יום שלישי, י"א אייר התשפ"ו

מה עומד מאחורי הפגיעה הממוקדת של שופטי בג"ץ בלומדי התורה?
אם בעבר היה זה אהרון ברק, אשר טען כלפי היהדות החרדית, כי על אף המחלוקת האידיאולוגית שביניהם, הרי שביום צרה יהיה זה דווקא בית המשפט העליון שיגן על זכויות האזרח של הציבור החרדי, כיום הוסרה המסכה ותלמידיו ותלמידי תלמידיו של ברק עומדים בחוד החנית של המאבק להצרת צעדיו של עולם התורה, תוך שהם מגבים בשיטתיות את ההתעמרות בציבור החרדי באופן קולקטיבי וממוקד, עם דגש על הצקות כלכליות וביטול זכויות בסיסיות על רקע סרובו של עולם התורה להתגייס לכור ההיתוך הצה"לי.
הדבר מעורר תמיהה רבתי כאשר נזכרים בכך שלא מדובר בבית משפט בעל גישה מיליטריסטית הרואה בשרות הצבאי את חזות הכל ואת כוחו של הצבא כערך עליון. ההפך הוא הנכון – כאשר מדובר במאבק מול האויב הערבי השואף להשמידנו, בג"ץ הוא המשענת הנוחה ביותר עבור תומכי המחבלים, והסיוע שהוא מעניק להם לא יסולא בפז. התפריט של הנוחבות דל מדי לטעמם, וכל פגיעה בזכויותיהם מדיד שינה מעיניהם של השופטים הנאורים. חייהם של חיילי צה"ל הם משנים בחשיבותם כאשר הם פוסקים בנושאים כמו נוהל שכן, הקש בגג, כריתת עצים המשמשים כמסתור למחבלים, ועוד ידם נטויה. בכל הנוגע לשרות המשותף שדבר אין לו עם צורך מבצעי, וכל תכליתו למסמס את ערכי התורה ואת השאיפה לנצחון – עומד בית המשפט לצדם של ארגוני השמאל הרדיקלי, שמצאו בצבא מכרה זהב לכפיית הערכים המעוותים שלהם על כלל האוכלוסיה, והם יעשו הכל כדי להרוס כל חלקה טובה ולמנוע נצחון ישראלי בכל חזית אפשרית. ועל כן מתחדדת השאלה – מה הופך את אותו בית משפט בסוגית גיוס חרדים לבעל עמדות מיליטריסטיות בלתי מתפשרות, על גבול הפאשיזם, שרואה במדינה ובצבא את חזות הכל, עד כדי שלילת הנחות בארנונה וסבסוד במעונות ממשפחות עניות?
התשובה הקלה לשאלה הזאת היא שמדובר בשונאי ישראל, שאינם מסוגלים לפספס הזדמנות לפגוע ביהודי החרדי, המגלם עבורם את מה שמגלם כל יהודי עבור כל אנטישמי בעולם. הם פשוט לא עומדים בפיתוי כאשר ביכולתם להרע למי שמציב בפניהם מראה ומזכיר להם את יהדותם, ממנה הם עושים הכל כדי לברוח. הדברים אמורים ביתר שאת ביחס לאותם שופטים, אשר כיפה מכסה את ראשם, אולם בעצם נכונותם לשמש בתפקיד כה בכיר במערכת שכל כולה כפירה בתורת משה – מצפונם מייסר אותם, וכדי להשתיקו, הם יוצרים לעצמם תזה, ולפיה ערכי המערב הם התגלמות הטוב, הצדק, היושר והמוסר, ואילו דווקא היהודים הפשוטים והנאמנים לתורה – הם האויב שצריך להלחם כנגדו.
ההסבר האמור הוא סביר, אך לדעתי יש כאן משהו יותר עמוק. היהדות החרדית, ובראש ובראשונה עולם התורה – מהווים איום מהותי על עצם קיומו של בית המשפט המכונה 'עליון' במדינת ישראל. בעינם החדה, מזהים השופטים את קריאת התיגר של עולם התורה על כל מערכת הערכים, שעליהם מבוסס המשפט במדינת ישראל. יותר מכך – הם רואים בתורת ה' איום ממשי על עצם המערכת, ובמיוחד הדברים אמורים באותם שופטים דתיים, אשר לצד לימודיהם האקדמיים, רכשו השכלה תורנית מספקת בכדי לדעת מה התורה חושבת על ערכאות, ומה מעמדו של משפט שאינו על-פי תורה. הם מבינים היטב, כי התורה אינה מסתכמת בתפילה, בהנחת תפילין, בנטילת לולב ובהלכות כשרות, אלא יש בה מערכת שלמה של חושן משפט, של אבן העזר, של חוקים שמתנגשים עם מערכת המשפט האזרחית במדינה דמוקרטית. הם יודעים היטב, כי התורה חולשת על כל תחומי החיים, כולל התחום בו הם רואים את עצמם כבעלי הבית, וכאשר יהודי מתפלל שלוש פעמים ביום "השיבה שופטינו כבראשונה", עד כמה שהוא מכוון בתפילה – הוא רואה לנגד עיניו את כפו של ה-9D העולה על מגדל השן, ואת כורסאות הענק שלהם מפונים עם שאר ההריסות לפח האשפה של ההיסטוריה.
שופטי בג"ץ מבינים היטב, כי עולם התורה אינו שמורת טבע של שבט פרימיטיבי המנותק מהחיים המעשיים. עולם התורה הוא האלטרנטיבה המושלמת לדיקטטורה השיפוטית שהם מנסים לכפות על האומה. יש לו, לעולם התורה, מערכת משפטית בנויה לתלפיות מהמסד על הטפחות, ויותר מכך – יש לו מערכת ערכית מבוססת, העומדת מאחורי החוקים והמשפטים הצדיקים, אשר הורה ה' למשה. והם יודעים עוד משהו – הם יודעים, שככל שחולף הזמן, כך מבינים יותר ויותר יהודים – לאו דווקא חרדים, אפילו לאו דווקא חובשי כיפה – כי המערכת התורנית המקורית טובה לאין ערוך מהמערכת שלהם, הבנויה על ערכי המערב. וככל שבית המשפט בוחר להרחיק לכת לעבר מחוזות השמאל הרדיקלי והערכים ההזויים ביותר של הגרועים שבאומות – כך מתנכרים אילו יותר ויותר יהודים, אשר מבכרים על פניו את המערכת התורנית.
עולם התורה עומד מול מערכת המשפט החילונית ומאיים עליה בעצם קיומו. בכל שבת מצביעים מאות אלפים, אולי אף יותר מכך, לעבר ספר התורה ומצהירים – "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על-פי ה' ביד משה". את ההצהרה הזו רואים שופטי בג"ץ כמרי אזרחי, כקריאת תיגר על סמכותם שלהם ועל מה שהם קוראים 'שלטון החוק'.
ואתם יודעים משהו? הם צודקים! אכן, התורה הקדושה מהווה אלטרנטיבה לשלטון העריצות שלהם. תורתנו תורת חיים היא, והיא נועדה לנהל את כל חיי האומה, ובראש ובראשונה את מערכת המשפט במדינה יהודית. לכן הם רודפים אותנו, לכן הם יוצאים מגדרם, ולפתע מגלים כמה חשוב לדאוג, כביכול, לצבא ולבטחון ולכל הדברים שבימים כתיקונים הם פועלים נגדם. זה אמנם מחייב לשנס מתניים ולהיערך לימים לא קלים, אבל מאידך – זה מנחם ומחזק. אם הם יודעים שהמטוטלת נעה לכיוון שלנו, והמון העם הולך ומזדהה יותר ויותר עם הערכים התורניים ולא עם הערכים שלהם – אזי לנו אין אלא להתעודד, להתחזק בלימוד התורה לשמה, לנתב את הלימוד יותר ויותר לכיוון המעשי של כינון שלטון של תורה בכל מערכות החיים ולהכין את היום הגדול, בו חוקת התורה אכן תהיה חוקת האומה!
נסיים בתפילה – "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, והסר ממנו יגון ואנחה, ומלוך עלינו אתה ה' לבדך בחסד וברחמים, וצדקנו במשפט".