דף הבית

האם המקדש חייב להיות בראש הר המוריה?

יחזקאל פרק מג פסוק י – יב

(י) אַתָּ֣ה בֶן־אָדָ֗ם הַגֵּ֤ד אֶת־בֵּֽית יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַבַּ֔יִת וְיִכָּלְמ֖וּ מֵעֲוֹנֽוֹתֵיהֶ֑ם וּמָדְד֖וּ אֶת־תָּכְנִֽית:

(יא) וְאִֽם־נִכְלְמ֞וּ מִכֹּ֣ל אֲשֶׁר־עָשׂ֗וּ צוּרַ֣ת הַבַּ֡יִת וּתְכוּנָת֡וֹ וּמוֹצָאָ֡יו וּמוֹבָאָ֣יו וְֽכָל־צֽוּרֹתָ֡ו וְאֵ֣ת כָּל־ חֻקֹּתָיו֩ וְכָל־צורתי (קרי צ֨וּרֹתָ֤יו) וְכָל־תורתו ( קרי תּוֹרֹתָיו֙) הוֹדַ֣ע אוֹתָ֔ם וּכְתֹ֖ב לְעֵֽינֵיהֶ֑ם וְיִשְׁמְר֞וּ אֶת־כָּל־ צוּרָת֛וֹ וְאֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֖יו וְעָשׂ֥וּ אוֹתָֽם:

(יב) זֹ֖את תּוֹרַ֣ת הַבָּ֑יִת עַל־רֹ֣אשׁ הָ֠הָר כָּל־גְּבֻל֞וֹ סָבִ֤יב׀ סָבִיב֙ קֹ֣דֶשׁ קָדָשִׁ֔ים הִנֵּה־זֹ֖את תּוֹרַ֥ת הַבָּֽיִת:

מפשטות הכתובים די על מנת להוכיח  שבית המקדש עומד  על ראש הר המוריה וכך הבינו רוב רובם של המפרשים. וזה לשון הרד"ק: "על ראש ההר – הר הבית והוא ההיכל יהיה בראש ההר כמו שכתוב בענין". כך גם מעיד יוסיפוס פלביוס[1], שבית שני היה בראש הר המוריה.

יש שהבינו מן המלבי"ם שם, שהוא סובר שרק לעתיד לבוא המקדש יהיה בראש ההר אבל כעת הוא בכתף הר המוריה.

אבל אחרי עיון במה שהוא כתב בזכריה יד, ד משמע שהשינוי שלעתיד לבוא יקרה על ידי נס, על ידי רעש הארץ  המתואר בזכריה יד,ד. ועוד משמע מדברי המלבי"ם ליהושע טו, ח, שגם המלבי"ם מודה, שעין עיטם, שהיה יותר גבוה ממקום המקדש, לא היה על הר המוריה. וז"ל המלבי"ם: ועלה הגבול. עליה זו נמשכה עד מעין מי נפתוח ומשם התחיל לירד, כמ"ש חז"ל סבר למבניה בעין עיטם דמדלי טפי (זבחים נד ב):

לאור ההבנה הנ"ל, גם המלבי"ם מודה שבבית שני, ההיכל (כולל קדש הקדשים כמובן) היה בראש ההר, אלא שלעתיד לבוא הר המוריה, לדעת המלבי"ם, יהיה יותר גבוה מהרים אחרים.

המקדש יקבל תועלת מהגבהת הר המוריה, שבזמן ההוא הוא יהיה  במקום הגבוה, בניגוד לעכשיו שהוא נמצא בכתף. על פי פרשנותו ליחזקאל בפרקים מה, מח, העיר תתרחק מרחק רב מן המקדש.

ואולי זה גם דעתו של רבנו בחיי, שלעתיד לבוא, הר המוריה יהיה הגבוה מכל הרי בנימין. זאת, אף על פי שהוא מודה לשיטת רש"י, שבזמן דוד, עין עיטם, שהוא מעין מי נפתוח,  היה יותר גבוה. וז"ל רבנו בחיי לדברים פרק לג פסוק יב:

חופף עליו. על הכבוד שהיה שוכן בירושלים בחלק בנימין. וטעם "בין כתפיו" ולא אמר "על ראשו" לפי שבית המקדש אינו בגובה ההר ממש אלא למטה מעט נמוך כ"ג אמה מעין עיטם, ודעתו של דוד היה לבנותו שם, כמו שדרש בשחיטת קדשים, וכן פירש רש"י ז"ל. (עיין רש"י מסכת יומא דף לא עמוד א ד"ה עין עיטם).

לפי שיטת הרדב"ז היו שינויים מפליגים בטופוגרפיה של הר הבית. ולכן לשיטתו, בזמן בית שני או ראשון, הר הזיתים היה יותר נמוך מהר המוריה, ועל ידי חפירת האויבים הר המוריה נעשה יותר נמוך.

לפי ר' בעז יעקובי הרדב"ז "שלל לחלוטין ההשוואה בין המצב הארכיאולוגי טופוגרפי היום למצב שהיה בזמן הבית. הרדב"ז נשאל (ב, תרל"ט):

שאלת ממני דמקראי משמע דהר הבית והמקדש גבוה מירושלם … ועתה אני רואה שהיא גבוהה מהר הבית מכל סביבות הבית חוץ מצד הדרום…?

עונה הרדב"ז:

"דע כי ב' דברים גרמו זה והוא כי בהיות כי עכו"ם כבשו את הבית כמה פעמים ומשנאתם אותו ערו ערו עד היסוד בו ועוד כדי שלא יהיה גבוה ממקום שלהם ולפי שהמקום מדרון הגשמים היו שוטפין מידי שנה בשנה את העפר שהיה תיחוח ומוליכין אותו עד ששפל קרקעות הר הבית וגם מלכי העכו"ם היו חופרים כדי לגלות יסודות הבית לבנות עליהם חומת הבית".

כלומר, לדעת הרדב"ז מפלס הר הבית היה בגובה הר הזיתים והעיר העליונה, עשרות מטרים יותר גבוה מגובהו היום ! היום אנו סוברים שגובהו של הר הבית דומה למה שהיה בזמן הבית. אבל, הרדב"ז עצמו סבר אחרת. אנו רואים שהוא לא התבסס על הארכיאולוגיה והטופוגרפיה שראה בימיו. ברור כי הרדב"ז התבסס רק על המסורת[2].

ולפי זה כשם שזה לגיטימי לטעון שגובה הר המוריה השתנה הרבה מזמן בית שני, באותו דרך, אפשר לטעון שבימי דוד, ואולי אף בזמן בית שני היה איזה מקום בהר המוריה בשם עין עיטם שהיה יותר גבוה מכיפת הסלע. אבל היום הוא כבר לא יותר גבוה. לא שאני באמת מאמין שהשיטה הזאת צודקת, אלא באתי רק לסתור את "ההוכחה" שמנסים להביא מדברי הש"ס על עין עיטם להזיז את מקום המקדש, ממקום שידוע לנו על פי מסורת.

ובענין עין עיטם, עיין מה שכתבתי במאמר

דיון במקום המקדש: הכפתור ופרח ושיטת האדריכל טוביה שגיב וקצת על אשר קאופמן

מחבר המאמר: שלמה משה שיינמן

הערות

[1] מלחמות היהודים ספר ה, א

[2] הוא רק היה צריך למצוא הסברים מדוע אין סתירה בולטת בין המציאות על הקרקע ומסורתנו

חבר מביא חבר, הפוסט בכתובת:

ENGLISH