תקציר יחזקאל פרק מח פסוקים א – כט על פי מכללת האקדמיה הרצוג
בפרק זה יחזקאל מתאר את חלוקת הארץ לשנים עשר השבטים. יחזקאל מדמה את הנחלות כרצועות רוחביות שבמרכזן יש את רצועת ה”תרומה”: שם שוכנים המקדש, הכהנים הלויים, ירושלים והנשיא.
השבטים שמצפון לתרומה (א-ז)
בפסקה זו הנביא מפרט את רצועות השבטים שמצפון לתרומה: דן, אשר, נפתלי, מנשה, אפרים, ראובן ויהודה.
התרומה (ח-כב)
כפי שכבר הוזכר בפרק מ”ה, במרכז הארץ נמצאת רצועת ה”תרומה”, שם נמצאים המקדש, הכהנים, הלויים, ירושלים ונחלת הנשיא.
השבטים שמדרום לתרומה (כג-כט)
בפסקה זו הנביא מפרט את רצועות השבטים שמדרום לתרומה: בנימין, שמעון, יששכר, זבולון וגד. לאחר מכן הנביא מסכם: “זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר־תַּפִּילוּ מִנַּחֲלָה לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וְאֵלֶּה מַחְלְקוֹתָם נְאֻם אֲדֹנָי ה'” (כט).
לא מוסכם בין החוקרים איפה מתחיל נחלת דן לעתיד לבוא. אילו ידענו הגבול העליון של שבט דן היינו יכולים להוכיח גודלו של האמה, שהרי יש 7.2 רצועות מגבול דן עד הר הבית וכל רצועה שווה 150,000 אמה כמו שאביא לקמן.
 https://www.daat.ac.il/daat/tanach/tora/gvul-eli-1.htm |
 שיטתו של פרופ’ דניאל מיכלסון
|
| על פי “אטלס ארץ ישראל לגבולותיה על פי המקורות יסודות וחקר” של הרב ישראל אריאל עמוד 63, רצועת שבט דן נמצא לימין לרצועות כל השבטים (חוץ מרצועת זבולון וגד) והגבול הצפוני מתחיל דווקא בגבול שבט אשר טפה למעלה מלבוא חמת (אנטוכיא).
לפי מאמר המכלול* האנציקלופדיה היהודית, גבול הצפוני של דן מתחיל הרבה יותר למטה. ואני מצטט: ובפרק מח, הנביא מייעד את רוב תחום הצפון אל שבט דן; ”מִקְצֵה צָפוֹנָה אֶל יַד דֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא חֲמָת חֲצַר עֵינָן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק צָפוֹנָה אֶל יַד חֲמָת וְהָיוּ לוֹ פְאַת קָדִים הַיָּם דָּן אֶחָד” (יחזקאל מח א). בפרשנות, התחום הכי צפון בגבולות יחזקאל הוא חמת רבה, שמרחקה מהר הבית נמדדת בכ 422 ק”מ. וכן הוסבר כי שבט דן יירשו את צור וצידון. |
|
ולשבר את האוזן כאן אציג את שיטתו של רב אוריאל צבי בן מנחם שונברג, באור יחזקאל על החלוקה, למרות שזה לא מוסכם על כל החוקרים:
לפי הספרי, דברים פרשת האזינו פיסקא שטו ארץ ישראל יחולק לעתיד לבוא ל13 רצועות של 150,000 אמה = 75 מיל
וז”ל הספרי: “דבר אחר, ה’ בדד ינחנו, עתיד אני להושיב אתכם נוחלים מסוף העולם ועד סופו וכן הוא אומר +יחזקאל מח ב+ מפאת קדים עד פאת ימה אשר אחד +שם /יחזקאל/ מח ו+ מפאת קדים ועד פאת ימה ראובן אחד +שם /יחזקאל/ מח ז+ מפאת קדים ועד פאת ים יהודה אחד מה תלמוד לומר אשר אחד ראובן אחד יהודה אחד שעתידים ישראל לטול אורך מן המזרח למערב על רוחב עשרים וחמשת אלפים קנים שיעורם שבעים וחמשה מיל”.
רש”י מסכת יומא דף סז עמוד א
“אבל בברייתא דהאזינו בספרי מצינו שם מידת חלוקת ארץ ישראל לעתיד לבוא רוחב גבול כל שבט ושבט שבעים וחמשה מיל, וגם רבי אלעזר קליר יסד כן בפיוט ארחץ בנקיון כפות, ברוחב שבעים וחמש מיל חריצותיה, והם עשרים וחמשה אלף קנים שבספר יחזקאל (מה) שנאמר ומן המדה הזאת תמוד וגו’ וכל קנה שש אמות, הרי מאה וחמישים אלף אמה, תן לכל אלפים אמה מיל הרי שבעים וחמשה מיל”.
על פי יחזקאל פרק מה, יש לחלק את רצועת התרומה במרכז הארץ (הרצועה הנקראת “הנשיא” במפה למעלה) , ל3 חלקים. 10,000 קנים (ששים אלף אמה), שבו נמצא המקדש, ועוד 10,000 קנים ללוים למטה מן החלק הנ”ל ולמטה מזה 5000 קנים, לעיר שנקרא “ה’ שמה” (עיין סוף ספר יחזקאל). ולפי זה הגבול הדרומי של שבט גד לעתיד לבוא, נמצא בין 5.6 כפול 150,000 אמה עד כמעט 6 כפול 150,000 ממקום המקדש, הוי אומר, בין 840,000 אמות עד קצת פחות מ 900,000 אמות. לדעת המלבי”ם משמע שיש בערך 870,000 אמות, בין המקדש לגבול הדרומי של שבט גד, שהרי הוא קבע שיש 45 מיל[i] = 90000 אמות בין הר הבית לבין השטח של 30000 אמות, שבו נמצא העיר שנקרא “ה’ שמה”. מכאן עד סוף המאמר אשתמש בחישוב של המלבי”ם. וכן משמע ברש”י בפירושו ליחזקאל פרק מ”ח פסוק י שיש בערך 870,000 אמות מן המקדש עד גבול הדרומי של גד. ומסתבר שרש”י והמלבי”ם הסיקו שהמקדש בדיוק באמצע ה60,000 אמות (10 אלפים קנים) של רצועת הכהנים, כי בדרך כלל המילה “בתוך” בתנ”ך משמע באמצע[ii].
ומעיד הכתוב ביחזקאל מח,י וּ֠לְאֵ֜לֶּה תִּהְיֶ֣ה תְרֽוּמַת־הַקֹּדֶשׁ֘ לַכֹּֽהֲנִים֒ צָפ֜וֹנָה חֲמִשָּׁ֧ה וְעֶשְׂרִ֣ים אֶ֗לֶף וְיָ֙מָּה֙ רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְקָדִ֗ימָה רֹ֚חַב עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְנֶ֕גְבָּה אֹ֕רֶךְ חֲמִשָּׁ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָ֑לֶף וְהָיָ֥ה מִקְדַּשׁ־יְקֹוָ֖ק בְּתוֹכֽוֹ. ונצטרך לפרש “והיה המקדש בתוכו” של יחזקאל מח, פסוק ח ששם מדובר באמצע מזרח ומערב של הרצועה.
מיקום הר הבית – קווי רוחב וקווי אורך
לפי אתר האינטרנט
https://www.findlatitudeandlongitude.com/l/Temple+Mount%2C+Jerusalem%2C+Israel/1500752/
הר הבית נמצא בקווי רוחב 31.777493 (latitude) וקווי אורך 35.235799
לפי האתר https://latitude.to/articles-by-country/il/israel/1420/temple-in-jerusalem
הר הבית נמצא בקווי רוחב 31.77765 וקווי אורך 35.23547 ואולי השינוי הקטן תלוי מאיפה מודדים בהר הבית.
לפי האינטרנט במקום אחר למדתי שכל שינוי של מעלה בקווי רוחב שווה 111 ק”מ ועשירית של מעלה שווה 11.1 ק”מ (אם נשארים באותו קו אורך). המקום הדרומי ביותר בחצי האי סיני זה הפארק הלאומי ראס מחמוד.
לפי https://mapcarta.com/35685946 קווי רוחב של הפארק הלאומי ראס מחמוד = 27.74751 (וקווי אורך 34.24078)
לפי האתר https://www.omnicalculator.com/other/latitude-longitude-distance
המרחק בין קווי רוחב של הר הבית 31.777493 וקווי רוחב של הפארק הלאומי ראס מחמוד 27.74751 שווה 448.1 קילומטר
אם אמה שווה 54.8 ס”מ אז גבול של שבט גד חייב להיות בערך 476.76 ק”מ מהר הבית שזה כולו בתוך ים סוף ולא סביר בכלל שהגבול יהיה לגמרי בתוך הים, וגם משמע מן הפסוק שמות פרשת משפטים פרק כג פסוק לא, שהגבול יסתיים לפני הים.
(פסוק לא) וְשַׁתִּ֣י אֶת־גְּבֻלְךָ֗ מִיַּם־סוּף֙ וְעַד־יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד־הַנָּהָ֑ר כִּ֣י אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ:
לפי שיטת הרב עידוא אלבה, האמה שווה 51.7 ס”מ. 870,000 אמות כפול 51.7 ס”מ. שווה 449.79 ק”מ שזה בעצם קילומטר יותר מן המרחק בין הפארק הלאומי ראס מחמוד והר הבית, אבל לשיטתו, אפשר לתלות באי-דיוק קל של המדידה מקצה ראס מחמוד עד הר הבית.
לפי שיטת האמה של 48 ס”מ וקל וחומר לפי אמה של 45.6 הגבול הדרומי של שבט גד מסתיים מעל הקצה הדרומי של סיני ונצטרך לטעון שהשאר, נשאר לצרכים מדיניים, או ללא יהודים או לעבדים כנעניים או לגרים. ואח”כ מצאתי בספרו של הרב אריאל, אטלס ארץ ישראל לגבולותיה שיש לחלק את יתר חצי האי סיני לשבט גד על סמך הפסוק ביחזקאל מז, יט “ואת פאת תימנה נגבה”.
תשובות לשאלות
גם חשבתי על כמה שאלות נגד שיטתי, וכדי לקצר רק אציין מקורות עם תשובות אפשריות. אדרת אליהו דברים פרק לד פסוק ג, “כל ארץ החתים” יהושע א,ד (הערה 15 לדעת מקרא) ויש לציין מערב תורכיה רחוק כ~400 פרסה משארם א’ שייך, פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כג פסוק לא – לב, דברי רבי בספרי דברים פרשת ראה פיסקא עה, מלבי”ם דברים פרשת שופטים פרק יט פסוק ח, פירוש המשנה לרמב”ם מסכת אהלות פרק יח משנה ז, “סוריה, היא הארץ אשר כבש דוד מחוץ לארץ ישראל והיא דמשק”, ובספרי ר”פ דברים ושיר השירים רבה, פרק ז’ על המילים, “פני דמשק” שעתידה ירושלים להגיע עד דמשק שנאמר דמשק מנוחתו, ולעתיד לבא כתיב [יחזקאל מז, טז] בגבול צפון גבול דמשק, וכן רבי אברהם בן הרמב”ם על שמות כ”ג ” וגבול זה רחב מגבול ארץ ישראל המוגבל בפרשת אלה מסעי… ואין ספק כי הבטחה זו תלויה בתכלית השמיעה (בקול ה’) והיא לעתיד” .
הרב יצחק ברדא, “ויען שמואל פרק יז”,
שו”ת מפענח נעלמים סימן ז,
ילקוט שמעוני תורה פרשת פקודי רמז תכו “הבאר היתה בפתח החצר סמוכה לאהלו של משה והיא היתה מודיעה לכל המחנות היאך יחנו”. וכנראה המים היוצאים מן המקדש כמבואר ביחזקאל מ”ז, יגיעו ליריחו שלמזרח וצפון להר הבית, ומשם יגיעו דרומה עד העיר תמר להודיע הגבול הדרומית-מזרחית.
הערות
* https://www.hamichlol.org.il/%D7%92%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C
[i] מלבי”ם בפירושו ל יחזקאל מ, ב , מ”ג, ז, מ”ח , ל”ה זכריה ב, ט”ז י”ב, ו י”ד, ד , י”ד, ה, זכריה י”ד, כ
[ii] שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כג סימן ז, מדרש תנחומא (ורשא) פרשת אחרי מות סימן ח, רש”י בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק ט, ר’ עובדיה מברטנורא (עמר נקא) במדבר פרשת קרח פרק יז פסוק כא, אבן עזרא הפירוש הקצר שמות
פרשת תצוה פרק כט פסוק מה, רד”ק בראשית פרשת בראשית פרק ב פסוק ט, מצודת דוד יחזקאל פרק ה פסוק ה, העמק דבר בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק כד, גליוני הש”ס ביאורים וכללים בירושלמי ברכות אות י