מצוות בניית המקדש בימינו • שיעור מרתק ויסודי המשיב לטענות המתנגדים | הרב אלישע וולפסון

הנה סיכום מפורט, ידידותי ונגיש של דברי הרב אלישע וולפסון, ערוך כפוסט לבלוג. הסיכום מפרק את הטענות המרכזיות שעולות בשיחה ומציג את המענה ההלכתי והרעיוני לבניית בית המקדש בימינו.

בונים או מחכים? הרב אלישע וולפסון עונה על השאלות הקשות לגבי בניין המקדש

רבים מאיתנו מרגישים התעוררות גדולה כשמדובר בהר הבית ובכיסופים למקדש, אך לצד ההתרגשות עולות שאלות כבדות משקל: האם אנחנו בכלל אמורים לבנות אותו? האם הוא לא אמור לרדת מהשמיים? ומה עם המשיח ומחיית עמלק?

בשיחתו, הרב אלישע וולפסון עושה סדר בשלוש ההתנגדויות המרכזיות ומסביר למה המצווה הזו רלוונטית מתמיד – דווקא עכשיו.

1. המקדש ירד באש מהשמיים? לא בדיוק

הטענה: על פי רש"י ופירושים נוספים, בית המקדש השלישי ירד משוכלל ובנוי באש מהשמיים. אם כך, אין לנו צורך (או רשות) לבנות אותו בעצמנו.

התשובה של הרב:

• "לא בשמיים היא": התורה ניתנה לבני אדם, ומצוות בניין המקדש ("ועשו לי מקדש") היא מצוות עשה מהתורה שחלה על כל הדורות.

• אין חולק על המצווה: כל מוני המצוות (הרמב"ם ואחרים) מונים את בניין הבית כמצווה אקטיבית. גם רש"י עצמו, במקומות רבים, כותב שעם ישראל והמשיח הם אלו שיבנו את הבית.

• הנס כתוספת, לא כתחליף: האפשרות שהבית ירד מהשמיים היא הבטחה לנס שעשוי להתרחש בתוך מציאות של גלות או כחלק מגאולה ניסית, אך היא לא מבטלת את החובה ההלכתית שלנו לפעול בידיים.

2. סדר המצוות: מלך, עמלק ורק אז מקדש?

הטענה: הגמרא והרמב"ם מציינים סדר מסוים – קודם ממנים מלך, אחר כך מכריתים את זרע עמלק, ורק בסוף בונים את בית הבחירה. מכיוון שעדיין אין לנו מלך ולא סיימנו עם עמלק, כביכול טרם הגיע הזמן.

התשובה של הרב:

• הסדר אינו מעכב: ההיסטוריה מוכיחה שבית המקדש השני נבנה ללא מלך ובזמן שהיינו תחת שלטון זר (פרס).

• מתי הסדר נאמר? הסדר של "מלך-עמלק-מקדש" נאמר במצב שבו המשכן כבר היה קיים והיה צריך להפוך אותו למבנה קבע בירושלים. אבל כשאין מקדש בכלל, אנחנו מבטלים חלקים שלמים מהתורה (קורבנות, עבודת המקדש). אי אפשר להשעות את התורה "עד שיבוא משיח".

• האזהרה מהעבר: הרמב"ן מציין שהמגפה בימי דוד המלך הגיעה כעונש על כך שעם ישראל לא התעורר לדרוש ולבנות את המקדש מיד כשנכנסו לארץ, אלא חיכו "בנוחות" תחת הגפן והתאנה.

3. אנחנו לא במדרגה רוחנית מתאימה?

הטענה: בית המקדש הוא מקום השראת שכינה ונבואה. כל עוד אנחנו לא במדרגה הרוחנית הזו, הבניין יהיה רק "ערימת אבנים" ללא תוכן.

התשובה של הרב:

• המצווה היא המכשיר: כמו שאנחנו לא שואלים "האם אני מספיק קדוש כדי להניח תפילין?", כך גם במקדש. המצווה היא פקודה מהשם.

• הבניין מרומם את העם: בניין הבית הוא הדרך להגיע למדרגה הרוחנית. כשעם ישראל מתאחד למשימה לאומית של קדושה, זה מה שמוציא אותנו מהעיסוק ב"עגלי זהב" ומכוון את הלב לשמיים.

• השראת שכינה בבית שני: חז"ל מלמדים שבבית שני לא שרתה שכינה באותה רמה (לא הייתה אש משמיים ולא ארון), ובכל זאת הוא היה קדוש ומחויב המציאות. העשייה שלנו היא שיוצרת את הכלי לגילוי השכינה.

בשורה התחתונה: זו השליחות של הדור שלנו

הרב וולפסון קורא לנו להפסיק עם התירוצים. המחשבה ש"זה יקרה מעצמו" או ש"זה לא הזמן" היא זו שמעכבת את הגאולה. עלינו לעורר את הציבור, את תלמידי החכמים ואת עצמנו לדרוש את בניין בית ה', כי זו הדרך היחידה להחזיר את השמחה והקדושה האמיתית לעולם.

"אין אדם עצב בבניין ירושלים… זו הדרך לרומם את עם ישראל למשימה קדושה."