חזקיהו כתקדים למשיח
חברותא מסכת סנהדרין דף צד עמוד א
כתוב: "לםרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'". אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי: מפני מה כל מ"ם שבאמצע תיבה פתוח, ומ"ם זה שבתיבת "למרבה" סתום?
ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו משיח, ואת סנחריב – גוג ומגוג.
אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל, שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך – לא עשיתו משיח,
חזקיה, שעשית לו כל הנסים הללו, שניצול מסנחריב, ונתרפא מחליו, ולא אמר שירה לפניך – תעשהו משיח?!
לכך נסתתם. כלומר, שנסתמו הדברים שעלו במחשבה לפני הקדוש ברוך הוא, ולא נעשו.
מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו: רבונו של עולם, אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה, ועשהו משיח.
פתחה ואמרה שירה לפניו. שנאמר: "מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק וגו'" [וסוף הפסוק: "ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו"].
אמר שר העולם [מלאך שכל העולם מסור בידו] לפניו: רבונו של עולם, צביונו עשה לצדיק זה!
יצאה בת קול ואמרה: "רזי לי רזי לי". דהיינו, הנסתרות שלי הן, ואני יודע על מה מתעכב משיח מלבוא.
אמר נביא: "אוי לי", אוי לי, עד מתי [מתי יבוא משיח]?
יצאה בת קול ואמרה: "בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו". ואמר רבא ואיתימא רבי יצחק: עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי. דהיינו, עד שיבואו בוזזים על ישראל כמה פעמים.
שיטת רש"י – חזקיהו שקצץ דלתות ההיכל ושגרן למלך אשור לא זכה להיות משיח
רש"י ישעיהו פרק ט פסוק ו
ואמרו רבותינו בקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח וסנחרב גוג ומגוג אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא מי שקצץ דלתות ההיכל ושגרן למלך אשור יעשה משיח מיד סתמו הכתוב:
המשמעות היא שתקופת חזקיהו היא כעין תקדים למה לצפות בתקופת המשיח
הכפייה הדתית של חזקיהו
חברותא מסכת סנהדרין דף צד עמוד ב
כתוב: "והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך, ועלו מעל צוארך, וחבל על מפני שמן". אמר רבי יצחק נפחא: חובל עול של סנחריב [נתקלקל ונחבל עולו של סנחריב, שהיה רוצה להטיל על ישראל] – מפני שמנו של חזקיהו, שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשעות החשיכה, כדי שיוכלו ללמוד תורה.
מה עשה חזקיה?
נעץ חרב על פתח בית המדרש, ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה – ידקר בחרב זו!
בדקו מדן ועד באר שבע, ולא מצאו עם הארץ.
בדקו מגבת ועד אנטיפרס [מקומות הן, בגבול ארץ ישראל], ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואשה, שלא היו בקיאין בהלכות טומאה וטהרה.
ועל אותו הדור הוא אומר: "והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וגו'". שיהיה די לו לאדם בכל כך מעט צאן.
ואומר: "והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה".
וכך הוא פירושו של הפסוק: שאף על פי שאלף גפן באלף כסף, שהגפנים יקרים מאוד, לפי שאין להם הרבה גפנים, והעוסק בכרמים היה משתכר הרבה, בכל זאת – לשמיר ולשית יהיה הכרם. שהיו מניחין ישראל כרמיהן בור, ועוסקין בתורה.
בדורו של משיח יש לחשש ששמא רוב החכמים יתמכו בתורת הגלות ולא תורת הגאולה שהרי רוב החכמים היו בעד שבנא ולא חזקיהו
חברותא מסכת סנהדרין דף כו
מאי קשר רשעים? היכן מצינו שקשר רשעים אינו מן המנין.
בעת המצור שעשה סנחריב מלך אשור על ירושלים בימי חזקיהו המלך, בספר מלכים [פרק יח כ] ובספר ישעיהו [פרק לו לט] בא רבשקה בשליחות מלך אשור, וחירף וגידף את ה' אלהי ישראל ואת עם קדושו ונחלתו. ומסופר שם שרצה לדבר עם המלך חזקיהו "ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית, ושבנא הסופר ויואב בן אסף המזכיר". ובהמשך כתוב שם כמה פעמים שהם היו המוליכים ומביאים של המלך חזקיהו.
ובספר ישעיהו [פרק כב] כתוב ששלח ה' את ישעיהו הנביא לשבנא אשר על הבית, ומקללו קללות נמרצות, והעביר את משרתו לאליקים בן חלקיהו. ולא נאמר שם על מה קללו, מה חטאו ומה גרם לחטאו.
הגמרא מבארת כאן את מעשיו, ודורשת חלק מן הפסוקים, וכן ש"קשר רשעים אינו מן המנין".
שבנא הממונה על בית המלך, הוה דריש היה דורש בתליסר רבוותא, לפני שלושה עשרה רבוא בני אדם. ואילו חזקיה המלך הוה דריש היה דורש בחד סר רבוותא באחד עשר רבוא בני אדם.
כי אתא כשבא סנחריב וצר עלה דירושלים, כתב שבנא פתקא פתק, שדא ושלחו בגירא עם חץ לסנחריב, ובו היה כתוב "שבנא וסיעתו ואנשיו [שהם יותר מאנשי חזקיה] השלימו אתך, ורוצים לעובדך. ואילו חזקיה וסיעתו לא השלימו".
ונדרש ממה שנאמר בספר תהילים "כי הנה הרשעים ידרכו קשת, כוננו חצם על יתר". כלומר, שעל ידי חץ, הראה רשעותו, שהלשין על אדוניו המלך חזקיה.
הוה קא מיסתפי היה מפחד חזקיה מיניה מן שבנא, אמר: דילמא חס ושלום נטיה נוטה דעתיה רצונו דקודשא בריך הוא בתר שבנא, משום שהוא הרובא שרוב העם הם עם שבנא, וחשב שצריך ליבטל אל הרוב, וכיון דרובא מימסרי רוצים להתמסר לסנחריב, אינהו הוא וסיעתו נמי מימסרי צריכין להתמסר.
בא הנביא ישעיהו ואמר לו: "לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר" אל תחשוב בדעתך שמנינו של שבנא נחשב כרוב, כלומר, קשר רשעים הוא, התחברות של רשעים, וקשר רשעים אינו מן המנין, אינם נחשבים כרוב.
הלך שבנא לחצוב לו קבר בקברי בית דוד, ברוב גאוותו למרוד במלכות רצה להיקבר בקברות המלכים. בא נביא ופגשו במקום הקברות ואמר לו: "מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר". אינך שייך לבני המלוכה, וקרוביך אינם קבורים כאן.
עוד כתוב שם שאמר לו הנביא: "הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר".
אמר רב: טלטולא דגברא קשי קשה יותר מדאיתתא מטלטול האשה.
עוד כתוב שם: "ועטך עטה" [לפי פשוטו פירש שם רש"י: מלשון "עיט", יפריחוך כעוף בגלות]. ודרשינן: אמר רבי יוסי ברבי חנינא: הפסוק מלמד אותנו, שפרחה בו צרעת. כתיב הכא: "ועטך עטה", וכתיב התם בפרשת מצורע: "ועל שפם יעטה" ודרשינן: מה התם צרעת, אף כאן צרעת.
עוד כתוב שם: "צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים, שמה תמות, ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדוניך". צנוף מלשון מצנפת, דהיינו סבב יסבבוך חיילות סנחריב כדור כחומה, להגלותך אל ארץ רחבת ידים, שמה תמות, ושמה, תמורת מרכבות כבודו, יהיה לו קלון בית אדוניו.
תנא שנינו ברייתא: הוא בקש את קלון בית אדוניו ורצה למרוד בחזקיה, לפיכך נהפך כבודו שחשב שאם ישלים עם סנחריב יהיה לו כבוד לקלון. ואיך?
כי הוה נפיק איהו, כשבא שבנא לצאת עם סיעתו מחוץ לעיר, ויצא לפני סיעתו, וכשהיה בחוץ אתא גבריאל המלאך, אחדיה לדשא סגר את שערי העיר באפי משרייתיה בפני סיעתו שלא יוכלו לצאת.
אמרו ליה אנשי סנחריב לשבנא: משיריתך, הסיעה שלך, שכתבת לנו בפתק שרוצים להשלים, היכא, איה הם!? אמר להם שבנא: הדרו בי, חזרו בהם מהבטחתם אלי.
אמרו ליה: אם כן, אחוכי קא מחייכת בן אתה שם אותנו ללעג ולצחוק. נקבוהו בעקביו ותלאוהו בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותו על הקוצים ועל הברקנין ונהפך כבודו לקלון.
יש לזכור שרוב החכמים תמכו בוויתורים בחברון ובהר הבית, ולכן יש מקום לחשוש שגם אם המשיח יבוא בזה"ז, הרוב יתמכו בתורת הגלות ולא בתורת הגאולה.
יש לציין שמשה רבנו (לפי החפץ חיים) נענש כי הוא אמר "והן לא יאמינו לי" (שמות ד,א) בתורת ודאי, והיה צריך להגיד רק שמא לא יאמינו. לכן יש להדגיש שכאן הטענה שמא רוב החכמים לא יקבלו את תורת המשיח, ולא ודאי, שלא יקבלו.
ועיין בעוד פוסטים באתר 60ribo.org.il המעלים חשש שאין הדור שלנו ראוי לכפייה דתית גורפת.
- לדוגמה: אודות הקרב בין 'מחבלים' ל'שונאים' בפוניבז' – כל מקום שיש חילול השם – אין חולקין כבוד לרב (סנהדרין דף פב)
- האם מרן, הרב יוסף קארו פסק שאסור לבקר בביתו של עובד עבודה זרה ביום חגו או אסור לבקר בביתו של גוי ביום חגו?
- סרבנות – 7 תקדימים
- הרב הראשי הראשון למדינת ישראל לא סמך על הרדב"ז להעניק לאתיופים דין יהודים בלי גיור כדת וכדין
- האתיופים קבעו מי הוא יהודי על פי האב ולא על פי האם
אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל
חברותא מסכת שבת דף קלט עמוד א
תניא: רבי יוסי בן אלישע אומר: אם ראית דור שצרות רבות באות עליו, צא ובדוק בדייני ישראל שמא אין הם דנים דין צדק, שכל פורענות שבאה לעולם – לא באה אלא בשביל דייני ישראל.
שנאמר "שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל, המתעבים משפט, ואת כל הישרה יעקשו. בונה ציון בדמים, וירושלים בעולה. ראשיה בשחד ישפטו, וכהניה במחיר יורו, ונביאיה בכסף יקסמו, ועל ה' ישענו". (מיכה ג' ט – יא).
ומפרש התנא: רשעים הן הדיינים והכהנים והנביאים, אלא שתלו בטחונם במי שאמר והיה העולם. ולא התכוין הנביא לומר שבטחון החוטאים בה' הוא חטא נוסף על חטאם, אלא שהבטחון בה' לא יציל אותם.
נמצא שהנביא צווח על שלש עבירות שעושים בשביל לקבל ממון, ובממון זה בונים את בתיהם שבירושלים, ואלו הם:
א. דיני שקר.
ב. הוראות שקר.
ג. נבואות שקר.
לפיכך, מביא הקדוש ברוך הוא עליהן שלש פורעניות, כנגד שלש עבירות שבידם.
שנאמר שם ביחס לעונש: "לכן בגללכם:
א. ציון שדה תחרש.
ב. וירושלים עיין תהיה.
ג. והר הבית לבמות יער" (מיכה ג' י"ב).
ואין הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים מישראל.
שנאמר: ואשיבה ידי עליך, ואצטרף כבור סגיך, ואסירה כל בדיליך. ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועציך כבתחילה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה" (ישעיה א' כה – כו).
אמר הנביא, שאחרי שיסיר הקדוש ברוך הוא את הדיינים הרעים שנקראים "בדילים" לפי שהם מובדלים לראשי עם, וישיב לירושלים שופטי צדק, אז ישרה שכינתו בירושלים.
יש בעיה נוספת עם כפייה דתית. החשש שהיהודים שחטאו כמו ראובן, יברחו מארץ ישראל מרוב פחד.
יש להסיק מרש"י שמדובר בחשש לגיטימי.
רש"י דברים פרשת דברים פרק א פסוק ג
(ג) ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש – מלמד שלא הוכיחן אלא סמוך למיתה. ממי למד, מיעקב שלא הוכיח את בניו אלא סמוך למיתה. אמר, ראובן בני, אני אומר לך מפני מה לא הוכחתיך כל השנים הללו, כדי שלא תניחני ותלך ותדבק בעשו אחי.
אבל אולי צריך לעשות הבחנה בין כפייה דתית לתוכחה, וצריך עיון.
לאור הבעיות, ברמה המעשית קשה לומר עד כמה כפייה דתית מתאימה לדורנו.
בקדושת ציון גליון 62 יש ויכוח על היחס שלנו לכפייה דתית. הנה קישור להורדת הגליון
https://60ribo.org.il/wp-content/uploads/2021/12/קדושת-ציון-גליון-62-טבת-שבט-תשפב.pdf
http://www.qdushat-zion.022.co.il/BRPortal/br/P100.jsp כל הגליונות של קדושת ציון להורדה באתר