רדב”ז הסכים שנפדה את “שבט דן” כי הוא האמין שאם היו מלמדין אותם, לא היו פוקרין בדברי רז”ל והוי כתינוק שנשבה לבין הגוים

פורסם ב: דברי תורה | 0

יש אפשרות שאנשי “שבט דן” של הרדב”ז לא היו האתיופים שעלו לארץ במבצע משה ומבצע שלמה. ואדון בזה בפוסט אחר, בע”ה ובלי נדר.

אם נניח שאלו, שעלו לארץ במבצע משה ומבצע שלמה כן באמת היו משבט דן, יש עדיין לדון בשאלה אחרת.

רבי דוד בן שלמה אבן זמרא (הרדב”ז) הסכים שנפדה את “שבט דן” החבשי’ הדרים בארץ כוש כי הוא האמין שאם היו מלמדין אותם לא היו פוקרין בדברי רז”ל והוי כתינוק שנשבה לבין הגוים

שו”ת רדב”ז מכתב יד – אורח חיים, יורה דעה (חלק ח) סימן קעט

ואף על גב דאיכא ספיקא אחרינא, שהרי כל אלו החבשי’ הדרים בארץ כוש הם מתנהגים ככת הקראין שהם צדוק ובייתוס, ואין אנו מצווין לא לפדותם ולא להחיותם, מ”מ מסתברא לי דה”מ אלו שהם דרים בתוך הרבנים ורואים דברי חכמים ומלעיבין ומלעיגין עליהם, על אלו וכיוצא בהם אמרו [ע”ז כ”ו ע”ב] מורידין ולא מעלין והם המשפחה הארורה אשר כתב הרמב”ם ז”ל, אבל אלו הבאים מארץ כוש הם משבט דן בלי ספק, ומפני שלא היו ביניהם חכמים בעלי קבלה תפשו להם פשטי הכתובים, אבל אם היו מלמדין אותם לא היו פוקרין בדברי רז”ל והוי כתינוק שנשבה לבין הגוים, תדע שהרי צדוק ובייתוס בבית שני היו ושבט דן גלה קודם, ואפילו אם תמצא לומר שהדבר ספק, מצוה לפדותן, אבל לענין יוחסין אני חושש שמא קדושיהן קדושין וגיטן אינם כתיקון רז”ל, שהרי אינם יודעין כלל בטיב גטין וקדושין והנראה לעניות דעתי כתבתי.

ציטוט מתוך כתבה:https://web.nli.org.il/sites/nli/hebrew/digitallibrary/pages/viewer.aspx?docid=NNL03_EDUSP4305&presentorid=NLI_EDU

יעל כהנא היא האשה הכי גדולה בין האתיופים המפגינים מול הרבנות…
“הנה, כהשגיעה ארצה בשנת 1980 קבוצה מאזור טיגרי ערכו להם הטפת דם ברית ואת הטבילה, ואמרו להם שזה חיסון, במקום להביא לידיעתם את משמעות הגיור לחומרה. אחר כך, כשהגיעו צעירים משכילים מאזור גונדר, הבינו את המשמעות ופתחו במאבק. זהו מאבק להשבת כבודם כעדה. זהו מאבק על הזהות העדתית שלהם. השביתה כאן היא לא ביטוי לתביעה הספציפית שלא להיטבל. זו תגובה לעלבון מתמשך, זו התחשבנות של האתיופים עם המוסדות בישראל”.

ישיבת האתיופים מול היכל שלמה מאד מאורגנת. התפילות נערכות כסידרן. בצהרים מתקיימת פגישה עם כוהני הדת. הם נושאים דרשה בעיניני היסטוריה, דת או אקטואליה, הפעילים מעדכנים את העדה בקורות המו”מ עם המוסדות. ב”תפר” שבמפגש בין כוהני הדת “הזקנים” לעסקנים “הצעירים” יש גם ליעל מקום של כבוד. “הם לא מתיעצים אתי – אבל מדברים אתי. מספרים לי”, היא אומרת.

לדעתה, בענין הטבילה אין פשרה. “אני בעד הקו הנוקשה. אני לא רואה ברירה אחרת אלא ביטול הטבילה. אני לא מתעסקת בצד הדתי, אבל לא יתכן שיטילו בהם ספק ויפלו אותם לרעה. אין כאן אפשרות אחרת – כיוון שזהו אקט סימלי. קבלת הטבילה ממסדת את הספק ביהדותם”.
כהנא מעידה על דבקותם בקיום המצוות למרות נסיונות אינסויפיים של המיסיון למשוך את היהודים באתיופיה לנצרות. “ימי השביתה מול הרבנות הראשית יחקקו בזכרונה של העדה כרגעים היפים שלהם בתהליך הקליטה בארץ. האתיופים כאן נפגשים עם ארץ ישראל היפה. אחד הדברים המרגשים כאן זה מפגש ההזדהות, החום, הרצון לעזור. אנשים מביאים עוגות מאפה- בית מזמינים להתקלח, מביאים בגדים. זו אחת ההפתעות היפות מבחינתם לגלות שעם ישראל הוא באמת עם אחד. זה מחזק אות פסיכולוגית במאבק שלהם”.

לדעתי, אם הם מורדים ברבנות, ומחזיקים בכהני הדת של כפירה בתורה שבעל פה, כמנהיגי רוח, אין כאן קיום לתנאי הרדב”ז שאם היו מלמדין אותם לא היו פוקרין בדברי רז”ל. לחדד את הנקודה, אם גוי שהיה שייך לתנועה האפיקורסית ה”רפורמית” בארה”ב התגייר ליהדות הנאמנה לתורה ומצוות אבל עדיין היה מסתכל בכבוד ואהדה למנהיגים רפורמים והנהגות רפורמיות ודאי היה מקום לחשוש שנפל פגם בקבלת עול מלכות שמים של אותו “גר”. מי שממשיך להגדיר את הקייסים מאתיופיה כסמכות דתית, כתחליף לרבנים, יש בו פגם ביראת שמים שלו (כמובן, יש בין עולי אתיופיה שכן נאמנים לרבנים, ולא דברתי על כל עולי אתיופיה וביקורת זו אינה מופנית כלפיהם).

בקשר למה שהרדב”ז טען “תדע שהרי צדוק ובייתוס בבית שני היו ושבט דן גלה קודם”

יש להקשות על טענת הרדב”ז שהרי:

כתוב בתלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת סנהדרין פרק י דף כח טור ד /ה”ב שכבר היו פרושים ומי שהתנגד לפרושים (הדומים לצדוק ובייתוס) בימי משה רבינו.

    • ויקרב אל אחיו את המדיינית לעיני משה מהו לעיני משה כאינש דמר הא גו עינך משה אמר לו אין צפורה מדינית ואין טלפיה סדוקות זו טהורה וזו טמאה והיה שם פינחס אמר אין כאן אדם שיהרגנו ויהרג על ידיו איכן הם האריות גור אריה יהודה דן גור אריה בנימן זאב יטרף כיון שראה פינחס שאין אדם מישראל עושה כלום מיד עמד פינחס מתוך סנהדרין שלו ולקח את הרומח בידו ונתן את הברזל תחת פסיקיא שלו התחיל מסתמך על עץ שלה עד שהגיע לפתחו כיון שהגיע לפתחו אמר לו מאיין ולאיין פינחס אמר להן אין אתם מודין לי ששבטו של לוי אצל שבטו של שמעון בכל מקום אמרו הניחו לו שמא התירו פרושים את הדבר כיון שנכנס עשה לו הקדוש ברוך הוא ששה ניסים.
    • תלמוד בבלי מסכת הוריות דף ד עמוד א, אמר רב יהודה אמר שמואל: אין ב”ד חייבין { פר העלם דבר של ציבור } עד שיורו בדבר שאין הצדוקין מודין בו, אבל בדבר שהצדוקין מודין בו – פטורין; – הרי ההלכה הכירה מראש באפשרות שיהיו אלו שמודים בתורה שבכתב אבל כופרים בתורה שבעל פה.
    • נאמר על עשרת השבטים שהם עבדו עבודה זרה וכו’ ולכאורה אם לא היו נאמנים לתורה שבכתב קל וחומר לתורה שבעל פה. לכן מנין לרדב”ז, שרק חטאו בכפירה בתורה שבעל פה בבית שני, אחרי גלות השבטים!

מלכים ב פרק יז(ז) וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים:
(ח) וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְקֹוָ֔ק מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ:
(ט) וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְקֹוָ֖ק אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכָל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר:
(י) וַיַּצִּ֧בוּ לָהֶ֪ם מַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כָּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן:
(יא) וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙ בְּכָל־בָּמ֔וֹת כַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה יְקֹוָ֖ק מִפְּנֵיהֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂוּ֙ דְּבָרִ֣ים רָעִ֔ים לְהַכְעִ֖יס אֶת־יְקֹוָֽק:
(יב) וַיַּֽעַבְד֖וּ הַגִּלֻּלִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְקֹוָק֙ לָהֶ֔ם לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
(יג) וַיָּ֣עַד יְקֹוָ֡ק בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כָּל־נביאו נְבִיאֵ֨י כָל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר שֻׁ֠֜בוּ מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֹתַ֣י חֻקּוֹתַ֔י כְּכָ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וַֽאֲשֶׁר֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים:
(יד) וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־עָרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶאֱמִ֔ינוּ בַּֽיקֹוָ֖ק אֱלֹהֵיהֶֽם:
(טו) וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם וַיֵּ֨לְכוּ֜ אַחֲרֵ֤י הַהֶ֙בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְקֹוָק֙ אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֥וֹת כָּהֶֽם:
(טז) וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־כָּל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֪ם מַסֵּכָ֖ה שנים שְׁנֵ֣י עֲגָלִ֑ים וַיַּעֲשׂ֣וּ אֲשֵׁירָ֗ה וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבָּֽעַל:
(יז) וַֽיַּעֲבִירוּ אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּקְסְמ֥וּ קְסָמִ֖ים וַיְנַחֵ֑שׁוּ וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֪ע בְּעֵינֵ֥י יְקֹוָ֖ק לְהַכְעִיסֽוֹ:

נספח:

לאחרונה ראיתי https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/953358-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%91%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%94/

הרבנות הראשית מכירה ביהדותם של יוצאי אתיופיה

מועצת הרבנות הראשית אימצה את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף בנוגע להכרה ביהדותם של יוצאי אתיופיה. בארגון עיתים מסרו: “אנו מצפים לאכיפת החלטה זו בפועל ואנו תקווה כי היא תהווה בסיס לתיקון היסטורי”.

יש להפעיל לחץ בכיוון השני כדי שהרבנות הראשית לא יחייב אותנו להקל כנגד הדין באיסורי כשרות (ולפי שיטה מסוימת, באיסור ממזרות) הנוגעים למעמד האתיופים בהלכה.

ועיין עוד עמדת הרב עובדיה יוסף לפני שהופעל עליו לחץ בענין עולי אתיופיה – על פי כתב ידו