ירושלמי מסכת יומא פרק א הלכה א עם פירוש ידיד נפש
מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים כו”ם וּמְגַלִּים עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָּמִים. וְכֵן בַּשֵׁנִי. ר’ יוֹחָנָן בַּר תוֹרְתַא אָמַר, מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרְבָה שִׁילֹה אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְבַזִּים אֶת הַמּוֹעֲדוֹת וּמְחָלְלִין אֶת הַקָּדָשִׁים. מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדֵי כו”ם וּמְגַלֵּי עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכִין דָּמִים. אֲבָל בַּשֵׁנִי, מָכִּירִין אָנוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ יְגֵיעִין בַּתּוֹרָה וּזְהִירִין בְּמִצְוֹת וּבְמַעַשְׂרוֹת וְכָל וָוסָת הנהגה טוֹבָה הָיְתָה בָּהֶן ומדוע חרב הבית? אֶלָּא שֶׁהָיוּ אוֹהָבִין אֶת הַמָּמוֹן וְשׂוֹנְאִין אֵלּוּ לְאֵלּוּ שִׂנְאַת חִנָּם. וְקָשָׁה הִיא שִׂנְאַת חִנָּם שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד ע”א וְגִילוּי עֲרָיוֹת וּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
דִלְמָא מעשה עם ר’ זְעִירָה וְרַ’ יַעֲקֹב בַּר אָחָא וְרַ’ אָבוּנָה, הֲווּן יָתְבִין אָמְרִין היו יושבים ואמרו בְּיוֹתֵר שנאת חינם גרועה יותר מג’ עבירות הללו שֶׁבָּרִאשׁוֹן נִבְנָה בראשון חטאו בג’ עבירות, ואעפ”כ נבנה המקדש השני. וּבַשֵּׁנִי שחטאו בשנאת חינם לֹא נִבְנָה לא נבנה ביהמ”ק השלישי. אָמַר רַבִּי זְעִירָא אין ראיה, שהבית השני נבנה דְרִאשׁוֹנִים עָשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְהַשְּׁנִיִּים לֹא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה לכן הבית השלישי לא נבנה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר הָרִאשׁוֹנִים נִתְגַּלּוּ עֲווֹנָם שלא היו מכסים פשעיהם, לכן וְנִתְגַּלָּה קִיצָם שהנביא אמר שיפקדו אחר שבעים שנה. הַשְּׁנִיִּים לֹא נִתְגַּלָּה עֲווֹנָם כך היא הגירסה. וְלֹא נִתְגַּלָּה קִיצָם. שָׁאֲלוּ אֶת ר’ אֱלִיעֶזֶר, דּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים כְּשֵׁרִים מִן הָרִאשׁוֹנִים? אָמַר לָהֶן עֵידֵיכֶם, הַבְּחִירָה יוֹכִיחַ בית הבחירה הוא בית המקדש הוא יהיה העד שלכם שהבית השני נבנה, והשלישי לא נבנה. עוד ראיה שהראשונים כשרים מהשניים אֲבוֹתֵינוּ במקדש הראשון הֶעֱבִירוּ אֶת הַתִּקְרָה בחטאם, שלא החריב נבוכדנצר אלא את התקרה והשאיר את היסודות, שנאמר (ישעיה כב) וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה. אֲבָל אָנוּ פִּעֲפָּעְנוּ אֶת הַכְּתָלִים שנחרבו גם היסודות שנאמר (תהלים קלז) הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְּסוֹד בָּהּ. אָמְרוּ, כָּל דּוֹר שֶׁאֵינוֹ נִבְנָה בְּיָמָיו מַעֲלִין עָלָיו כְּאִילוּ הוּא הֶחְרִיבוֹ.
שפתי כהן במדבר פרשת בהעלותך
וכן בעוונותינו אחר שחרב בית המקדש, כל דור שלא נבנה בזמנו כאילו נחרב בזמנו, שאם היו עושים רצונו של מקום היה נבנה בזמנם, ומאחר שלא עשו מעשים שיבנה הרי זה כאילו הם החריבוהו…
תורת משה פרשת וזאת הברכה
וכל דור שלא נבנה בהמ”ק בימיו כאילו נחרב בימיו (כירושלמי ריש יומא), נמצא שבכל שנה ושנה נתחדש חורבן חדש, וזהו בכל פעם כשהגיע אותו יום של עשרה בטבת, שהתחיל אז למעלה משפט החורבן, כמו כן בכל דור ודור, יושבין ב”ד שלמעלה וגוזרין החורבן של כל שנה ושנה…
בקשר לדת ישמעאל
מובא לעיל הציטוט מן הירושלמי: מָצָאנוּ שֶׁלֹּא חָרַב הַבַּיִת בָּרִאשׁוֹנָה אֶלָּא שֶׁהָיוּ עוֹבְדִים כו”ם וּמְגַלִּים עֲרָיוֹת וְשׁוֹפְכֵי דָּמִים. וְכֵן בַּשֵׁנִי.
לפי זה יש להזכיר את הפוסט
לענין קידוש השם, דת ישמעאל נחשבת – עבודה זרה (הריטב”א, הרדב”ז, בעל המשנה ברורה, הרב ליאור, ועוד) לפיכך סוליקא פעלה על פי ההלכה