תגובת החפץ חיים לרעש הגדול ברוסיא שנהרגו ונפצעו מאות ואלפים אנשים ונשים וטף ובהמה רבה

פורסם ב: דברי תורה | 0

Chafetz Chaim

חפץ חיים – אגרות ומאמרים סימן יב
מאמר מה לך נרדם? – והוא התעוררות לתשובה.

הנה לפני כמה שבועות פרסמתי מאמר אודות הרעש הגדול שהי' בארצנו הק', שבו זירזתי לכלל ישראל לתשובה, וכי זה הרעש הוא, התראה לכל העולם שישובו מדרכם הרעה, ויאמינו בד' שהכל מידו, ולא במקרה באו עלינו כל החרדות הנוראות שנתהוו בשנה זו. והנה שמענו כעת שמועה חדשה ונוראה: השטף הנורא שהי' במדינתינו, הרעש הגדול שהי' ברוסיא שנהרגו ונפצעו מאות ואלפים אנשים ונשים וטף ובהמה רבה, וכמה מהם שנעשו בתיהם קבריהם, וגם במדינתנו הרגישו מעט ברעש זה. בודאי תאחז פחד ורעדה לכל איש מבין, מה זה עשה ד' לנו, הלא הוא טוב ומטיב לכל, ורחמן על כל מעשיו, ולא חפץ אפילו במות רשע, כי אם בשובו מדרכו וחיה. אלא המבין יבין שמזרז אותנו הקדוש ברוך הוא לתשובה, ומראה לכל, שבידו לעשות כל מה שירצה, ומי בכל מעשה ידיו בעליונים ובתחתונים שיאמר לו מה תעשה ומה תפעל, וברור לי שאם היו לנו נביאים מד' בודאי עמדו על המשמר לזרז את ישראל לתשובה לאבינו שבשמים, ובאשר בעוה"ר אין לנו בימינו נביאים ושלוחים, הוא מזרז לעולם ע"י שלוחים אחרים, כדכתיב עושה מלאכיו – רוחות, משרתיו – אש לוהט.

יונה הנביא

והנה מצינו אצל יונה הנביא, בעת שאמר לו הקדוש ברוך הוא שילך לנינוה ויוכיחם על מעשיהם הרעים שעלתה רעתם לפניו, ולא חפץ יונה ללכת, משום שידע שעכו"ם קרובים לתשובה, ואם יוכיחם על מעשיהם הרעים מיד ישובו בתשובה, ויצא עי"ז קטרוג על כלל ישראל שאינם עושים תשובה, אחר שהקב"ה שולח להם עבדיו הנביאים יום יום השכם ושלח. ואם ילך לנינוה ולא ינבא דבר ד', יתחייב מיתה כדין נביא הכובש נבואתו שחייב מיתה בידי שמים. מה עשה, מצא ספינה שמפלגת לחו"ל, מקום שאין השכינה שורה שם ולא תהיה לו נבואה משמים. אמר אלך לי לחו"ל, וארויח שתים, שלא יצא קטרוג על כלל ישראל ולא אתחייב מיתה בידי שמים. מה עשה הקדוש ברוך הוא, הטיל רוח סערה גדולה על הים, עד שסכנה היתה צפויה להספינה ולכל הנמצאים בה, ויקרב רב החובל אל יונה הנביא, שהי' מונח בירכתי הספינה וירדם, ויקרא אליו, מה לך נרדם, הננו נמצאים בסכנת מות, עוד מעט ואבדנו בתהום רבה, והסער גדול ונוראה, וכפשע בין המות ולנו, קום קרא אל אלקיך, אולי יתעשת האלקים לנו ולא נאבד, לא עת עתה לנוח בטח ולישון, עלינו לחפש עצות ותחבולות איך להנצל מהמות, ובאשר שכל התחבולות שהיו באפשר בידינו לעשות עשינו, והשלכנו הכל אל הים, ואין לנו כעת על מה להשען, כי אם בתפלה, – קום קרא אל אלקיך שיצילנו.

מדת הדין

והנה אחי ורעי, אנו רואים שנתגברה מאד מדה"ד בעולם ואין לנו יום, שאיננו שומעים שמועות נוראות ומחרידות, וכמעט שאין מדינה בעולם שיצאה נקיה ממדה"ד בשנה זו,*) עלינו להאמין שזוהי התראה מהקב"ה, שנעשה תשובה, ומי יודע מה יולד יום, וכל מה שנאחר לשוב בתשובה, יגדל ח"ו החרון אף בעולם. ומחוייבים כל מי שיראת ד' נגע בלבו, שהוא בבחינת רב החובל, לברר להמון ישראל הפשוט, את גודל החיוב לשוב בתשובה. אולי ישוב ד' מחרון אפו. ואם נתרשל לשוב בתשובה נהיה נתבעים על מה שאחרנו לשוב בתשובה, ועל כל יום ויום שנתאחר, נצטרך ליתן דו"ח. ומאד צריכים לשוב בתשובה לחזק א"ע במצות שבת החמורה שנתפרצה מאד בעוה"ר, ולהזהר מחילול שבת, ולהשגיח גם על בני ביתו, שלא יחללו שבת, שגם עליהם הוא מוזהר, כדכתיב אתה ובנך ובתך. כן להניח תפילין בכל יום, שהוא אות המעיד עלינו, שאנחנו עבדי ד' המאמינים בהשגחתו, כן להזהר מאיסורי עריות וטבילת נדה שתהא כדין.
וכן מחוייב כל רב בעירו, ובע"ב החרדים לדבר ד' לראות ולהשגיח שיהי' בעירו חדר כשר, שילמדו בו תורת ד' הטהורה וגם המורים והמלמדים יהיו יראי ד' ושומרי מצות התורה כדין, וחלילה וחלילה שלא למסור את בניהם לבתי הספר של "תרבות והיידישיסטען", שעיקרי לימודם המה כפירה ומינות, ומשרישים בבנים הקטנים דעות ושיטות כוזבות, המלעיגים מדברי התורה והנביאים ומגדלים עי"ז דור עקש ופתלתל, הבזים לכל דבר שבקדושה, וכל המוסר בניו לבתי ספר כאלה, הרי הוא כאלו מוסרו לבתי ע"ז ממש.
וביתר צריכים אנו לחזק א"ע בד' ובתורתו שמאד מאד רפתה האמונה בימינו אלה, ע"י שנתפשטו הרבה ספרי מינים בעולם, שכופרים בד' ובתורתו. וכמעט אין בית שלא נמצא בו ספרי מינים, והם הם הגורמים לרפיון האמונה בישראל. ועל כל אחד ואחד, מי שיש בידו להוכיח ולברר גודל הרעה שאנו גורמים לזה לעצמו עי"ז. הן מי שמשהה את הספרים הללו בתוך ביתו, אף שאינו קורא בהם, עובר על הלאו דלא תביא תועבה על ביתך, וסופו, והיית חרם כמוהו ח"ו. והן מי שקורא אותם או בני בית קוראים בהם – שאין לו חלק לעוה"ב, כדאיתא בחז"ל, הקורא בספרים החיצונים אין לו חלק לעוה"ב. והנה כל אחד ואחד אומר בכל יום, אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא ית"ש הוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, א"כ איך לא יבוש האדם בעצמו לדבר דברים הללו, בעת שיודע שהוא בעצמו רפה בדעתו בזה, וכי האמונה בד' שהוא מהוה את כל הבריאה, ובידו לעשות כל מה שירצה, חלושה מאד אצלו, וקורא בעצמו או מניחו לבני ביתו לקרות בספרים אלה המכחישים האמונה בהקב"ה, ועושה מעשים כאלה שהם היפך האמונה.
היוצא מדברינו: כל אחד ואחד, שיש בידו לזרז לבני ביתו ולמכיריו לתשובה, החובה עליו לעשות כן ואל יתעצל בזה, וזכות הרבים יהי' תלוי בו.
וד' יתקננו בעצה טובה לשוב בתשובה שלמה לפניו ויברכנו בשנת חיים ושלום, שנת גאולה וישועה לנו ולכל ישראל.
ערב יוהכ"פ תרפ"ה.

וכן בעניין הווירוס קורונה לא במקרה באו עלינו כל החרדות הנוראות שנתהוו בשנה זו

virusאפילו לפי הדעה כי הווירוס  קורונה יוצר במעבדה סינית, אני עדיין מאמין שרמת הנזק הנגרם נבעה מהשגחה אלוקית להעניש את הציבור ומובא באתר זה כמה הצעות מה צריכים לתקן