האתיופים קבעו מי הוא יהודי על פי האב ולא על פי האם

פורסם ב: דברי תורה | 0
היהדות האמיתית מכירה בכך שמעמדה היהודי נקבע על ידי האם. כתות יהודיות כופרות כמו יהדות של הריפורמים ויהדות של הפלשה- “ביתא ישראל” (דת הקבוצה המפורסמת מאתיופיה לפני שהגיעו לארץ) גורסות שהאב יכול להעביר מעמד יהודי בלי שיהיה לילד אם יהודייה.
היהדות הרפורמית, מאפשרת לאדם להיות מסווג כיהודי אם יש לו אב יהודי או אם יהודייה בנישואי תערובת, אם כי לפעמים אתה עשוי למצוא איש דת רפורמי שיש לו רעיונות עצמאיים משלו.
תמונה מויקיפידיהיהדות של ה”ביתא ישראל” מאתיופיה, קבעה שאדם שיש לו רק אב יהודי יכול להיחשב כיהודי.
לא ברור כאשר הרדב”ז קבע שיש כושים באיזור “חבש” שהם בני דן ודינם כיהודים, שהוא התכוון לאתיופים מ”ביתא ישראל”, כי יש לדוגמה “חבש”, גם בתימן וגם באפגניסטן. תלמידי  הגר”א בצפת לדוגמה קבעו שהם מצאו שרידים משבט דן בתימן.

וזה מקרוב כמו שנתים היו משולחים שלנו בארץ תימן ובעיניהם ראו שם איש אחר משבט דן ושמו יששכר, ויספר להם מקום ארצם וגדולתם ותוקפם וקדושתם ורב עשרם ומלכותם, ואחר כך נעלם האיש משם והוא פלי.

אבל גם אם הרדב”ז התכוון לאתיופים, לא ברור שהוא לקח בחשבון איך הם מגדירים מי הוא יהודי. וגם אם היו בסדר בזמנו, אין הוכחה אחרי 500 שנה מזמנו של הרדב”ז שנשארו בסדר.
צאו וראו בקצב ההתבוללות של הרפורמים.

 

נספח מדברי הרדב”ז- שו”ת רדב”ז חלק ד סימן ריט

שהרי הדבר מפורסם דלעולם יש מלחמה בין מלכי כוש שיש בה שלש מלכיות קצתו ישמעאלים וקצתו ארמיים המחזיקים בדתם וקצתו ישראלים משבט דן וכפי הנראה הם מכת צדוק ובייתוס הנקראים קראין שהרי אינם יודעים תורה שבעל פה ואין מדליקין נרות בלילי שבת ולא ישבות המלחמה ביניהם ובכל יום שבים אלו מאלו.

מדברי הרדב”ז עצמו עולה חשד שהיה הרבה נישואי תערובת, שהרי מי שאין לו הפרשנות של תורה שבעל פה עלול לחשוב בטעות שבני אשת יפת תאר (דברים כא, יא) הם מוגדרים כיהודים בלי גיור של האם או של הבן.
אבל כך פסק הרמב”ם בענין אשת יפת תאר
רמב”ם הלכות מלכים פרק ח

  • וכיצד דין ישראל ביפת תואר:  אחר שיבעלנה ביאה ראשונה, והיא בגיותה–אם קיבלה עליה להיכנס תחת כנפי השכינה, מטבילה לשם גירות מיד.  ואם לא קיבלה–תשב בביתו שלושים יום, שנאמר “ובכתה את אביה ואת אימה, ירח ימים” (דברים כא,יג); וכן בוכה על דתה, ואינו מונעה.
  • ומגדלת את ציפורניה ומגלחת את ראשה, כדי שתתגנה בעיניו. ותהיה עימו בבית: נכנס ורואה אותה, יוצא ורואה אותה, כדי שיקוץ בה. ויגלגל עימה כל שלושים יום, כדי שתקבל. אם קיבלה, ורצה בה–הרי זו מתגיירת, וטובלת ככל הגרים.  וצריכה להמתין שלושה חודשים, חודש של בכייה ושני חודשים אחריו. ונושא אותה בכתובה וקידושין.
  •  ואם לא חפץ בה, משלחה לנפשה.  ואם מכר אותה–עובר בלא תעשה, שנאמר “ומכור לא תמכרנה, בכסף; לא תתעמר בה, תחת אשר עיניתה” (דברים כא,יד); ואינה מכורה, ומחזיר הדמים.  וכן אם כבש אותה אחר שנבעלה, לשם שפחה–משישתמש בה, עובר בלא תעשה:  שנאמר “לא תתעמר בה”, שלא ישתמש בה.
  • לא רצת להתגייר, מגלגלין עימה כל שנים עשר חודש. לא רצת–מקבלת שבע מצוות שנצטוו בני נוח, ומשלחה לנפשה; והרי היא ככל הגרים התושבים. ואינו נושא אותה, שאסור לו לישא אישה שלא נתגיירה
  • נתעברה מביאה ראשונה–הרי הוולד גר, ואינו בנו לדבר מן הדברים, מפני שהוא מן הגויה; אלא שבית דין מטבילין אותו על דעתם.  ותמר מביאה ראשונה של יפת תואר הייתה, אבל אבשלום נולד מאחר הנישואין.  נמצאת תמר אחות אבשלום מאימו, ומותרת להינשא לאמנון; וכן היא אומרת “דבר נא אל המלך, כי לא ימנעני ממך” (שמואל ב יג,יג).

 

יחסו של עזרא לבנים שנולדו מאם לא יהודיה

עזרא פרק י

(ב) וַיַּעַן֩ שְׁכַנְיָ֨ה בֶן־יְחִיאֵ֜ל מִבְּנֵ֤י עולם (קרי: עֵילָם֙) וַיֹּ֣אמֶר לְעֶזְרָ֔א אֲנַ֙חְנוּ֙ מָעַ֣לְנוּ בֵאלֹהֵ֔ינוּ וַנֹּ֪שֶׁב נָשִׁ֥ים נָכְרִיּ֖וֹת מֵעַמֵּ֣י הָאָ֑רֶץ וְעַתָּ֪ה יֵשׁ־מִקְוֶ֥ה לְיִשְׂרָאֵ֖ל עַל־זֹֽאת:
(ג) וְעַתָּ֣ה נִֽכְרָת־בְּרִ֣ית לֵ֠אלֹהֵינוּ לְהוֹצִ֨יא כָל־נָשִׁ֜ים וְהַנּוֹלָ֤ד מֵהֶם֙ בַּעֲצַ֣ת אֲדֹנָ֔י וְהַחֲרֵדִ֖ים בְּמִצְוַ֣ת אֱלֹהֵ֑ינוּ וְכַתּוֹרָ֖ה יֵעָשֶֽׂה:
(ד) ק֪וּם כִּֽי־עָלֶ֥יךָ הַדָּבָ֖ר וַאֲנַ֣חְנוּ עִמָּ֑ךְ חֲזַ֖ק וַעֲשֵֽׂה:

(ה) וַיָּ֣קָם עֶזְרָ֡א וַיַּשְׁבַּ֣ע אֶת־שָׂרֵי֩ הַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לַעֲשׂ֪וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה וַיִּשָּׁבֵֽעוּ: