יש ישמעאלים שעובדים עבודה זרה להמדרין וגם האור החיים הקדוש מודה בזה
– לאחרונה מצאתי שכת העלווי Alawi ששייך לרודן סוריה, אסד, (אף על פי שכנראה אסד חילוני) היא כת "מוסלמית" שעובדת עבודה זרה למהדרין
אתחיל עם ציטוט מ-
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%9D
העלווים מאמינים בהתגלמות האלוהות בשילוש הקדוש
הדת העלווי Alawi מבחינת תאולוגית העלווים טוענים היום כי הם שיעים מן הזרם של "שנים עשר האימאמים", אך מבחינה מסורתית הם נחשבו לכופרים וקיצוניים, והוצאו מחוץ לגבולות האסלאם, בשל הערצתם כאל את האימאם עלי. חכם ההלכה הסוני הגדול ביותר בתולדות סוריה, אבן תימיה (נפטר בשנת 1328), אף הרחיק לכת והגדיר אותם כגרועים מהכופרים היהודים והנוצרים. רק ספר קודש אחד של העלווים" ,כיתאב אל מג'מוע" תורגם לצרפתית והודפס. הדבר נעשה בביירות בשנת 1863 בידי עלווי שהמיר דתו לנצרות, סולימאן אל אד'אנה אשר לאחר מכן הומת בידי העלווים על בגידתו. הדת העלווית היא בעלת מאפיינים דומים לדת השיעית מן הזרם האיסמאעילי. כמו האיסמאעילים מאמינים העלווים במערכת של התגלמות אלוהית וכן בקריאה איזוטרית של הקוראן. שלא כמו האיסמאעילים מאמינים העלווים כי עלי הוא התגלמות האלוהות בשילוש הקדוש – עלי הוא ה"משמעות". מוחמד הוא ה"שם" וסלמאן הפרסי הוא ה"שער". הקתכיזם העלווי מבוטא בנוסחה: "אני פונה אל השער, אני כורע בפני השם, אני מעריץ את המשמעות". העלווים מתפללים בנוסח שגובש אחרי השהאדה: "אני מעיד שאין אל פרט לעלי", אך הוא גם חייב להצהיר כי הוא מוסלמי. העלווים מאמינים כי הם המוסלמים הטובים והאמיתיים ביותר.
באמונה השיעית חזר השילוש שוב ושוב בהיסטוריה – שבע פעמים, והיו מעורבות בו דמויות שונות, שזהותן לא תמיד ברורה ומוסכמות, בהן: הבל, אדם הראשון; יהושע, משה; פטרוס, ישו ואחרים. לא במקרה מוקדם ברשימה חלקית זו הבן/תלמיד לאב/מורה, שכן העלווים מקפידים על סדר זה, במטרה להקדים גם את עלי למוחמד בשילוש הסופי והמסכם. על אף השילוש בעיני עצמם העלוואים מוחזקים כגדולי מייחדי האל.
באמונה השיעית חזר השילוש שוב ושוב בהיסטוריה – שבע פעמים, והיו מעורבות בו דמויות שונות, שזהותן לא תמיד ברורה ומוסכמות, בהן: הבל, אדם הראשון; יהושע, משה; פטרוס, ישו ואחרים. לא במקרה מוקדם ברשימה חלקית זו הבן/תלמיד לאב/מורה, שכן העלווים מקפידים על סדר זה, במטרה להקדים גם את עלי למוחמד בשילוש הסופי והמסכם. על אף השילוש בעיני עצמם העלוואים מוחזקים כגדולי מייחדי האל.
הדת העלווית היא סוד
הדת העלווית היא סוד, והעלווים אינם מקבלים לקרבם מומרים או מאפשרים פרסום של כתבי הקודש שלהם. רוב העלווים אינם יודעים הרבה על תוכנם של כתבי הקודש או של התאולוגיה העלווית, הנשמרים בידי מעמד מצומצם של זכרים שותפי סוד. בגיל 15 או 16 מקבלים העלווים הזכרים שיעורי דת, אך עליהם מוטל להחליט האם הם רוצים להמשיך בלימוד הדת, להיות תלמידיו של שייח', ולהתחיל בדרך ארוכה ללימוד סודות הדת העלווית. בכך ובדברים נוספים קיימת הקבלה בין העלווים לבין הדרוזים.
בשל העובדה שרק ספר אחד מכתבי הקודש העלווים פורסם, מעט מאוד ידוע על הדת, ואינפורמציה לא מדויקת רבה נכתבת ומפורסמת. הדת העלווית נראית כמבוססת על נאופלאטוניזם וגנוסיס. לפי האמונה העלווית כל האנשים היו בתחילה כוכבים בעולם האור, אך נפלו בשל אי ציות. העולם הגשמי הוא מקום של סכנה, אויבים וטומאה, אך ניתן להימלט מן הרוע בעזרת הבורא. כל עלווי שומר בנפשו חלק מן האור של הבורא, שניתן להגיע אליו באמצעות אמונה וישועה. עלווים שומרי דת מאמינים שהם יתגלגלו שבע פעמים לפני שיחזרו למקומם בין הכוכבים, היכן ששולט האימאם עלי. אם יחיו חיי חטא, יתגלגלו בנוצרים או ביהודים, וישארו ביניהם עד שיכפרו על חטאיהם. כופרים נולדים מחדש כחיות.
חלק מהחוקרים טוענים כי העלווים קרובים לנצרות בשל אמונתם בשילוש, הכרתם בחג המולד ושתיית יין בטקסיהם. חלק מהחוקרים טוענים כי טקסיהם הדתיים מבוססים על מוטיבים פיניקיים קדומים אשר שרדו בשל רמזים לאמונה בשמש ובירח.
אף על פי שהעלווים מכירים בחמש מצוות הבסיס של האסלאם, הם טוענים שמדובר בחובות סמליים, ואינם מבצעים אותן בפועל. נסיונותיו של חאפז אל-אסד לקרב את העלווים לאסלאם כללו בניית מסגדים בערים עלוויות .
כוהני הדת במסגדים אלו ניסו להורות לצאן מרעיתם להתפלל בקביעות ולקיים את המצוות הבסיסיות של האסלאם .בשאר אל-אסד הלך בעקבות אביו ועודד את העלווים להתרחק ממנהגיהם המסורתיים ומהתאולוגיה הייחודית להם ,לכפור באלוהותו של עלי, ולהכריז על עצמם כמוסלמים שיעים.
יש הרואים בהתנהגותם של חאפז אל-אסד ובנו מעשה תקיה אופייני של הסתרת האמונה בסביבה עוינת, דבר המקובל בקרב העלווים.
בשל העובדה שרק ספר אחד מכתבי הקודש העלווים פורסם, מעט מאוד ידוע על הדת, ואינפורמציה לא מדויקת רבה נכתבת ומפורסמת. הדת העלווית נראית כמבוססת על נאופלאטוניזם וגנוסיס. לפי האמונה העלווית כל האנשים היו בתחילה כוכבים בעולם האור, אך נפלו בשל אי ציות. העולם הגשמי הוא מקום של סכנה, אויבים וטומאה, אך ניתן להימלט מן הרוע בעזרת הבורא. כל עלווי שומר בנפשו חלק מן האור של הבורא, שניתן להגיע אליו באמצעות אמונה וישועה. עלווים שומרי דת מאמינים שהם יתגלגלו שבע פעמים לפני שיחזרו למקומם בין הכוכבים, היכן ששולט האימאם עלי. אם יחיו חיי חטא, יתגלגלו בנוצרים או ביהודים, וישארו ביניהם עד שיכפרו על חטאיהם. כופרים נולדים מחדש כחיות.
חלק מהחוקרים טוענים כי העלווים קרובים לנצרות בשל אמונתם בשילוש, הכרתם בחג המולד ושתיית יין בטקסיהם. חלק מהחוקרים טוענים כי טקסיהם הדתיים מבוססים על מוטיבים פיניקיים קדומים אשר שרדו בשל רמזים לאמונה בשמש ובירח.
אף על פי שהעלווים מכירים בחמש מצוות הבסיס של האסלאם, הם טוענים שמדובר בחובות סמליים, ואינם מבצעים אותן בפועל. נסיונותיו של חאפז אל-אסד לקרב את העלווים לאסלאם כללו בניית מסגדים בערים עלוויות .
כוהני הדת במסגדים אלו ניסו להורות לצאן מרעיתם להתפלל בקביעות ולקיים את המצוות הבסיסיות של האסלאם .בשאר אל-אסד הלך בעקבות אביו ועודד את העלווים להתרחק ממנהגיהם המסורתיים ומהתאולוגיה הייחודית להם ,לכפור באלוהותו של עלי, ולהכריז על עצמם כמוסלמים שיעים.
יש הרואים בהתנהגותם של חאפז אל-אסד ובנו מעשה תקיה אופייני של הסתרת האמונה בסביבה עוינת, דבר המקובל בקרב העלווים.
העלווים עובדי שמש וירח
קטע מתורגם ממאמר באנגלית, מאתר ממשלתית של ארה"ב בכתובת:
"אומרים עליהם שהם עובדים את השמש ואת הירח כי אלו הם היבטים של האלוהי… ואת הכוכבים כי אבותיהם גרים שם, ; ואת הח'ליף הרביעי, עלי, כי הוא הפטרון של הכת שלהם". (עד כאן הציטוט)
עוד מאמר עליהם מאתר אחר מסביר שהם מאמינים שפעם הם היו כוכבים וכל אחד הוא אחד עם הטבע .
הם עובדים את השמש והירח כי הם רואים את עצמם באחדות עם הטבע.
באתרים נוספים מוסבר שהם משתמשים ביין, בטקסי העבודה זרה שלהם אבל עדיין לא התברר לי אם הם ממש מנסכים את היין .ובספר באנגלית
The Nuṣayrī-ʻAlawī Religion: An Enquiry Into Its Theology and Liturgy
127 עמוד ,Arieh KofskyMeʼir Mikhaʼel Bar-Asher מאת
שראיתי דגם ממנו באינטרנט משמע שהם מנסכים מים בפינות הבית שבו עובדים עבודה זרה.
האם לפעמים פוסקי הלכה דנו את המוסלמים כשאר עובדי עבודה זרה לענין יינם?
כותב החיד"א שיורי ברכה יורה דעה רכג: "אמנם בעיר עוז לנו ציון קרית מועדינו וכולא ארעא דישראל ,המנהג לאסור איסר מגע ישמעאל בין שלנו – אפילו בהנאה. זה כתבתי לפי הרשום בזכרוני. ועתה אחרי זמן רב ראיתי תשובת גדול אחד מרבני עה"ק ירושלם כ"י, ומדבריו משמע דגם בעה"ק מתירין היין שנגע בו ישמעאל בהנאה. ואני בתוך הגולה", עכ"ל.
ואינני יודע מה גרם לרבותינו בארץ ישראל לעזוב את המנהג המחמירה. ורב אחד שדברתי אתו על זה, הציע שהחמירו רק להראות את הסלידה שיש להם לדת שעשתה ליהודים כל כך הרבה רע במשך השנים ולא החמירו בתחילה מדין עבודה זרה. ומצד הסברא ,אני משער שאולי סמכו על התקדים של "בר ששך" שהוזכר בדברי הבית יוסף (יורה דעה סימן קכד {ז}) . אי נמי, החליטו להגדיר את כל המוסלמים היותר בעייתיים מצד דין סתם יינם, כאילו שהם שייכים לדת אחרת. אי נמי, באו רבנים חדשים לישראל, שסמכו על ההכשר המיושן של הרמב"ם לכל מוסלמי ולא הבינו החומרא שנהגו בארץ ישראל נגד יין מוסלמי היתה מוסכמת (אולי) גם לדעת הרמב"ם לאור הידיעות החדשות שיש לנו על מה באמת מאמיני האיסלם מאמינים .
ואינני יודע מה גרם לרבותינו בארץ ישראל לעזוב את המנהג המחמירה. ורב אחד שדברתי אתו על זה, הציע שהחמירו רק להראות את הסלידה שיש להם לדת שעשתה ליהודים כל כך הרבה רע במשך השנים ולא החמירו בתחילה מדין עבודה זרה. ומצד הסברא ,אני משער שאולי סמכו על התקדים של "בר ששך" שהוזכר בדברי הבית יוסף (יורה דעה סימן קכד {ז}) . אי נמי, החליטו להגדיר את כל המוסלמים היותר בעייתיים מצד דין סתם יינם, כאילו שהם שייכים לדת אחרת. אי נמי, באו רבנים חדשים לישראל, שסמכו על ההכשר המיושן של הרמב"ם לכל מוסלמי ולא הבינו החומרא שנהגו בארץ ישראל נגד יין מוסלמי היתה מוסכמת (אולי) גם לדעת הרמב"ם לאור הידיעות החדשות שיש לנו על מה באמת מאמיני האיסלם מאמינים .
עמדת האור החיים הקדוש בספרו פרי תאר סימן י"ט סק"י
וראיתי להפר"ח שכתב דגם השוחטים בהמות וסומכין עליהם גוים לאכול מהם, ומקפידים הם שיאמר השוחט סמוך ממש לשחיטה אללה וואכבר וכו', והגם שהרב פי 'הדברים שכוונתם היא אל כביר הרב לא בקי גם בלשון ישמעאל ומי יגיד ומי יעיד על בקיאותו ואדרבא הוא בערי אדום נולד וכו', ולו יהיה שהגידו לו הגויים לא סמכינן עלייהו, ותו אחר שנניח הנחה סוברת דכוונת הדברים הם אל כביר עכ"ז מאן מוכח אמאי קאי, והגם דכתב הרמב"ם באגרותיו לבנו כי ישמעאל מיחדים, עכ"ז מי יאמר דלא משתפי נבואת נביאם, ותו האידנא ערבוב גדול יש בדת של ישמעאל וכולן נסמכים יחד, ועוד מי יאמר שאין כוונתם באומרם וואכבר על נביאם כי לפי דעתם הוא כביר והגם דמתפרשא להו מילתא דקאי אקב"ה דילמא אינהו לא ידעי כוונת הדברים על בוריין, ולעולם הקובע להם הדבר לא כן יחשוב, או גם ליודעים בטוב דבריהם לאשר יכונו אפשר דיודעים כי הכוונה היא על ההוא אשר הביא להם הדת כפי שכלם.ההפתעה שישמעאל עובד עבודה זרה – מעשה אבות סימן לבנים
וַתֵּ֨רֶא שָׂרָ֜ה אֶת־בֶּן־הָגָ֧ר הַמִּצְרִ֛ית אֲשֶׁר־יָֽלְדָ֥ה לְאַבְרָהָ֖ם מְצַחֵֽק: (בראשית כא,ט)
רש"י: מצחק: לשון עבודה זרה, כמו שנאמר (שמות לב ו) ויקומו לצחק. דבר אחר לשון גילוי עריות, כמה דתימא (להלן לט יז) לצחק בי. דבר אחר לשון רציחה כמו (ש"ב ב יד) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו וגו':
מדרש תנחומא:
"א"ר יהושע דסכנין סימן נתן לו הקב"ה לאברהם שכל מה שאירע לו אירע לבניו" (תנחומא פרשת לך לך סימן ט).הרמב"ן בפירושו לספר בראשית האריך לבאר את הכלל וז"ל:
"אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות ב עניין אברהם יצחק ויעקב, והוא עניין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים , ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאלו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו" (בראשית י"ב ו).סיום: יש לי תלונה רחבה יותר נגד הישמעאלים בענין עבודה זרה, אבל זה מתאים לצרכים שלי, לצמצם את הדיון לקבוצה ששם עובדים עבודה זרה למהדרין מן המהדרין. מצד האמת אני הקטן סובר כדברי הערוך השלחן לאו"ח סימן קנ"ו, סעיף ד, אשר הגדיל מאוד את החטא של עבודה זרה בקרב הערבים.
