גילוי שרידי האונייה אלטלנה

רוב המאמר מ-Gemini AI

גילוי שרידיה של האונייה אלטלנה מסמן את פתרונה של תעלומה היסטורית בת עשרות שנים, ומחזיר למרכז הבמה את אחד האירועים המכוננים והכואבים ביותר בהיסטוריה הישראלית המודרנית.

הגילוי הטרגי מן העת האחרונה

• מיקום ועומק: גוף האונייה השלם של אלטלנה אותור בעומק של 503 מטרים, כ-20 קילומטרים מול חופי תל אביב.

• המבצע: מאמצי החיפוש בוצעו באמצעות טכנולוגיית סונאר מתקדמת, מערכות סקר תת-ימיות ויכולות מיפוי. המבצע מומן באמצעות משרד המורשת, תוך שימוש בספינות מחקר כדוגמת "בת גלים".

• מצב ומבט לעתיד: תמונות ונתוני סונאר מראים את הספינה כשהיא שלמה על קרקעית הים. בשל העומק הרב, מהנדסים ימיים רואים בהרמת הספינה כולה כמעט דבר בלתי אפשרי. גורמים רשמיים בוחנים אפשרויות לתיעוד תת-ימי, כמו גם הצבת אנדרטאות או מצופים זיכרון לציון המיקום.

ההיסטוריה של פרשת אלטלנה (יוני 1948)

פרשת אלטלנה התרחשה שבועות ספורים בלבד לאחר הכרזת העצמאות של ישראל במאי 1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות. היא ייצגה מאבק כוחות קריטי בין סמכות המדינה החדשה שקמה לבין ארגונים פרא-צבאיים.

1. רקע וקשר היסטורי

• הספינה: הכלי – נחתת מלחמת העולם השנייה לשעבר – נרכש על ידי האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי), ארגון פרא-צבאי יהודי ימני בהנהגת מנחם בגין.

• המטען: הספינה הפליגה מצרפת כשהיא נושאת מעל 900 עולים, לוחמים וארסנל עצום של ציוד צבאי (אלפי רובים, תת-מקלעים, תותחים ומליוני כדורי תחמושת).

2. המחלוקת

• ראש הממשלה החדש של ישראל, דוד בן-גוריון, עמד על כך שכל הכוחות החמושים יאוגדו לכדי צבא מדינתי יחיד – צבא הגנה לישראל (צה"ל) – ודרש כי המדינה תיקח פיקוד על כל משלוחי הנשק הנכנסים.

• בגין הסכים למסור את מרבית הנשק לצה"ל, אך דרש כי 20% מהמשלוח יועברו ליחידות האצ"ל שלחמו בירושלים (שטרם הייתה חלק רשמי מישראל לפי תוכנית החלוקה של האו"ם). בן-גוריון ראה בכך קריאת תיגר בלתי קבילה על ריבונית המדינה וניסיון להחזיק מליציה פרטית.

3. העימות

• כפר ויתקין: הספינה נחתה ראשית בכפר ויתקין, מצפון לנתניה, ב-20 ביוני, שם ירדו הנוסעים והחלה פריקת הציוד. כוחות צה"ל כיתרו את האזור והוציאו אולטימטום. קרבות פרצו, שהובילו לנפגעים בשני הצדדים בטרם הושגה הפסקת אש קצרה.

• חוף תל אביב: אלטלנה הפליגה אז דרומה לתל אביב ועלתה על שרטון סמוך לחוף. עמדות מתוחות וחילוצי אש פרצו בין חברי אצ"ל שעל הספינה ובחוף לבין חיילי צה"ל.

• הטבעה: בן-גוריון הורה כידוע על ירי ארטילרי לעבר הספינה, כשהוא מכנה את התותח "התותח הקדוש" על ששמר על סמכות המדינה. הספינה עלתה באש תחת פיקודם הישיר של כוחות צה"ל.

4. מניעת מלחמת אחים

• בסך הכל, 16 חברי אצ"ל ו-3 חיילי צה"ל נהרגו בעימותים.

• למרות הנפגעים, מנחם בגין שידר פקודה נרגשת לחסידיו המוטלת עליהם איסור להשיב אש או לנקום, כשהוא מצהיר את אמירתו המפורסמת כי לא תהיה "מלחמת אחים". איפוקו מנע מהאירוע להסלים לכדי מלחמת אחים כוללת במהלך מאבקה של האומה על עצם קיומה.

5. מורשת היסטורית גוף הספינה השרוף נותר מול חוף תל אביב במשך למעלה משנה בטרם נגרר לים הפתוח והוטבע במכוון, שם מיקומו המדויק נותר נסתר עד לגילוי זה. האירוע שימש אבן דרך יסודית לעקרון ריבונות המדינה בישראל, אף שהוסיף לשמש סמל פוליטי מפלגתי עמוק במשך עשרות שנים.

תפקידו של יצחק רבין באירוע

במהלך פרשת אלטלנה ביוני 1948, יצחק רבין בן ה-26 שימש כסגן מפקד הפלמ"ח (כוח המחץ של ההגנה) והיה המפקד בשטח של מפקדת הפלמ"ח ששכנה לאורך רצועת החוף של תל אביב.

מעורבותו הציבה אותו ישירות במרכזה של אחת הפעולות המפלגות ביותר שננקטו במהלך הפרשה.

היבטים מרכזיים בתפקידו של רבין

1. פיקוד על כוחות היבשה בתל אביב

• כאשר אלטלנה נעה דרומה מכפר ויתקין ועלתה על שרטון מול חוף תל אביב סמוך למפקדת הפלמ"ח (במלון ריץ שעל החוף), רבין לקח את הפיקוד המקומי על כוחות צה"ל/פלמ"ח שהיו פרוסים לאורך החוף.

• הוא היה אחראי על ביצוע הנחיותיהם של ראש הממשלה דוד בן-גוריון ורמטכ"ל צה"ל יעקב דורי למנוע מהאצ"ל להנחית את הנשק או לתפוס ראש גשר בחוף.

2. הכוונת האש לעבר הספינה

• כאשר פרצו חילופי אש כבדים בנשק קל בין לוחמי אצ"ל (הן על הספינה והן בחוף) לבין חיילי צה"ל, רבין פיקד על הגנת מפקדת הפלמ"ח.

• כאשר הובאו תותחים לאזור החוף בתל אביב כדי לאלץ את כניעת הספינה, רבין פיקח על ביצוע ההוראות הישירות של בן-גוריון להפציץ את הספינה. האש הארטילרית פגעה בספינה, הציתה את מטען התחמושת שלה ואילצה את הצוות והנוסעים לנטוש אותה.

3. השלכות מעוררות מחלוקת

• בעקבות הפיצוץ, חלק מהחיילים בחוף פתחו באש לעבר חברי אצ"ל שניסו לשחות לחוף או להתפנות מהספינה הבוערת. רבין ציין מאוחר יותר בזיכרונותיו כי הורה לכוחותיו לחדול מירי על השוחים והביע חרטה על האלימות, כשהוא עומד על כך שיחידתו הגיבה לאש כבדה שנורתה הן מהספינה והן מלוחמי אצ"ל בחוף.

השפעה היסטורית לטווח ארוך

תפקידו של רבין בהפצצת אלטלנה נותר נקודת חיכוך פוליטית עמוקה לאורך כל הקריירה שלו:

• קיטוב פוליטי: במשך עשרות שנים, יריבים פוליטיים – ובפרט תומכי מנחם בגין והימין הישראלי – העלו לשמצה את מעשיו של רבין בחוף, כשהם משתמשים בכך כטענה פוליטית נגדו במהלך הקריירה הפוליטית שלו ותקופות כהונתו כראש ממשלה.

• הצדקת סמכות המדינה: רבין הגן בעקביות על פעולות הצבא כצעד חיוני לשמירה על שרשרת פיקוד אחת ומאוחדת עבור צבא הגנה לישראל החדש שהוקם, בטענה כי התרת פעילותה של מיליציה חמושה באופן עצמאי הייתה הורסת את המדינה הצעירה מבפנים.

הערה מאת שלמה משה שיינמן: אישה שהתגוררה בתל אביב בזמן האירוע סיפרה לי כעבור שנים, שלוחמי האצ"ל כבר נכנעו ואנשיו של רבין ירו על אנשי האצ"ל ללא כל הצדקה.