נושאים פופולריים – 60ribo.org.il

אל עמוד הבלוג במסך מלא

דגמים מן הבלוג

האם יש לנו ראיה שהרב אברהם יצחק הכהן קוק האמין בהשקפת קול התור

הרב צבי יהודה קוק החשיב את ספר קול התור, כדברי תלמיד הגר”א, והסכים עם מה שכתוב שם. וכן תלמיד הרב קוק, הרב חרל”פ היה בוועד להפצת קול התור לרבים, וגם הסכים, שהספר מיצג את דעתם של תלמידי הגר”א שהקימו את הישוב הישן במסירות נפש עליונה כדי לקדם את גאולת ישראל.

שאלתי בזמנו את הרב יצחק שלמה זילברמן זצ”ל והוא גם הסכים שקול התור נכתב על ידי תלמיד הגר”א הרב הלל ריבלין. הוא השיב שהוא חשב שרב הלל ריבלין היה המחבר, והיה לו סבה פוליטית להציג במכתבים תאריך מאוחר להגעתו לארץ ישראל[4]. אבל הוא הוסיף שמצד האקדמיה, סוברים שרב יוסף “יושעה” ריבלין מצאצאי רבי הלל ובוני שכונות החדשות בירושלים במסירות נפש ממש, היה המחבר של קול התור, שהרי הקבלות רבות בין הפזמונים שלו וספר קול התור.

אוסיף על דברי הרב זילברמן שיושעה ריבלין אף הקים את אבן הפינה של “נחלת שבעה” ביום עשרים לעומר (ה אייר) וניבא שזה יהפוך לתאריך חשוב לעם ישראל[5] (לפני שיום העצמאות היה באופק).

ההיסטוריון אריה מורגנשטרן הביא ראיה שפזמוני רב יוסף ריבלין שיש בידנו הם באמת מדברי המחבר (דבר שר’ יוסי אביבי התחיל לערער עליו לאחרונה) שהרי יש מידע בפזמונים שרק אדם כמו ר’ יושעה ריבלין היה יכול לכתוב[6].

ומצאתי במאמרו של הרב שמעון כהן https://www.yeshiva.org.il/midrash/32124

מחבר הספרים: “ברית אבות בסערת אליהו” – ספר שירים המבטא את עקרונות הגאולה על פי הגר”א ו”מגילת יוסף” – אסופת מאמרים. בהספד שנשא מרן הרב קוק על רבי יושעה אמר: “עוד מימי צעירותי בהיותי עדיין בגולה ובקוראי בעיתונות על ידיעות מארץ ישראל, תפשו מקום רב בליבי מאמריו המצוינים של ר’ יוסף ריבלין שכתב ב’המגיד’, ‘המליץ’ ו’הצפירה’ ועוד, מאמרים נלהבים מלאי רגשי קודש בעד בנין ירושלים וישוב ארץ ישראל, מלאי הגנה נמרצת על כבוד ירושלים מוסדותיה ומנהיגיה, נגד כל דברי דילטוריא של הימים ההם. פעמים רבות אף נתרגשתי מדבריו החוצבים להבות קודש ובסגנון תורני עשיר ומהודר מאוד” (מדרש שלמה, קונטרס מגילת יוסף פרק ב עמ’ 16). ואודות שיריו כתב: “קראתי ולמדתי לעת עתה מעט משיריו, חיצוניותם הוד והדר, גאונות ואומנות בלתי מצויה, ופנימיותם מעיין של רעיונות ורמזים נפלאים, מיוסדים על אדני פז, מעיין ישועה הם בדרכי הגאולה, בנין ירושלים ושיבת ציון. כתבם ברוח קדושה כבירה והוציאם לפועל בסיכון גופו ונפשו, תורה רבה ועמוקה הם שיריו הקדושים של ר’ יוסף, וללמדם אנו צריכים כראוי” (ברית אבות בסערת אליהו עמ’ 12).

שאלתי את הרב משה צוריאל האם ידוע לו אם היתה השפעה של ספר קול התור על הרב קוק. הוא השיב לי באי-מייל, “הרב קוק אומר כי  כאשר יהיו בישראל ששים רבוא יהודים, זו היא סימן הגאולה. (עין איה ברכות פרק ט פסקא רפט , עמ’ 372) והובא בקצרה בסידור עולת ראיה בענין ברכת חכם הרזים כשרואים בישראל ששים רבוא.

אין מקור לזה בשום מקום בחז”ל, שזו היא סימן הגאולה. אבל היא מוזכרת בקול התור”, עכ”ל.

כולל בית הבחירה של מכון המקדש

מתוך אתר: https://www.elhamikdash.com/

בית המדרש ‘בית הבחירה’ הוקם לפני 23 שנים לאור חזונם של החפץ חיים והרב קוק שקראו להכין את עצמינו ליום שבו נזכה להשבת השכינה לציון וסדר העבודה לירושלים .

אנו לומדים סדר קודשים בעיון מהיר תוך שימת דגש על הכרת מושגי יסוד
בהלכות הקרבנות וניסיון לעמוד על דרכי יישום של הלכות אלו לכשייבנה בב”א .

בבית המדרש לומדים יחד בהפריה הדדית ובאווירה מיוחדת צעירם ומבוגרים.
הלימודים בבית המדרש מתקיימים חמישה ימים בשבוע עד הצהריים.

קישור לתרום אונליין

צפית לישועה

הרב קוק כתב במאמרי הראיה, “קודש וחול בתחית ישראל”

ביחס לתקוה המפעמת בלב כל יהודי מדור דור לישועה ולגאולה, השתמשו חז”ל בבטוי “צפיה” (שבת ל”א). שואלים לאדם “צפית לישועה” ולא “קוית”. צפיה היא מגזרת צפה. תפקיד הצופה להשתמש בכל מאורע שהוא להזהיר על תקלה ולעורר למפעל של ישועה. עכ”ל.
קטע מתוך הפוסט
האם גם מרן הרב קוק הלך בשיטת קול התור לענין הר הבית ובית המקדש? נכתב ע”י שלמה משה שיינמן 

ומה שחסר כאן, תשלים שם.

אל עמוד הבלוג

רשימת
נושאים קבועים