מ ויקיפדיה
Cacahuate, amendments by Globe-trotter and Joelf / CC BY-SA (https://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)
ציטוט מקול התור פרק ו, קטע ב:
ב) בנין ירושלים. בנין ירושלם כיצד. כמה שעורה בחובת אתערותא דלתתא, אמרו רבותינו עתידה ירושלם להתפשט עד דמשק. עתידה ירושלם להתפשט עד הים הגדול. דרך העבודה קמעא קמעא. עפ”י חז”ל כך היא גאולתם של ישראל כאילת השחר, כשיבתה כך ישיבתה ובנינה וכו’.13 אופני הבנין אפילו מתוך עוני ככתוב “כי ה’ יסד ציון ובה יחסו עניי עמו”.14 והתחלת בנינה אפילו מאבן אחת ככתוב “הנני יסד בציון אבן, אבן בוחן” כי רוצה ה’ להעמידנו בכור המבחן, בבנין ציון אפילו מאבן אחת וזו תהא פנת יקרת מוסד מוסד וכו’.15 עבודתנו מצות הרחבה: “הרחיבי מקום אהלך” “מצוות מרחביה” הרחיבי אל תחשוכי. מכאן שאין לעמוד ולא לסגת ח”ו מפני כל מכשול. גם בפסוק זה מרומז שמו של רבנו כנודע
“הרחיבי האריכי חזקי” (אליהו בן שלמה זלמן בחושבנא) ובאותו פרק כתוב: ברחמים גדולים אקבצך. אקבצך, שבו יעודו הגדול של רבנו כמבואר לעיל פרק א’ וג’16. שיטת העבודה היא עפ”י חז”ל (בבא בחרא ע”ה) טפ”ף גינאות שבחז”ל בבנין וישוב ירושלם, היינו שוויון גמור בקו משווה לכל, כמבואר שם בתוס’ על בנין ירושלם. גם שיטה זו נכללת ביסודו של רבנו בקשר לפסוק אבן שלמה אשר בו ראה הגר”א רמז לשמו, אשר שם כתוב לא יהי’ בביתך איפה ואיפה גדולה או קטנה. בביתך היינו אר”י כי מיד אחרי פסוק זה כתוב והיה בהניח ה’ אלקיך לך בארץ וכו’,17 כי לא נתחלקה ירושלם לשבטים,18 ואין משכירים בתים בירושלם, ואין בן דוד בא עד שיהיו כל המדות שוות ועד שיהיו כל השערים שקולים. חובתנו בעבודת בנין ירושלם היא בכל האמצעים של ירושה בחזקה, חזקה תרתי משמע, עד בנין בית המקדש. כי אין להשתמש בכח זה לבנין בית המקדש, עפ”י רבנו הגר”א בביאורו לשיר השירים19. התחלת בנינה של ירושלם צפונית מערבית, מראש אמנה, כי משיח בן יוסף בצפון והשכינה במערב20.
הערה משלמה משה שיינמן:
מי שמבין ספר קול התור היטב יודע, שהאיסור לצאת מאליהם לבנות את בית המקדש פג בשנת תש”ן
ועיין עוד במאמרי
האם גם מרן הרב קוק הלך בשיטת קול התור לענין הר הבית ובית המקדש?
הערות
13 ראה מגיד דורש ציון, עמ’ 63, אות ח, עמ’ 70, אות יט. ראה מדרש שלמה, עמ’ 183.
14 כי ה’ יסד ציון ובה יחסו עניי עמו, ישעי’ יד, לב. ראה לעיל פרק א, אות טז.
15 הנני יסד בציון אבן אבן בחן, ישעי’ כח, טז. ראה מדרש שלמה, עמ’ 33, והע’ 50 בעמ’ 43.
16 הרחיבי מקום אהלך… יטו אל תחשכי, ישעי’ נד, ב. וברחמים גדולים אקבצך, ישעי’ נד, ז. וראה מגיד דורש ציון, עמ’ 62, 70; מדרש שלמה, עמ’ 44, הע’ 57.
17 לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה, דברים כה, יד. והיה בהניח ה: אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ וכו’, דברים כה, יט. אבן שלמה וצדק, שם, טו. בפסוק “אבן שלמה וצדק” המופיע בעניין ראה הגר”א רמז לשמו: “א’ליהו בן שלמה”, ראה מדרש שלמה, עמ’ 43, הע’ 51. וראה מגיד דורש ציון, עמ’ 59, והע 8; עמ’ 113-112. חזון ציון, עמ’ 174-173, הע’ לעמוד 33. וראה לעיל פרק א, הערה 6.
18 “כל זמן שאין שוויון מספיק בכל אלה, אין שום תקוה ח”ו לביאת המשיח, עפ”י חז”ל ‘אין בן דוד בא עד שיהיו כל השערים שקולים’, ‘אין בן דוד בא עד שיהיו כל המידות שוות'”. על פי גירסת הערוך, ערך ‘מד’, מהגמרא בסנהדרין צח. ראה מגיד דורש ציון, עמ’ 84, והע’ 1 . וראה לעיל פרק א, אות יח.
19 ראה לעיל פרק א, אות ט. וראה מדרש שלמה, עמ’ 32, והע’ 35 בעמ’ 42; וראה לעיל פרק א, אות ט, הע’ 53. על דברי הגר”א לשיר השירים, ראה לעיל, פרק א, אות ו, הערה 31.
20 < וראשיתה “מפתחא דקרתא” שעל קו הביניים מערבה >
.