נושאים פופולריים – 60ribo.org.il

אל עמוד הבלוג במסך מלא

מאמר לדוגמה מהבלוג

ציטוט מתוך המאמר:
דיון במקום המקדש: הכפתור ופרח ושיטת האדריכל טוביה שגיב וקצת על אשר קאופמן

הדיוק מדברי הכפתור ופרח

לפני שאנסה לדחות את ההצעה שרבי אשתורי הפרחי, המחבר של כפתור ופרח[2] דגל בשיטת טוביה שגיב, שהזיז קדש הקדשים דרומה מכיפת הסלע אקדים כמה נקודות.

בזמן הזה, אילו היו מציעים שנחדש הקרבת קרבנות, המתנגדים שמסכימים עם שיטת שגיב או שיטת הרב גורן, מיד היו מוחים, "אסור לחדש את הקרבת הקרבנות, כי יש ספק רציני על מקום המזבח הכשר להקרבה. ויש עבירה ולא מצוה להקריב במקום הלא נכון".

בניגוד לזה, הכפתור ופרח הביא בספרו[3] ש"רבינו יחיאל דפריש ז"ל אמר לבא לירושלם, והוא בשנת שבע עשרה לאלף הששי, ושיקריב קרבנות בזמן הזה".

מה שהטריד את הרב אשתורי הפרחי לגבי התוכנית של רבנו יחיאל דפריש, היה איך נתגבר על הבעיות ההלכתיות של טומאת המת, וכהן מיוחס. ולא הטריד אותו בכלל, איפה מקום המזבח. מזה משמע שהוא הסכים עם המסורת הידועה שמקום האבן מתחת לכיפת הסלע הוא מקום קדש הקדשים. ומשם אפשר למדוד להגיע לשטח של 60 אמה שבו מותר לבנות את המזבח.

וכן ברור שהכפתור ופרח הסכים עם המסורת הידועה, כי הוא קבע ששער שושן, השער שעמד בדיוק למזרח המזבח וההיכל היה כמטחוי קשת לשערי הרחמים (בהנחה ששערי רחמים של זמן הזה הוא שער הרחמים של רבי אשתורי הפרחי ). המרחק של כמטחוי קשת נזכרת פעם אחרת בדברי הכפתור ופרח[4] וכך הוא כותב:

"ונחל אשכול הוא לצפון ההר, ששם היה חברון ומערת האבות הקדושים ע"ה היא למזרח, ואל מערב המערה כמטחוי קשת, מקום אבנר בן נר."

מערת המכפלה

כותב פרופ' דניאל מיכלסון, "מדדתי את  המרחק בין כניסה לקבר (תחילת  המדרגות היורדות למטה) עד פינה צפון-מערבית של בנין מערת המכפלה והוא  כ- 74 מ'. לעומת זאת המרחק ממרכז שער שושן לפי חשבוני (מול כיפת הסלע) עד מזוזה דרומית של פתח (סתום) של שער רחמים הוא 80 מ' [5] ".

לפי זה גם הכפתור ופרח הסכים לשיטת הרדב"ז שממקמת את אבן השתיה בכיפת הסלע שהרי שער שושן היה ממוקם בדיוק ממזרח לשער ההיכל[6].

עוד סבה להניח ששער שושן של הכפתור ופרח היה בדיוק ממזרח לכיפת הסלע

עוד סבה להניח ששער שושן של הכפתור ופרח היה בדיוק ממזרח לכיפת הסלע שהרי לשיטתו ואני מדגיש לשיטתו "הפרה היתה נשרפת בהר המשחה, וכדאמרינן מסכת פרה פ"ג (מ"ו) כבש היו עושין מירושלם להר המשחה, פרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה והוא במזרחה של ירושלם. עוד היום מקובל המקום ההוא, והוא צפוני לקבר חולדה כמטחוי קשת שפל ממנו מעט".

כותב על זה הרב אלישע וולפסון "בהר הבית כהלכה":

"והנה, בזמן הכפתור ופרח זיהוי קבר חולדה היה בהר הזיתים כמו שכתב הוא עצמו, וכ"כ המהרי"ט (ח"ב יו"ד סי' לז), גם הרדב"ז בתשובה (ח"ב סי' תרלג) כתב "דקבר חולדה חוץ לירושלים הוא", וכ"כ ר' גרשון ב"ר אליעזר (אוצר מסעות עמ' 182), ור' יצחק חילו (שם עמ' 72), [ור' יוסף שווארץ (בספרו תבואת הארץ) היה הראשון שערער על הזיהוי המקובל]. והנה, אם נמדוד כשמונים מטר צפונית לקבר חולדה בהר הזיתים, ונרד מעט בהר – נגיע בדיוק אל מול כיפת הסלע – כזיהוי הרדב"ז. אולם דבר זה לא מסתדר כלל עם הזיהוי הדרומי של הר הבית – ואדרבא – ככל שתאמר ש"כמטחוי קשת" הוא מרחק גדול יותר – כן תגדל הקושיא – היאך זיהה הכפו"פ את מקום שריפת הפרה כמטחוי קשת צפונית לקבר חולדה".

אל עמוד הבלוג

רשימת
נושאים קבועים