ומביאה עתה הגמרא דרשת חכמים בענין אמירת דבר בשם אומרו, עד כמה היא מועילה למי שאמרו. דכתיב בספר תהלים [פרק סא]:
"אגורה באהלך עולמים".
וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים?
אלא, כך אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! יהי רצון שאחרי מותי יאמרו דבר שמועה מפי בעולם הזה [ויהיו שפתי נעות בקבר, והרי אני כמי שגר בשני עולמים].
דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה – שפתותיו דובבות בקבר.
אמר רבי יצחק בן זעירא, ואיתימא שמעון נזירא: מאי קראה? מנין יש לכך סמך מן הכתוב?
לפי שנאמר בספר שיר השירים [פרק ז] "וחכך כיין הטוב, הולך לדודי למישרים – דובב שפתי ישנים".
המשיל הכתוב את דברי התורה של תלמידי חכמים, שהם ככומר של ענבים, ערימת ענבים המונחת בצורה דחוקה, והחימום של הענבים מחמת הדוחק מביא לזיבת היין מהם, כך שבלחיצה קלה הם זבים יין.
מה כומר של ענבים – כיון שמניח אדם אצבעו עליו, ואינו צריך ללחוץ, מיד הוא דובב, מזיב יין –
אף תלמידי חכמים – כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעולם הזה, מיד שפתותיהם דובבות בקבר.
מאמרי הרב צוריאל באתר
- פרשת ראה “ובחרת בחיים” – הרב משה צוריאל
- הרב משה צוריאל משיב נגד הטענות של מתנגדי תכלת 1) האם יש בזה גאוה? 2) הנהגת גדולי הדור 3) משיח
- הרב משה צוריאל: ודאי שיש לקלל את הרשעים הגדולים. “יתמו חטאים מן הארץ”. אבל מדובר רק במורגלים ומועדים בחטא, ולא ב”חוטאים” בלבד…
- מצעד הגאווה? לעת הזאת אסור לנו לשתוק – הרב משה צוריאל שליט”א
- הרב משה צוריאל : להתחזק בלימוד התורה
יש גם קטעים מדברי הרב צוריאל באתר
- האם גם מרן הרב קוק הלך בשיטת קול התור לענין הר הבית ובית המקדש? נכתב ע”י שלמה משה שיינמן
- חטא ההשתתפות בסעודת אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ ובחג האיפטר של המוסלמים – מה המכנה המשותף
- מו”ר הרב אביגדר נבנצל שליט”א : הנשמה – חלק ששייך לקב”ה ונלקח ממקום גבוה מאוד – אך חלילה לא חלק מעצמותו יתברך
- הרצף של 6 ימי בראשית התנכ”י לאור המדע
- מוֹנוֹתֵאִיזְם מול ההשקפה שהכל הקב”ה
אודות הרב צוריאל זצ"ל מאתר https://ravzuriel.com/
הרב משה צוריאל
הרב משה יחיאל צוריאל הלוי וייס, נולד בגרמניה בד’ באייר תרח”צ לפני השואה. [5 במאי 1938] משפחתו היגרה לארצות הברית, ושם למד בישיבת “נר ישראל” (בולטימור, מרילנד) בראשות הרב יעקב יצחק רודרמן. כמו כן למד באוניברסיטת לויולה בבולטימור, שם השלים תואר מוסמך בפסיכולוגיה חינוכית. שימש כרב קהילה בעיר נוארק, דלוור שבארה”ב. בשנת 1956 עלה לירושלים ולמד במשך כשנה בישיבת מרכז הרב. באותה תקופה למד פעמיים בשבוע עם הרב אליעזר ולדמן אצל הרצי”ה קוק, והשתתף גם בשיעוריו של הרב הנזיר. בהמשך חזר לחו”ל להשלים את לימודיו באוניברסיטה. בשנת 1960 שב לארץ ונישא בשנת 1961. משנת 1961 לימד בתיכונים בחדרה, בבני ברק ובישיבת נחלים, ומשנת 1977 שימש כמשגיח בישיבת שעלבים במשך 18 שנה, עד לאמצע שנות ה-90. מלמד בישיבת תורת החיים, עוד כאשר הייתה בגוש קטיף, וגם כיום לאחר שעברה ליד בנימין
בנו, הרב אברהם צוריאל, הוא רבה של נס ציונה
במשך יובל שנים חיבר חיבורים רבים, רובם אנתולוגיות של גדולי ישראל, כגון אוצרות הרמב”ם, אוצרות מהר”ל, אוצרות הרמח”ל, אוצרות הגר”א, אוצרות הנצי”ב, אוצרות המלבי”ם, הכתב והקבלה, אוצרות הרב אברהם קוק ועוד רבים (רשימה כמעט מלאה בתוכנה “אוצר החכמה”, וכן בויקיפדיה). כל סיפרי הרב נמצאים באתר להורדה חינם. שדות התענינותו רבות – כתב על מסורת אותיות המקרא; ערך לדפוס כמה ספרי קבלה נודעים (עמק המלך, מצודת דוד לרדב”ז, ספרי רמ”ק והגר”א ועוד), עסק רבות בפילולוגיה, ובמיוחד של חכמי אשכנז מלפני מאתיים שנה. חיבר “לקט פירושי אגדה” בארבעה כרכים, [סיכום הפנייות ליותר ממאה וארבעים ספרים המבארים אגדות התלמוד] ספר “לקט מהגיוני התורה” בשני כרכים, חידושיו בביאורי האגדות. ספר אנצקלופדי – “אוצרות המוסר”. וכן ספר ‘יריעות שלמה’ לר’ שלמה פפנהיים, העוסק בענייני לשון הקודש, מילים נרדפות ועוד. באתר זה רוכזו ספרי ומאמרי הרב, באישורו.