יום שני, כ"ד תשרי התשפ"ז
יהודית או דמוקרטית? שאלת השאלות…
המערכת הפוליטית סוערת לנוכח הגילוי על עמדתו מהעבר של יוסף חדאד, המועמד הערבי-ישראלי של מפלגת 'עמך ישראל' לכנסת, בדבר תמיכתו בהקמת מדינה פלשתינית. לדבריו, חזר בו בעקבות 'שומרי החומות', אך ראוי להתבונן באמרה נוספת של חדאד שקבלה פחות תהודה, אבל היא חשובה לא פחות, ובעצם הרבה יותר, שכן היא נאמרה היום ומשקפת את עמדותיו הנוכחיות. חדאד נשאל אם הוא בעד מדינה יהודית – וענה: "מדינת ישראל לא יכולה להיות מדינה יהודית בלי להיות מדינה דמוקרטית – ולהפך".
למי שהיו ספקות בדבר המשמעות של דברי חדאד והנאמנות הבלתי-מסויגת שלו למדינת ישראל – התשובה לפניכם. חדאד אכן תומך בישראל, הוא אכן לחם בגולני ונפצע, וה' ישלם לו את שכרו על כך. אולם מכאן ועד להתמוגגות מכך ש'הוא משלנו' ו'הוא יותר ציוני מכולם' ו'יותר ימני' ושאר הקלישאות שאנו כל-כך אוהבים כשסוף סוף יש ערבי שאינו תומך נוחבות – המרחק גדול.
יוסף חדאד אינו תומך באמת במדינה יהודית. לזכותו ניתן לומר, שלדאבוננו ולאסוננו, רבים בקרב היהודים בישראל – גם הם אינם תומכים בכך, ויש כאלו גם בתוך הגוש האמוני. אבל זה לא משנה את העובדה, שבשאלה הקריטית ביותר הנוגעת לקיום האומה בארצה – חדאד וגם חבריו היהודים שמדברים על מדינה יהודית-דמוקרטית נמצאים באותו צד של המתרס עם השמאל הרדיקלי שתומך במדינת כל אזרחיה.
מדינה יהודית אינה מדינה דמוקרטית. מדינה יהודית היא מדינה שמתנהלת על-פי עקרונות היהודית – ערכיה, חוקיה, סגנונה ותרבותה. אפילו 'מדינת היהודים' – שזה הרבה פחות ממדינה יהודית – המשמעות המינימליסטית ביותר שלה היא הבטחת הרוב היהודי והשלטון היהודי במדינה, דבר הנוגד את הערך היסודי ביותר של דמוקרטיה המערבית, שאינה מבחינה בין אנשים על-פי מוצאם הלאומי ומעניקה שוויון זכויות אזרחי לכולם.
מדינת ישראל מנסה לברוח מההכרעה הזו בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית בשל הסתירה המובנית שבין הערכים שראשי המדינה גדלו עליהם – ערכים מערביים לא-יהודיים, לבין ההבנה הפנימית, ולפיה עצם הגדרת המדינה כיהודית – לא ישראלית, אלא יהודית – היא הערובה היחידה לקיומנו כאן. יותר מכך – מדינת ישראל בורחת מההכרעה משום שהיא טומנת בחובה הכרעה קשה ועמוקה עוד יותר – הכרעה על הזהות היהודית השורשית, המבדילה בין ישראל לעמים באופן מהותי. הזהות היהודית השורשית שונה במהותה מכל זהות לאומית שהאדם המערבי מכיר, משום שהיא מבססת את ההשתייכות ללאום על הברית עם ה', ואינה מבחינה בין 'דת' ל'לאום' כפי הנהוג במדינות אירופה, בארה"ב ובשאר מדינות המערב. שם ניתן להיות יהודי, מוסלמי, קתולי, פרוטסטנטי, בודהיסט או אתאיסט ואין זה נוגע להיותך צרפתי, בריטי, אמריקאי או קנדי הנאמן לארצו. על-פי התפיסה היהודית השורשית, לעומת זאת, ההשתייכות הלאומית מחייבת נאמנות לברית, לתורה ולמצוות (וגם מי שנכשל בעבירות כי אינו מתגבר על יצרו – מכיר בכך שזו המערכת שבתוכה הוא חי). כמה קשים הם חייהם של אלו הפוסחים על שתי הסעיפים ומקדשים את המקף שבין 'יהודית' ל'דמוקרטית'…
במדינה יהודית באמת, יוסף חדאד יכול להיות לכל היותר גר-תושב. במעמד כזה, יזכה לכבוד, להגנה ולהערכה, אך לא לשוויון ולא לזכויות פוליטיות. אבל בואו לא נטעה – מדינה יהודית אכן יכולה להתקיים בלי להיות דמוקרטיה מערבית, והגיע הזמן לומר זאת בגלוי. אין כאן שאלה ספציפית על יוסף חדאד, המייצג מיעוט זניח בקרב ערביי ישראל שרוצה להיות נאמן למדינה ולהשתלב בה. זו שאלה רחבה הרבה יותר, וכאמור – היא קריטית לעצם קיומנו. אתמול הכריזה מפלגת הירוקים בבריטניה על כך ש'ציונות היא גזענות' בדיוק מהסיבה הזאת – הסתירה המובנית בין תפיסת הלאום של התורה לבין זו של הדמוקרטיה המערבית. בשבוע שעבר, הפך בית המשפט המכונה 'עליון' את החלטת ועדת הבחירות ואיפשר לרשימה המשותפת השואפת בגלוי לחיסול המדינה היהודית להתמודד לכנסת – בדיוק על הרקע הזה, שמבחינתם ביטול אופיה היהודי של המדינה הוא דבר לגיטימי, שכן הוא מעוגן בערכי הדמוקרטיה, אשר אינה מבחינה בין יהודי לגוי.
מכל זוית שנסתכל על המציאות הפוליטית והחברתית בישראל, נגיע בשורה התחתונה לשאלה הזאת – מדינה ישראל מהי? יהודית או דמוקרטית? עם ישראל מהו? עם ה' שכרת עמו ברית לקיים תורתו ומצוותיו ולרשת את ארצו, או קובץ אנשים שהזדמנו למקום אחד וצריכים להסתדר בו איכשהו. ומכיון שאנו עומדים בפתחה של פרשת בראשית, נחזור לשאלה הבסיסית – האם העולם הוא מקום להשכנת השכינה באמצעות אותה ברית של עם ה' עם א-להיו, או שהעולם הוא הפקר ואנו חוזרים לתהו ובהו וחושך על-פני תהום, כאשר הכל מעורבב ומעורפל, ואין אבחנה בין טוב לרע, בין אור לחושך, בין קודש לחול, בין ישראל לעמים.
הבחירות לא תתקיימנה רק בעוד שלושה שבועות בקלפי, הן מתקיימות בלבו של כל אחד ואחד מאתנו כל יום, כל שעה. נבחר בחיים, נבחר בה' ובברית שכרתנו אתו בחורב!
הכותב הוא הרב יהודה אפשטיין – יו"ר אגודת קדושת ציון, אגודת החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש.