יום ראשון, י”ד אלול התשפ”ה
נס י”ד אלול – להודות… וללמוד!
היום חל י”ד באלול, יום השנה למבצע הביפרים, מהנועזים שבתולדות המלחמות, בו הנחיתה ישראל מכה אדירה על ארגון הטרור חיזבאללה. היתה זו תחילת הסוף של חסן נסראללה, שחוסל זמן קצר לאחר מכן, וראוי בהחלט לציין את התאריך כבעל משמעות אדירה במלחמת הקיום שלנו. לבעלי הזכרון הקצר נזכיר, כי עד אז קננה תחושה, ולפיה הזירה הצפונית קשה אף יותר מהדרומית, ומי יודע מתי ישובו ישובי הצפון לחיים כסדרם. על כך יש להודות לבורא עולם, שנתן לנו את הכח לעשות את החיל הזה, ושהסתיר מהאויב את המזימה, שהכתה אותו שוק על ירך, פשוטו כמשמעו.לצד ההודאה בה נתחייבנו, יש גם לקח חשוב מאד, שלצערי טרם הפנמנו מי”ד באלול. בעידן בו הכל מצולם ומתועד, זכינו לראות תמונות וסרטונים רבים, המתעדים את התפוצצות הביפרים אצל מחבלי החיזבאללה. והנה זה פלא, רבים מהמחבלים שהתפוצצו, נפצעו, הפכו לנכים לצמיתות ואף נהרגו – לא היו נראים כמו לוחמים או אנשי מחתרת. הם התפוצצו במכולת, בבית המרקחת, במשרדים ובמרכזי קניות, בכל מקום בו מתקיימים חיים אזרחיים רגילים של אלו שהעולם אוהב לכנות ‘בלתי מעורבים’. אותם ‘חפים מפשע’ כביכול, המתנהלים בחייהם כאזרחים מהשורה, עוסקים במלאכתם וחיים חיי חברה ומשפחה רגילים למראית עין, התגלו כמחבלי חיזבאללה לכל דבר, אשר תחת הכסות האזרחית, מוכנים בכל רגע להיקרא לדגל המאבק. פיצוץ הביפרים הסיר את המסוה מעל פניה של ‘האוכלוסיה האזרחית התמימה’ ולמדה את מי שסרב לדעת עד אז, כי ארגון טרור אינו פועל בחלל ריק. הוא שוכן תחת חסותה של אותה ‘אוכלוסיה אזרחית’, של אותם ‘חפים מפשע’ המשמשים לו כקרקע פוריה להצמחת פעולות הטרור. החנוני במכולת התגלה כמחבל, הפקיד במשרד התגלה כרוצח, האוכלוסיה הלבנונית התמימה התגלתה כמי שמעניקה חסות לטרור רצחני. לצד השמחה העצומה על מותם, קיבלנו הצצה לדמותם האמיתית של אותם ‘בלתי מעורבים’. איך אמר המשורר? ואז יפוח היום, והשקר יתאדה…
כמובן, שמי שאמון על ערכים תורניים, אינו נזקק לחויה הזאת כדי ללמוד את מה שהוא כבר יודע מתורתנו הקדושה. המושג ‘חפים מפשע’ במלחמות ישראל אינו קיים ביחס לאוכלוסית האויב. כל מי שלמד על מלחמת מדין, כל מי שבקיא בספרי הנביאים, כל מי שאמון על דברי רבותינו, כל מי שהרעל הפרוגרסיבי לא חדר לורידיו – כבר מחוסן ממחשבות ההבל אודות ‘פגיעה בבלתי מעורבים’. את הרציונל מאחורי השקפת התורה מלמדים רבותינו במדרש תנחומא, תוך התיחסות לכך שבמכת בכורות הוכו אף בכורות השבויים במצרים. ואלו דברי המדרש (תנחומא בא סימן ז) –
“השבויים למה לקו – לפי שהיו שמחים בכל גזרות שגזרו מצרים על ישראל”. חז”ל מגלים לנו את מה שהחשיבה המערבית הקלוקלת מנסה להשכיח – אין טרור בלי אוכלוסיה שתומכת בטרור, אין פיגועים בלי תשתית אזרחית שעומדת מאחוריהם, אין רצח יהודים בלי עורף אזרחי שנותן מסתור למחבלים, ואין חטופים בעזה בלי שכלל האוכלוסיה מספקת את התנאים להחזקתם במשך קרוב לשנתיים על-אף כל ההישגים הצבאיים והמודיעיניים של ישראל.
לפני מספר ימים פורסם סרטון, בו מופיעים החטופים גיא גלבוע דלאל ואביתר דוד בעיר עזה שבצפון הרצועה. לפני כחצי שנה, לעומת זאת, הם אולצו באכזריות לצפות בשחרור חבריהם מהשבי במחנות המרכז. משמעות הדבר היא, שעל-אף הפעילות הצבאית של ישראל, החמאס מצליח לשנע חטופים ממקום למקום. דבר כזה אינו יכול להיעשות ללא התמיכה הפעילה של אותם ‘חפים מפשע’, של אותם עזתים, אשר לא טרחו להסתיר את שמחתם כאשר יהודים נטבחו, נערפו, נאנסו ונשרפו.
מצפון ומדרום אנו למדים את אותו לקח תורני, המבטא כל-כך היטב את המציאות של חיינו כיום – המאבק אינו נגד חמאס ואינו נגד חיזבאללה. המאבק על הארץ הוא מאבק בין עמים, ואין נצחון מוחלט בלי להכריע את אוכלוסית האויב. כיבוש, הורשה, סיפוח והתישבות – עד שזה לא יקרה, כל הנסים האדירים שה’ עושה לנו – לרבות נס י”ד באלול – עלולים לרדת לטמיון. בואו נשליך מעל פנינו את המוסר המערבי המעוות ונאמץ אל לבנו את מוסר התורה האמיתי. זה לא לוקסוס, זה ענין של חיים ומוות!