ד"ר מיכאל בן ארי – נגיעה בפרשה | פרשת בלק – בלק בלעם אל מול גיבורי הגבעות, "ומגבעות אשורנו". (דבר תורה משנת תשפ"ד)

פורסם ב: דברי תורה, הערות על החברה | 0
מיכאל בן ארי
מיכאל בן ארי

סיכום דברי ד"ר בן ארי

  1. ייחודיותה של פרשת בלק וההקשר האקטואלי
  • סטייה מהציר המרכזי של התורה: ד"ר בן ארי פותח בכך שמאז פרשת "לך לך", התורה מתמקדת כולה בעם ישראל (האבות, יוסף, השעבוד במצרים וכו'). פרשת בלק היא חריגה יוצאת דופן – במשך שלושה פרקים שלמים, "המצלמה" של התורה עוברת למואב ומתמקדת בשתי דמויות נוכריות: בלק בן ציפור מלך מואב, ובלעם בן בעור הארמי.
  • הקשר לימינו: בן ארי מוצא קשר ישיר בין האירועים בפרשה לבין האירועים האקטואליים של השבועות האחרונים: השיח סביב "אלימות המתנחלים" מול המעצרים המנהליים המבוצעים נגד יהודים.
  1. הקוסם והמקלל כיועץ התקשורת המודרני
  • לוחמה בלתי קונבנציונלית: מואב מבועתים מעם ישראל לאחר שראו כיצד השמיד את סיחון מלך האמורי. הם מבינים שבכלי נשק רגילים אין להם סיכוי, ולכן הם פונים לדרך עקלקלה – הזמנת בלעם כדי שיקלל את ישראל.
  • ההסבר המודרני לקללה: בן ארי מסביר כי בלעם הקוסם/המקלל הוא למעשה יועץ התקשורת והנדסת התודעה של העת העתיקה. כוחו אינו מאגי במובן הפשטני, אלא ביכולת שלו לייצר נרטיב, להשפיע על דעת הקהל, לעשות דה-לגיטימציה ולמצוא את נקודות התורפה של היריב כדי להחלישו ולהפוך אותו ל"קל" (מלשון קללה – להפוך את האויב לכלום ולריק).
  • דוגמה היסטורית (אוניית אקסודוס): הוא מזכיר כיצד ערב הקמת המדינה, הבריטים גירשו את אוניית המעפילים "אקסודוס" לעיני ועדת אונסקו"פ של האו"ם. המראות הקשים של פליטי השואה השפיעו עמוקות על דעת הקהל של חברי הוועדה, מה שהוביל בסופו של דבר לתוכנית החלוקה. פגיעה תודעתית יוצרת מציאות.
  • הסכנה שבמילים: אנטישמיות או מעשי זוועה (כמו של הנאצים) מעולם לא מתחילים בגז או במעשים, אלא במילים, בהסתה ובנאומים – בדיוק כמו הנאומים של בלעם.
  1. יצירת נרטיב "אלימות המתנחלים" והמעצרים המנהליים
  • הנדסת תודעה מודרנית: בן ארי טוען כי התקשורת ומערכת הביטחון מייצרות בימים אלו נרטיב שקרי ומנופח של "אלימות המתנחלים".
  • התעלמות מהקורבנות: הוא מוחה על כך שממסמסים ומעלימים מהשיח את רצח ארבעת היהודים (בהם שלושה בחורים צעירים ואב למשפחה בן 60), ואת העובדה שהתושבים היהודים חווים זריקות אבנים, יריות ומתקפות יומיומיות.
  • הכשרת השרץ (מעצרים מנהליים): הפימפום התקשורתי של "אלימות המתנחלים" נועד, לדבריו, לייצר לגיטימציה ציבורית לצעד דרקוני: מעצרים מנהליים ליהודים. חטיפת ילדים מהבית לכלא ללא משפט, ללא דיין, ותחת מעטה של "חומר סודי" של השב"כ, המכסה למעשה על התנפלות פוליטית שמקורה באותם דיבורים והסתה (שיימינג).
  1. דמותו של בלעם והדיאלוג עם האתון
  • אישיות מקולקלת: על פי פרקי אבות, לבלעם יש "עין רעה, נפש רחבה ורוח גבוהה". הוא אדם אגוצנטרי, תאב ממון, קנאי, הרואה בכל דבר רק את הרע.
  • כפיות טובה מוחלטת: בן ארי מנתח את הדיאלוג של בלעם עם האתון. בלעם מכה את האתון שוב ושוב כשהיא עוצרת בפני המלאך. כשהאתון פותחת את פיה ומזכירה לו: "הלו אנכי אתונך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה…?", מתגלה פרצופו של בלעם – אדם שרואה רק את עצמו. ברגע שיש לו מטרה, הוא מוכן להשמיד ולפגוע גם במי ששירת אותו נאמנה במשך שנים.
  1. סוד כוחו של עם ישראל ומלכודת החטא
  • נקודת החוזק שבלעם מזהה: כאשר בלעם מנסה לקלל, אלוהים כופה עליו לומר רק את האמת. בנאומיו ("מה טובו אוהליך יעקב"), בלעם מזהה שסוד כוחו של עם ישראל טמון בייחודיות ובהיבדלות שלו ("הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב"), ובשמירה על קדושת המשפחה, הצניעות והנאמנות (פתחיהם של האוהלים אינם מכוונים זה מול זה).
  • העצה ההרסנית (חטא שיטים ובעל פעור): כיוון שלא הצליח לקלל, בלעם מבין שהדרך היחידה לנצח את ישראל היא לגרום להם להרוס את השמירה המוסרית שלהם בעצמם. הוא מייעץ לבלק להחטיא את ישראל עם בנות מואב ולהוביל אותם לעבודת "בעל פעור" – פולחן המייצג הפקרות מוחלטת, שבירת גבולות מוסריים ואובדן המבנה המשפחתי. ברגע שהחומות המוסריות נפרצות, עם ישראל נפגע מבפנים (המגפה).

סיכום ומסר ל"גיבורי הגבעות"

ד"ר בן ארי מסיים בפנייה ישירה לנוער הגבעות ולתושבים: אל תתרגשו מהשיימינג, מהדיבורים של התקשורת או מהמעצרים המנהליים. הוא משווה אותם ליעקב אבינו שסבל מחורב ביום וקרח בלילה, ושמר על הצאן ועל אדמת המולדת מול אויב רצחני שמנסה להשתלט על השטח. הם היתד של הציונות, השומרים על ארץ האבות, ובזכות גבורתם נראה בישועת ציון.

לתמיכה בנוער הגבעות