דף על הדף מסכת עבודה זרה דף ח עמוד א,ב גמ': רבי ישמעאל אומר, ישראל שבחו"ל עובדי ע"ז בטהרה הן וכו' שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו.
וברש"י (ד"ה וקרא לך וכו') משעה שאתה קרוי לו מעלה אני על אכילתך כאילו הוא מזבחו ע"כ.
והנה הרמב"ם (בפ"ט דע"ז הט"ו) כתב: העובד כוכבים שעשה לבנו או לבתו משתה אסור ליהנות מסעודתו, ואפילו לאכול ולשתות הישראל משלו שם אסור "הואיל ובמסיבת עובדי כוכבים אכלו" ומאימתי אסור לאכול אצלו משיתחיל לעסוק ולהכין צרכי סעודה, וכל ימי המשתה, ולאחר ימי המשתה שלשים יום, ואם עשה סעודה אחרת מחמת הנישואין אפילו לאחר שלשים יום אסור עד שנים עשר חדש. וכל ההרחקה הזאת מפני "עבודה של כוכבים הוא" שנאמר וקרא לך ואכלת מזבחו ולקחת מבנותיו לבניך וזנו וגו' עכ"ל.
וכתב בספר גן ורדים (ע' עח): רואים בדברי הרמב"ם דברים אחדים שונים ממה שנמצא בגמרא ובדברי רש"י.
א) אין הרמב"ם כותב שהאכילה זו היא כאילו אכל מזבחי מתים, הוא מדלג על ביטוי זה של "זבחי מתים".
ב) הרמב"ם אוסר אכילה זו "הואיל ובמסיבת עובדי כוכבים אכלו". והביאור בדברים אלו הוא דאין אנו רוצים את הידידות בין ישראל והעכו"ם, אין אנו רוצים שישראל יהיה במסיבת גוי, בשמחתו ובמשתה שלו, אין אנו מביטים בעין טובה על התקרבות זו בין ישראל ועובדי כוכבים.
ג) הרמב"ם מוסיף לבאר: "וכל ההרחקה הזאת מפני עבודה של כוכבים הוא" נ"ל דהביאור במשפט זה הוא, דהרחקה זו נחוצה והמסיבה זו אסורה מפני עבודה של כוכבים הוא, פירוש עבודה של עובד כוכבים, והרמב"ם מחדש פה, דההזמנה מה שהעכו"ם מזמין ישראל לבוא ולהשתתף בכלולת בנו, הזמנה זו היא "עבודה" של העובדי כוכבים ההזמנה בעצמה היא כמו השתחויה שלו לעבודה זרה שלו. העכו"ם רוצה ומאד שמח כשישראל מקבל הזמנתו, והוא בא באופן אישי לשמחתו, כי זאת הוא עבודת הקודש שלו, להשפיע על ישראל, לשכנע את ישראל שיקבל את דתו, את נצרותה.
ד) הרמב"ם ממשיך לבאר איפה רואים שבהזמנה זו יש "עבודה", דכתיב וקרא לך ואכלת מזבחו, ולקחת מבנותיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן. הגמרא מביאה רק חלק ראשון מהפסוק של וקרא לך ואכלת מזבחו, ורש"י מבאר דהאכילה היא אכילה של זביחי מתים, והאיסור הוא על מעשה האכילה, לפי הרמב"ם האיסור הוא לא על עצם האכילה אלא על המסיבה, על ההשתתפות עם העובדי כוכבים. ומשום זה מביא הרמב"ם גם את הפסוק השני (פסוק ט"ז) כי שם כתוב באריכות דהכוונה של ההזמנה של העכו"ם הוא שבנותיו תשפענה על בני ישראל לעבוד את אלוהיהן ושיקבלו דתיהן. זה הוא מה שר' ישמעאל אומר שישראל שבחוץ לארץ עובדי ע"ז בטהרה עכ"ד.
ומה שהבאתי כאן זה עוד חיזוק למה שנכתב בפוסט אחר: גם לפי שיטת הרמב"ם – אסור היה ליהודים פשוטים וקל וחומר רבנים להשתתף בסעודת האיפטר (סעודת סיום הרמדאן) בביתו של סלים ג׳אבר ראש מועצת אבו גוש