דף הבית

שו”ת אגרות משה – נשיאת נשק לנשים, בישובים הסמוכים לערבים להגן על עצמן. ועמדתו של הרה”ג דוב ליאור בנושא ועוד

שו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עה
ובהא דבישוב גוש עציון ובעוד ישובים כאלה שהם סמוכים לערבים שיש בהם הרבה שונאי ישראל ורוצחים ימ”ש שנחוץ לכל אחד מישראל כשיוצא לדרך לשאת עמו נשק, אם יש להתיר גם להנשים שמצד איסור הלאו דכלי גבר על אשה אסור להם לישא כלי נשק כדאר”א בן יעקב בנזיר דף נ”ט, במצב כזה לישא כלי נשק קטן הנקרא אקדח, ומפרש כת”ר נכדי דבמקום דאיכא חשש פקו”נ פשיטא שמותר, אבל שהאינשי חשבי שאין בזה סכנה מטעם שעכ”פ יד ישראל תקיפה, וגם אפשר להם שלא לצאת ממקום הישוב ואם נחוץ לנסוע לאיזה מקום יסעו רק עם אנשים הנושאים נשק, אבל מאחר שהוא דבר קשה לפניהן להתנהג שלא כדהורגלו אם יש להתיר להם באופן זה …[1]

מסקנתו

אבל בעצם לדינא פשוט שבמקומות שקרוב להערביים הרוצחים שאין יראין מהממשלה כמעשים בכל יום מותרות הנשים לישא כלי זיין לא רק להצלה מהריגה ממש אלא אף להנצל מהכאות בעלמא שבמלחמות קטנות אלו הא נמצאות הנשים כאנשים בהכרח שלכן לא שייך חלוק בין גברי לנשי במה שצריכין ליקח להנצל דיש ליקח מה שיותר עדיף לזה וכל עניני נשק יש להחשיב דרכן דתרוייהו בין גברי בין נשי בזה אף אם לענין המציאות לא ניסו הנשים בזה מפני חולשתן ויראתן ואין יכולות להציל עצמן משום דכן צריך להיות ולא שייך לעשות חלוקים בזה, וגם פשוט שהוא גם ענין פק”נ =פקוח נפש= ולא שייך לחייב בשביל זה הנשים שלא יסעו למקום שרוצות, ואפילו אם תקח גברא יש לתרוייהו ליקח נשק שהרי יותר טוב להנצל וגם אפשר שיפלו תרתי, ורק לצאת למלחמה אין דרך נשי וגם אסורות וכן בסתם מקומות שבחזקת שלום אסורות.
והא דאיתא בפרש”י נזיר נ”ט דיעל הרגתה לסיסרא ביתד ולא בכלי זין מצד איסור כלי גבר, והוא מתרגום יונתן בשופטים ואיתא גם בילקוט שופטים רמז נ”ו כדציין רעק”א בגהש”ס, הוא להרוג אחר שהיה כבר ככפות מצד העייפות והתרדמה שהפיל עליו ה’ והיה לה זמן לבקש יתד להרגו ומוכרח כן דהא עברה ברצון על איסור א”א =אשת איש= ז”פ שליכא היתר זה אלא להצלת ישראל וכ”ש שלא היה שייך לחוש מלאו דכלי גבר אלא משום שהיה ככפות ויכלה להרגו גם ביתד, וזה ברור ופשוט. ומ”מ צריכות ללמוד איך להשתמש בהאקדח שזה יותר נחוץ לפניהן. ולישא אותו במקום שיותר קל להוציאו. זקנך אוהבך בלו”נ, משה פיינשטיין.

עמדת הרה”ג דוב ליאור על פי https://www.yeshiva.org.il/ask/548

שאלה
האם מותר וצנוע הדבר שאשה תשא נשק?

תשובה
מוזכר שלא ראוי לאשה לשאת נשק, אבל אם יש צורך לשם הגנה עצמית, כשבעלה לא בבית, או בנסיעה בדרך, יש מקום להתיר נשק קטן (אקדח) בעקבות המצב הנוכחי, אבל נשק ארוך לא. גם לא במסגרת משמר אזרחי, כי זה לא תואם את גדרי הצניעות של בת ישראל.

הערה של העורך:
ובמאמרו של הרב עקיבא כהנא ראיתי עוד סברות להקל, עיין שם.

[1] החלק שדילגתי עליו משו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ד סימן עה

וכתב טעמים להתיר מזה שבט”ז סימן קפ”ב סק”ד כתב דרך נוי וקשוט אסור אבל אם עושה כן מפני החמה והצנה וגשמים ליכא איסור וכן כתב הש”ך בשם הב”ח וכלי נשק זה אינו כלל דרך קשוט ונוי אלא להגן על עצמן, וגם שאין בזה ענין יציאה למלחמה דאין כאן ענין מלחמה שהוא בצבור אלא שעושות למקרה בעלמא כשנוסעות בדרך, וגם שאין דרך הצבא במלחמה בכלי נשק קטן כזה אלא בכלי נשק גדולים, הנה מצד טעם הט”ז והש”ך בשם הב”ח דדרך נוי וקשוט אסור, הוא רק בבגדים וקשוטים והעברת שער, אבל הלאו דאיכא ללבוש כלי זיין ולצאת למלחמה אין זה כלל ענין נוי וקשוט אלא שהוא איסור אחר שאיכא ג”כ בכלל לאו זה משום דגם לבישת כלי זין ויציאה למלחמה הוא ג”כ רק כלי גבר הן שאיסור זה אינו נוגע ליפוי כלל אבל לבישה זו ויציאה זו היא רק כלי גבר ואסור לאשה ללובשם, ובתרגום יונתן על החומש תרגם שאסור לאשה ללבוש ציצית ותפילין משום שהם תיקוני גבר אף שג”כ לא שייך לנוי וקשוט משום דכל ענין כלי גבר אסורין על אשה, אך באלו שהם מצד לבישה על הגוף למטרת לבישה הוא שייך לנוי וקשוט ושייך לחלק בהן שבאופן מקרה שחם ביותר או קר ביותר אין זה סתם לבישה הנאסר דרך נוי וקשוט, אבל בהא דכלי נשק ובגדי מצוה כציצית ותפילין אף שלא שייכי לנוי וקשוט אסירי.

ואדרבה יש מקום לומר דאיסור לבישת כלי זין לנוי וקשוט יהיה מותר אם עצם הכלי זין יהיה דבר שהוא נוי, דר”א וחכמים שפליגי בשבת דף ס”ג שלר”א הם תכשיטין ולחכמים אינן אלא לגנאי הוא לענין שלבישת כלי זין להראות כאיש חיל וגבור הראוי לילך למלחמה יתחשבו תכשיטין שר”א סובר שהוא בחשיבות תכשיטין שמתפארין בזה שהוא איש גבור הראוי למלחמה וחכמים סוברין שהוא גנאי, וראיה לזה מהא דעל מה שהשיב ר”א מהא דהקשו לו חכמים וכי מאחר דתכשיטין הן לו מפני מה הן בטלין לימות המשיח השיב לפי שאינן צריכין שנאמר לא ישא גוי אל גוי חרב והקשה הגמ’ ותהוי לנוי בעלמא והשיב אביי מידי דהוה אשרגא בטיהרא, ואם עצם כלי זין הם דבר נוי להחשב תכשיטין לא היה זה שום תירוץ, אלא הוא משום דעצם הכלי זין אינן דבר נוי וקשוט אלא מה שנראה בהם איש חיל וגבור הראוי למלחמה הוא הנוי והקשוט, שלכן כיון שבימות המשיח לא יהיו מלחמות ולא יהיה שום צורך בגבורת אדם אין בענין גבורה שום התפארות כמו שאין שום חשיבות לשרגא בטיהרא. אבל כשיהיה איזה דבר מכלי זין דבר שהוא יפה הראוי להתיפות ולהתקשות /ולהתקשט/ בו מצד החפץ לא מצד ראיית גבורה בזה לא פליגי ולכו”ע הוא תכשיט, אף שאיכא סברא לומר דכיון דראוי גם למלחמה הוא לחכמים דבר גנאי אף שהוא יפה ונוי להתייפות מצד נוי ויופי דהחפץ דכיון דניכר שהוא מכלי זין דמלחמה הוא גנאי גדול מהנוי ויופי שבו ונתבטלה הנוי והיופי שבו בראיית דבר הגנאי שבו, לא מסתבר לעשות פלוגתא רחוקה כזה ואם יהיה דבר נוי ויופי לכו”ע הוא תכשיט, שלכן כשתלבש אשה כלי זין כזה שהוא דבר נוי ויופי להתקשט ולהתייפות בו ככוונתה בלבישת שאר תכשיטין היתה מותרת משום דאיסור לבישת כלי גבר דאמר ראב”י על כלי זין הוא כשלובשת למלחמה וכה”ג דמלחמה דוקא כשרוצה להתראות כגבר היוצא למלחמה, וזהו אפשר פירוש למלחמה שאיכא בברייתא בנזיר בלשון ראב”י.

ומוכרח לכאורה לפרש זה דהא הרמב”ם בפי”ב מע”כ ה”י כתב באיסור דלא תעדה אשה עדי האיש גם שלא תלבש שריון וכתב הכ”מ שהוא משום דפסק כראב”י שמשנתו קב ונקי והשמיט הא דאראב”י לא תצא למלחמה וכן הוא בש”ע יו”ד סימן קפ”ב סעי’ ה’, שא”כ לא מפרשי כלל הא דאמר ראב”י למלחמה בכלום ומה שכת”ר נכדי כותב שיציאה למלחמה עצמה הוא ג”כ מכלל לאו זה דלא יהיה כלי גבר לא הוזכר זה ברמב”ם ובש”ע, אבל ודאי הא נשי לאו בני מלחמה נינהו כדאיתא בריש קידושין והאיסור דבקרא שנכתב סתם הוא רק על לבישת כלי זין לא מסתבר כלל שיהיה נאמר הלאו דלבישת כלי זין דוקא באם יארע שאשה תצא למלחמה ולכן מוכרח להרמב”ם דהוא לפרש שאיסור לבישת זין מקרא דלא יהיה כלי גבר הוא דוקא בלבישה בביתו בשעת שלום כצורך ודרך הלבישה דאנשי צבא בלמחמה /במלחמה/ שהוא להגן כשיפול איזה גזלן ורוצח בבית ובדרך שאף בעת שלום שייך זה, שאשה אסורה ללבוש מאיסור כלי גבר אבל אם הוא לנוי וקשוט מחמת שכלי הזין הוא דבר יפה ליכא משום כלי גבר בכלי זין.

ונמצא דסתם בגדים שהם נוי ויופי להגוף אסור כשלובשת לנוי וקשוט ליופי ומותרת כדי להגן מפני החמה והצנה וכלי זיין אסור כשלובשת להגן מגזלן ורוצח ומותרת לנוי וקשוט אם שייך זה מצד הכלי, דאם הנוי הוא מחמת שתראה כאיש חיל בכח תהיה אסורה. והרמב”ם והש”ע לא נקטו החלוקים משום שלא נקטו החלוקים מאיזה טעם דהט”ז והש”ך בשם הב”ח לא כתבי שהם פליגי אלא שמפרשי שכן הוא גם להרמב”ם והש”ע ובט”ז מפורש שסובר כן הש”ע דהא כתב על לשון לא תעדה שהוא דוקא לנוי וקשוט וגם כתב שהוא פשוט, וכמו כן אמינא שהחלוק בשריון וכלי זין שהוא להיפוך נמי פשוט. וא”כ מה שאין הנשק דאקדח ענין נוי וקשוט אינו טעם להקל אלא אדרבה טעם להחמיר לאסור. אבל זה שאין דרך הצבא בכלי נשק קטן כזה אלא כלי נשק גדול הוא טעם להתיר.

 
חבר מביא חבר הפוסט בכתובת
https://60ribo.org.il/guns/

ENGLISH

רשימת
נושאים קבועים

• • • •  תורת”המפץ הגדול” – הוכחת ה’ או הפרכת האמונה?

      • הוכחתו של רבי עקיבא לקיומו של ה’

      • ההוכחה
        של  SETI
        לקיומו של אלוקים

      • איזו תועלת היה יכול להיות לקב”ה לברוא ולהחריב עולמות לפני ששת ימי הבריאה

      • הרצף של 6 ימי בראשית התנכ”י לאור המדע

      • ה’ ממשיך לפקח

      • האם מצוות היהדות הן דרישות שהייתי מצפה לשמוע מבורא הכל-יכול?

      • פוליסת ביטוח למי שעודנו מפקפק

      • בגן עדן וגהינם

      • נסי מלחמת המפרץ

      • קודים בתורה – שנכתב ע”י פרופ’ דניאל מיכלסון

      • החפץ חיים שנא את מנהיגי רוסיה הקומוניסטית הקללה שהורידה את טרוצקי

      • ספר יהושע באודיו

      • אי-הריגת שאול המלך מצוה או חטא? – חלק א

      • אי-הריגת שאול המלך מצוה או חטא? – חלק ב

        • סרבנות – 7 תקדימים

        • פיענוח
          נבואת דניאל על בנין וחורבן בית המקדש וביאת המשיח

      • קרבנות כחלק מתהליך של גאולה אע”פ שאין עושין תשובה חלקים
        ממאמרו של מר ש. שיינמן שקבל את הסכמת הרב ישראל אריאל, ראש מכון המקדש

      • לחץ כאן לשמוע לרב יוסי פלאי מדבר על מסורת ומקום המקדש

      תכלת

      ---

      • • • פתרון בעיות יסוד בתכלת 
            מאת ש. שיינמן

          • המטיל תכלת בטליתו עושה מצוה, עובר עבירה או עושה משהו נייטרלי? – עמדת הרב חיים קנייבסקי שצולם בווידיאו 
            מאת ש. שיינמן

          • לאלו שאינם קושרים בעצמם את חוטי הציצית הנמצאים ב-4 כנפות בגדיהם – היזהרו

      לעמותת פתיל תכלת

      לחץ כאן

      ---

      הסרטונים שלנו המכילים הוכחות מתמטיות לתורה כהתגלות אלוקית

       

      לחץ כאן לתקדים בדברי רבנו בחיי על התורה, לקודים

      לעורך אתר זה אין ידע מספיק בחכמת הקבלה כדי לאשר או לא להסכים, עם נקודות שהועלו בסרטון זה. השקפתו הכללית של הסרטון תואמת את אמונותיו האידיאולוגיות של הגר”א, כפי שהוצגה ב”קול התור”, פרק ה ‘

      יש לציין שדעותיו של הגר”א על ​​תורה ומדע הושמטו משום מה, מן המהדורה של קול התור שהדפיס הרב מנחם כשר ז”ל. לכן מומלץ לקנות את המהדורה של שנת התשנ”ד

      הערת העורך: קבלנו אישור מ Oren Evron להכניס את הסרטון לאתר

      יש מן המדענים שכבר לא סוברים שהעולם נוצר מנקודה מסוימת.

      שאלו את אורן והוא משיב:

      בסרט מוצגים מופתים חשבוניים מופלאים המראים שצרוב בספרות של פאי ידע אודות בריאת העולם כפי שכתוב בפשט התורה ובתורת הקבלה והסוד ואם כן, מדובר בהוכחה במעגל סגור ואין צורך בהפניה כל שהי.

      כאנקדוה, מעניין לראות שיש גם רבים ממדעני העולם שסבורים כי היקום נברא מנקודה ראשונית וזאת בהתאמה לתורת הקבלה לממצאים אלו. אך כאמור גם אם ישנו דעתם, זה לא משנה את העובדה שפאי מציג את הידע התורני על כל המשתמע מכך.

      הערת העורך 2:
      שאלה אפשרית שעלול להעלות ספקן לגבי דיוק התורה בערכו האמיתי של  פַּאי מוסרת לחלוטין באמצעות דברי הרא”ש והתשב”ץ המובאים בתוך הפוסט:

      מטבעות נירון קיסר כהוכחה לאצבע, טפח, ואמה

      .

       

      מקדש

      • הרב משה אודס – המנחות ומשמעותן

        • אבנים שלמות וחומרי המזבח

        • דיון בשיטת הרב נבנצל האוסרת עליה להר הבית

        • המאבק להתפלל על הר הבית: רקע היסטורי:

        • האם גם מרן הרב קוק הלך בשיטת קול התור לענין הר הבית ובית המקדש? נכתב ע”י שלמה משה שיינמן
          

        • מדוע הרב קוק לא היה לו את החשש של הרב גורן, שאולי מקום המזבח ולא קדש הקדשים נמצא תחת כיפת הסלע?

        • כותל הדמעות המכונה בפני המון העם בכינוי “כותל המערבי” אינו מכותלי הר הבית

        • דיון במקום המקדש: הכפתור ופרח ושיטת האדריכל טוביה שגיב וקצת על אשר קאופמן

    • אגדות חז”ל – רבנית אסתר ליאור – שיעורי אודיו לנשים

      שיעור אחד כדוגמה: רחל ולאה – רבנית אסתר ליאור