נושאים פופולריים – 60ribo.org.il

אל עמוד הבלוג במסך מלא

מאמר לדוגמה מהבלוג

נקמת ישראל כעין נקמת ישראל נגד תומכי המן – בדור שכולו חייב

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד ב, סנהדרין דף צח עמוד א

אמר רב: כלו כל הקיצין, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים. ושמואל אמר: דיו לאבל שיעמוד באבלו. כתנאי, רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע: אם אין עושין תשובה – אין נגאלין? אלא, הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב. תניא אידך: רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, שנאמר שובו בנים שובבים ארפא משובתיכם. אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו, חנם נמכרתם – בעבודה זרה, ולא בכסף תגאלו – לא בתשובה ומעשים טובים. אמר לו רבי אליעזר לרבי יהושע: והלא כבר נאמר שובו אלי ואשובה אליכם. אמר ליה רבי יהושע: והלא כבר נאמר כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון. אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר בשובה ונחת תושעון! אמר לו רבי יהושע לרבי אליעזר: והלא כבר נאמר כה אמר ה’ גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו. אמר לו רבי אליעזר: והלא כבר נאמר אם תשוב ישראל נאם ה’ אלי תשוב.

רבי יהושע הביא הוכחה בסוף להשתיק את רבי אליעזר

אמר לו רבי יהושע: והלא כבר נאמר ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה וגו’. ושתק רבי אליעזר.

פירוש רש”י מסכת סנהדרין דף צז עמוד ב

בתשובה – אם כל ישראל חוזרין בתשובה יבא, ואם לאו לא יבא.
דיו לאבל שעומד באבלו – דיו להקדוש ברוך הוא שעומד כמה ימים וימינו אחור, כלומר, אם לא יעשו תשובה אינו עומד באבלו כל הימים אלא ודאי קץ לדבר, לישנא אחרינא: דיו לאבל – דיין לישראל צער גלות, אפילו בלא תשובה נגאלין.
לא בכסף – לא בתשובה ומעשים טובים, דאפילו אין עושין תשובה – נגאלין, משום דאמר חנם נמכרתם קרי כסף בלשון תשובה.
בעלתי אתכם – משמע: בעל כרחכם, בלא תשובה.
אחד מעיר – אברור הצדיקים ואביאם לציון, אף על פי שאין כולם חוזרין.
כה אמר ה’ לבזה נפש למתעב גוי – אותן הבזויין ומתועבין בעבירות, אף על פי כן יגאלו, מלכים יראו וקמו.

רש”י מסכת סנהדרין דף צח עמוד א

כי למועד מועדים – אלמא יש קץ בדבר.
וככלות נפץ יד עם קדש – כשתכלה תקומתם וחוזק ידיהם שהיתה נפוצה אילך ואילך גבורה ותועלת לפשוט אנה ואנה, ואחר שתכלה גבורתם שיהיו שפלים למאד.
תכלינה – אלו הצרות ויבא משיח, כדאמרינן כי אזלת יד.

לפי גירסת הירושלמי, מסכת תענית פרק א כך היא המחלוקת:

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת תענית פרק א

רבי ליעזר {=אליעזר} אומר אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין לעולם שנאמר [ישעי’ ל טו] בשובה ונחת תושעון אמר לו רבי יהושע וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם אמר לו ר”א הקדוש ברוך הוא מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין מ”ט [ירמי’ ל ז] ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע…

כיון שאמר לו ר’ יהושע [דניאל יב ז] וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה איסתלק ר’ ליעזר

 

גם רבי יוחנן סובר כשיטת רבי יהושע וקובע שבן דוד בא בדור שכולו זכאי או כולו חייב –  סהדרין דף צח עמוד א

 

אמר רבי יוחנן אם ראית דור שמתמעט והולך חכה לו שנאמר “ואת עם עני תושיע” וגו’. אמר רבי יוחנן אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר צר חכה לו שנאמר “כי יבא כנהר צר” (ו)רוח ה’ נוססה בו וסמיך ליה ובא לציון גואל. ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב. בדור שכולו זכאי דכתיב “ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ”. בדור שכולו חייב דכתיב “וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע”  [ישעיהו פרק נ”ט] וכתיב “למעני אעשה”

כבר הסברתי על פי הגר”א על סמך מה, “כולו חייב כליה”

https://60ribo.org.il/kulo/
כאן אציג התרופה לדור שכולו חייב (כליה) על סמך ישעיהו פרק נ”ט, שבו יש פסוק שממנו לומדים גאולה בדור שכולו חייב (כליה)
טז) וַיַּרְא֙ כִּֽי־אֵ֣ין אִ֔ישׁ וַיִּשְׁתּוֹמֵ֖ם כִּ֣י אֵ֣ין מַפְגִּ֑יעַ וַתּ֤וֹשַֽׁע לוֹ֙ זְרֹע֔וֹ וְצִדְקָת֖וֹ הִ֥יא סְמָכָֽתְהוּ:
(יז) וַיִּלְבַּ֤שׁ צְדָקָה֙ כַּשִּׁרְיָ֔ן וְכ֥וֹבַע יְשׁוּעָ֖ה בְּרֹאשׁ֑וֹ וַיִּלְבַּ֫שׁ בִּגְדֵ֤י נָקָם֙ תִּלְבֹּ֔שֶׁת וַיַּ֥עַט כַּמְעִ֖יל קִנְאָֽה:
(יח) כְּעַ֤ל גְּמֻלוֹת֙ כְּעַ֣ל יְשַׁלֵּ֔ם חֵמָ֣ה לְצָרָ֔יו גְּמ֖וּל לְאֹֽיְבָ֑יו לָאִיִּ֖ים גְּמ֥וּל יְשַׁלֵּֽם:

האם הקב”ה לבדו יעשה את הנקמה? המהרש”א הבין משילוב דברי רבי יהושע בתלמוד בבלי יחד עם פרשנות רבי יוחנן לישעיהו פרק נ”ט שמדובר בנקמה של בני אדם כעין נקמת היהודים נגד אוהבי המן בחג הפורים, וז”ל:

מהרש”א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צח עמוד א

ואמר אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי וכו’. יש לפרש דבריו אליבא דרבי יהושע וכמ”ש לעיל דאם ישראל יעשו תשובה רצונית נגאלין ואם לאו הקדוש ברוך הוא מעמיד להם מלך כהמן שיעשו תשובה הכרחית ונגאלין בה וז”ש או בדור שכולו זכאי דהיינו תשובה רצונית כמ”ש ועמך כלם צדיקים וגו’ או בדור שכולו חייב שיעמיד להם הקדוש ברוך הוא מלך כהמן שע”י זה יעשו תשובה ויהיו נגאלין כדכתיב וירא כי אין איש וגו’ וסיפיה דקרא ותושע לו זרועו וגו’ וכן הא דאמר זכו אחישנה וגו’ היינו זכו שיעשו תשובה רצונית אחישנה לא זכו שלא יעשו תשובה רצונית בעתה שיעמיד לעת הגאולה עליהם מלך כהמן שעי”ז יעשו תשובה וכן יתפרש זכו עם ענני וכו’ דהיינו שזכו לעשות תשובה רצונית וק”ל:

פירוש המכבי (הראשון לציון, הרב מרדכי בן אליהו, נתן הסכמתו לספר) הבין “מה שיחליט לגאול את ישראל בעתיד אינו מחמת זכויותיהם, אלא כדי לקדש את שמו המחולל בגוים, וקידוש השם יבוא ע”י נצחון של נקמה וקנאה לשמו המחולל”.

בפירוש המכבי שמות פרק ב בקטע פסוק יח עד הסוף גם משמע שהנקמה תהיה בסיוע בני אדם, וז”ל:
דע, שאע”פ ש”וירא” כאן מורה על ראיית ניצוצי תשובה, של קיווי אל ה’ ובטחון בו {הערה: הכוונה, לשמות פרק ב פסוק כה:  “וַיַּ֥רְא אֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֖דַע אֱלֹהִֽים”} מ”מ הוא מרמז גם על ראייה שה’ היה רואה בלאו הכי, גם אילו לא היתה שום תשובה, ראייה שהיתה מתעוררת ע”י הסבל הבלתי-אנושי, שדי בו כדי לגרום להקדמת הקץ (אך בליווי יסורים ואסונות), כדי לקדש את שמו המחולל. כך אמר ישעיהו (נט:טו-יז): “…וירא ה’ וירע בעיניו כי אין משפט; וירא כי אין איש… ותושע לו זרֹעו… וילבש צדקה כַשִריָן וכובע ישועה בראשו, וילבש בגדי נקם תלבֹשת, ויעט כמעיל קנאה”. ופירש רש”י (שם:טז): “ועתה בהינחמו על הרעה לעמו, רואה כי אין צדיק לעמוד בפרץ… ותושע לו זרועו ויינקם מאויביו… ואע”פ שאין אנחנו הגונים להיוושע”. והטעם שילבש בגדי מלחמה ונקמה, הוא כי מה שיחליט לגאול את ישראל בעתיד אינו מחמת זכויותיהם, אלא כדי לקדש את שמו המחולל בגוים, וקידוש השם יבוא ע”י נצחון של נקמה וקנאה לשמו המחולל.

חשוב לציין שבימי מרדכי ואסתר היהודים קבלו אישור מפורש מן המלך  לנקום, ככתוב (גירסת שו”ת בר אילן):

אסתר פרק ח

(יא) אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן הַמֶּ֜לֶךְ לַיְּהוּדִ֣ים׀ אֲשֶׁ֣ר בְּכָל־עִיר־וָעִ֗יר לְהִקָּהֵל֘ וְלַעֲמֹ֣ד עַל־נַפְשָׁם֒ לְהַשְׁמִיד֩ וְלַהֲרֹ֨ג וּלְאַבֵּ֜ד אֶת־כָּל־חֵ֨יל עַ֧ם וּמְדִינָ֪ה הַצָּרִ֥ים אֹתָ֖ם טַ֣ף וְנָשִׁ֑ים וּשְׁלָלָ֖ם לָבֽוֹז:
(יב) בְּי֣וֹם אֶחָ֔ד בְּכָל־מְדִינ֖וֹת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ בִּשְׁלוֹשָׁ֥ה עָשָׂ֪ר לְחֹ֥דֶשׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֖ר הוּא־חֹ֥דֶשׁ אֲדָֽר:

ואין לסמוך על האליטות בדור שכולו חייב, בלי אישור מפורש, ככתוב בישעיהו פרק נט:

כִּ֤י כַפֵּיכֶם֙ נְגֹאֲל֣וּ בַדָּ֔ם וְאֶצְבְּעוֹתֵיכֶ֖ם בֶּֽעָוֺ֑ן שִׂפְתֽוֹתֵיכֶם֙ דִּבְּרוּ־שֶׁ֔קֶר לְשׁוֹנְכֶ֖ם עַוְלָ֥ה תֶהְגֶּֽה׃
אֵין־קֹרֵ֣א בְצֶ֔דֶק וְאֵ֥ין נִשְׁפָּ֖ט בֶּאֱמוּנָ֑ה בָּט֤וֹחַ עַל־תֹּ֙הוּ֙ וְדַבֶּר־שָׁ֔וְא הָר֥וֹ עָמָ֖ל וְהוֹלֵ֥יד אָֽוֶן׃
בֵּיצֵ֤י צִפְעוֹנִי֙ בִּקֵּ֔עוּ וְקוּרֵ֥י עַכָּבִ֖ישׁ יֶאֱרֹ֑גוּ הָאֹכֵ֤ל מִבֵּֽיצֵיהֶם֙ יָמ֔וּת וְהַזּוּרֶ֖ה תִּבָּקַ֥ע אֶפְעֶֽה׃
קֽוּרֵיהֶם֙ לֹא־יִהְי֣וּ לְבֶ֔גֶד וְלֹ֥א יִתְכַּסּ֖וּ בְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם מַֽעֲשֵׂיהֶם֙ מַֽעֲשֵׂי־אָ֔וֶן וּפֹ֥עַל חָמָ֖ס בְּכַפֵּיהֶֽם׃
רַגְלֵיהֶם֙ לָרַ֣ע יָרֻ֔צוּ וִֽימַהֲר֔וּ לִשְׁפֹּ֖ךְ דָּ֣ם נָקִ֑י מַחְשְׁבֽוֹתֵיהֶם֙ מַחְשְׁב֣וֹת אָ֔וֶן שֹׁ֥ד וָשֶׁ֖בֶר בִּמְסִלּוֹתָֽם׃
דֶּ֤רֶךְ שָׁלוֹם֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ וְאֵ֥ין מִשְׁפָּ֖ט בְּמַעְגְּלוֹתָ֑ם נְתִיבֽוֹתֵיהֶם֙ עִקְּשׁ֣וּ לָהֶ֔ם כֹּ֚ל דֹּרֵ֣ךְ בָּ֔הּ לֹ֥א יָדַ֖ע שָׁלֽוֹם׃
עַל־כֵּ֗ן רָחַ֤ק מִשְׁפָּט֙ מִמֶּ֔נּוּ וְלֹ֥א תַשִּׂיגֵ֖נוּ צְדָקָ֑ה נְקַוֶּ֤ה לָאוֹר֙ וְהִנֵּה־חֹ֔שֶׁךְ לִנְגֹה֖וֹת בָּאֲפֵל֥וֹת נְהַלֵּֽךְ׃
נְגַֽשְׁשָׁ֤ה כַֽעִוְרִים֙ קִ֔יר וּכְאֵ֥ין עֵינַ֖יִם נְגַשֵּׁ֑שָׁה כָּשַׁ֤לְנוּ בַֽצָּהֳרַ֙יִם֙ כַּנֶּ֔שֶׁף בָּאַשְׁמַנִּ֖ים כַּמֵּתִֽים׃
נֶהֱמֶ֤ה כַדֻּבִּים֙ כֻּלָּ֔נוּ וְכַיּוֹנִ֖ים הָגֹ֣ה נֶהְגֶּ֑ה נְקַוֶּ֤ה לַמִּשְׁפָּט֙ וָאַ֔יִן לִֽישׁוּעָ֖ה רָחֲקָ֥ה מִמֶּֽנּוּ׃
כִּֽי־רַבּ֤וּ פְשָׁעֵ֙ינוּ֙ נֶגְדֶּ֔ךָ וְחַטֹּאותֵ֖ינוּ עָ֣נְתָה בָּ֑נוּ כִּֽי־פְשָׁעֵ֣ינוּ אִתָּ֔נוּ וַעֲוֺנֹתֵ֖ינוּ יְדַֽעֲנֽוּם׃
פָּשֹׁ֤עַ וְכַחֵשׁ֙ בַּֽיהוָ֔ה וְנָס֖וֹג מֵאַחַ֣ר אֱלֹהֵ֑ינוּ דַּבֶּר־עֹ֣שֶׁק וְסָרָ֔ה הֹר֧וֹ וְהֹג֛וֹ מִלֵּ֖ב דִּבְרֵי־שָֽׁקֶר׃
וְהֻסַּ֤ג אָחוֹר֙ מִשְׁפָּ֔ט וּצְדָקָ֖ה מֵרָח֣וֹק תַּעֲמֹ֑ד כִּֽי־כָשְׁלָ֤ה בָֽרְחוֹב֙ אֱמֶ֔ת וּנְכֹחָ֖ה לֹא־תוּכַ֥ל לָבֽוֹא׃
וַתְּהִ֤י הָֽאֱמֶת֙ נֶעְדֶּ֔רֶת וְסָ֥ר מֵרָ֖ע מִשְׁתּוֹלֵ֑ל וַיַּ֧רְא יְהוָ֛ה וַיֵּ֥רַע בְּעֵינָ֖יו כִּֽי־אֵ֥ין מִשְׁפָּֽט׃

 

חבר מביא חבר, הפוסט בכתובת:

https://60ribo.org.il/revenge/

אל עמוד הבלוג

רשימת
נושאים קבועים