נושאים פופולריים – 60ribo.org.il

אל עמוד הבלוג במסך מלא

מאמר לדוגמה מהבלוג

ראיית דנ"א להתיר עגונות, קטע מתורתו של רבי זלמן נחמיה גולדברג לע"נ רבי זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

בנין התאומיםראיית דנ"א להתיר עגונות

קטע מתוך מאמר ב:https://din.org.il/2017/06/01/%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A0%D7%90-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/ שהבאתי לעילוי נשמת הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל

נפילתם הטראגית של מגדלי התאומים ומותם המיידי של אלפים סיפקה לרבנים מכל העולם שאלות כבדות-משקל ביחס לנשותיהם של גברים שנהרגו בשריפה. בין אלו שנספו במגדלים היו מספר גברים שגופותיהם לא זוהו, אך שנמצאו מהם עקבות דנ"א בקרב ההריסות. נשאלה אפוא השאלה: האם ניתן להתיר את נשותיהם של אנשים אלו על-סמך ראיית דנ"א?

כאשר גופו של אדם נמצא בשלמותו תוך שלשה ימים ממותו המשוער, נפסק בשולחן ערוך (אה"ע יז, כד-כו) שניתן לזהות את האדם אם הפרצוף (כולל החוטם) לא נפגע. בהיעדר פרצוף שלם, ניתן להסתמך על "סימנים" כדי לזהות את הגופה. בפרט, יש צורך ב"סימן מובהק ביותר" כדי להתיר את אשתו של אדם על-פי סימני זיהוי.

הבית שמואל (יז, עב) והערוך השולחן (יז, קעב) מביא את דברי שו"ת משאת בנימין (סימן סג) הקובע את הקריטריון של "סימן מובהק ביותר" כסימן המצוי ב"אחד מיני אלף": אם הסימן מופיע באחד (או פחות) מתוך אלף אנשים, נחשב הסימן למובהק ברמה כזו שניתן להסתמך עליו לצרכי זיהוי. לסימנים פחותים (בינוניים) יש פוסקים שהסכימו להתיר על-פי צירוף שני סימנים, או צירוף של סימן עם ראייה נוספת (רגליים לדבר; עי' פתחי תשובה, אה"ע יז, קו; ערוך השולחן יז, קעב; שו"ת עין יצחק ח"א, סימן כ).

ביחס ראיית דנ"א, פסק הרב וונזר (במאמרו הנ"ל) שאין לקבל ראיית דנ"א אלא כסימן בינוני, באופן שניתן להתיר אדם על-פי ראיית דנ"א בצירוף עם ראיות נוספות. הרב ווזנר הדגיש את העדיפות של מקור דנ"א מתוך האדם החסר עצמו (כגון שער מתוך מברשת או רוק ממברשת שיניים) על-פני מקום דנ"א מקרובי משפחה.

מנגד, הרב זלמן נחמיה גולדברג (שכתב באריכות בנושא; עי' קול צבי, יבמות, חידושי תורה בעניין מגדלי התאומים) מסיק שראייה דנ"א נחשבת כ"סימן מובהק ביותר", שכן ההסתברות לטעות היא זעירה (בין אחד למיליארד לבין אחד לקווינטיליון (1018), ובוודאי שעולה בהרבה על שיעורו של שו"ת משאת בנימין. הרב גולדברג משווה בין ראיית דנ"א לבין פסקו של שו"ת עין יצחק (סימן לא) לפיו ניתן להתיר אישה על-סמך תמונתו של הנעדר.

כך יש לציין שככל הנראה דעת הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל (כפי שהובאה בנשמת אברהם א, לא) הייתה שניתן להסתמך על ראיית דנ"א כראייה אבסולוטית בכל תחומי ההלכה.

הסתמכות על רשויות ביחס לראיית דנ"א

הזכרנו לעיל את פקפוקם של פוסקים בהסתמכות על ראיית דנ"א ביחס לקביעת ממזרות, מפני העדר נאמנות של הבודקים ועובדי המעבדה המעורבים בביצוע הבדיקה. ואולם, בנוגע להיתר עגונות פוסקים רבים הסכימו שיש להסתמך על בדיקות דנ"א, ולא לחשוש לכך. הסיבה לכך היא שבנוגע לעגונות, הלכה היא שיש לסמוך אף על עדותם של גויים כדי להתיר אישה מכבלי עגינותה.

כך אנו מוצאים בשו"ת באר יצחק (סימן כז) שהתיר להסתמך על הרשויות בנוגע לעדות עגונה. גם בשו"ת אגרות משה (אה"ע ח"א, סימן מח) הסתמך הרב פיינשטיין על עדותו של משרד ההגנה האמריקני לפיה מטות של גבר נעדר צנח לתוך הים במשך מלחמת עולם השנייה.

ביחס למגדלי התאומים, פסק באותה רוח הרב זלמן נחמיה גולדברג שניתן לסמוך על עדותה של חברת תעופה לפיה בעל נעדר היה נוכח על אחד המטוסים שהתנגשו במגדלים. הוא הוסיף שלחברת התעופה יש אינטרס מובהק לשמר את שמה הטוב, ולכן ניתן לסמוך עליה להלכה. כמו כן הוסיף שאין שום סיבה שחברת התעופה תשקר בעניין זה, שכן האמרה רק חושפת אותה לאפשרות של אחריות על מות הנוסע.

על סמך הנ"ל בית הדין של אמריקה הסתמך (חלקית) על בדיקות דנ"א שבוצעו על-ידי רשויות הבריאות של ארה"ב כדי להתיר את נשות הבעלים הנעדרים.

חבר אחד מביא חבר אחר, המיקום הקבוע של פוסט זה הוא

https://60ribo.org.il/rzn-golberg-ztl/

אל עמוד הבלוג

רשימת
נושאים קבועים