תלמיד הרמב”ן על מקום המזבח וקודש הקדשים כיון שמגיעים לירושלים עולין לאחת מחורבותיה, משם רואים: הר הבית וחומת העזרה, עזרת נשים, וכל עזרת כהנים, ועזרת ישראל ומקום המזבח, ומקום ‘בית המקדש’ ה’היכל’ וה’דביר’, וקורעין קריעה שנייה על ‘בית המקדש’. “על אבן השתייה בנו מלכי ישמעאל בנין מפואר מאד, והבניין [בנוי] על בית קודש הקודשים ועל ההיכל. לפני הבית [לפני כיפת הסלע] לצד המזרח, בניין על עמודים וכיפה מעל העמודים, נראה כי הוא המזבח החיצון … ראינו את הישמעאלים … מקיפין לאותו מקום כמו מחול … כמו שהיו ישראל מקיפין המזבח בשבעי של חג”.ויש להעיר על מקום קדש הקודשים תלמיד הרמב”ן אומר שהוא ודאי יודע מקומו. אבל על מקום המזבח אין לו מסורת כל כך אלא רק הנחה סבירה, לכן הוא אומר על זה “נראה כי הוא המזבח החיצון”. תוכנית ר’ יחיאל מפריז להקריב קרבנות במקום המזבח גם כי אמר אלי [מורנו ברוך] בירושלים, כשהבאתי אליו זה הספר לעבור עליו ולהגיהו, שרבינו יחיאל דפריש ז”ל אמר לבוא לירושלים, והוא בשנת שבע עשרה לאלף הששי, ושיקריב קרבנות בזמן הזה (כפתור ופרח).ויש להעיר, שאם הכפתור ופרח הסתפק במסורת על מקום המקדש, דבר שהיה מפורסם לכולם גם לפני תקופתו, הוא היה צריך להקשות על שיטת רבינו יחיאל מפריז. אבל הכפתור ופרח רק שאל שאלות אחרות, כגון, איך ניתן להקריב למרות שאנו טמאים בטומאת מת.:
הרדב”ז:
הכיפה היא מקום המקדש ואבן השתיה בלי ספק
“שאלת ממני אודיעך דעתי אם מותר ליכנס לעליות הבנויות סביב לבית המקדש” (שו”ת רדב”ז חלק ב סימן תרצא) תשובה: … “הדבר ברור שתחת הכיפה שם אבן השתיה בלי ספק הנקרא אצלם אלסכרא” … הילכך מותר להתקרב אל הפתחים ולעלות אל העליות , עכ”ל.
מפה מתקופת הרדבז: לפי המפה כיפת הסלע = מקום המקדשמפת יוסף שוורץראש ישיבת “תורת חיים” בירושלים, הרב יצחק וינוגרד, הדפיס ‘מזרח’ אמנותי עבור תורמי הישיבה ועבור הציבור הרחב. הרב אברהם יצחק קוק היה נשיא הישיבה וגם הרב אלישיב למד בישיבה הנ”ל.