המאבק החשוב מכולם – על הגדרת עם ישראל / הרב יהודה אפשטיין

פורסם ב: הערות על החברה | 0

המאבק החשוב מכולם – על הגדרת עם ישראל / הרב יהודה אפשטיין – יו”ר אגודת ‘קדושת ציון’ – התאחדות החרדים לדרישת ציון על טהרת הקודש

חגיגת בר מצוה לכלבים על ידי תנועת הריפורמי
חגיגת בר מצוה לכלבים על ידי חלק מן הריפורמים

 

תומר מוסקוביץ’, מנכ”ל רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים, חשף נתון מזעזע, ולפיו כשני שליש מה’עולים’ מחבר העמים לישראל אינם יהודים על-פי ההלכה. מדובר בנתון, האמור לזעזע את אמות הספים של כל מי שקיומה של מדינה יהודית חשוב בעיניו. אך לצערנו, דבריו ככל הנראה ימשיכו להדחק לעמודים הפנימיים של העיתונים, אם בכלל, בעוד הכותרות הראשיות תעסוקנה בשאלות הרות-גורל, כמו מי יהיה במקום החמישי במפלגה שאין לה סיכוי לעבור את אחוז החסימה, או מה אמר שר פלוני על ח”כ אלמוני. וכך, מתחת לרדאר, אנחנו מאבדים את ההזדמנות הראשונה לכונן חיים יהודיים מלאים אחר אלפיים שנה, בהן חיינו תחת עול זרים.

צריך להבין מה מתרחש כאן. חוק השבות – החוק שמאפשר לכל יהודי לעלות לארץ – אינו מגדיר את המושג ‘יהודי’ כפי שההלכה היהודית מגדירה. זהו שורש כל חטא, והוא נעוץ במחלוקת היסודית ביותר שיש בין היהדות הנאמנה לבין הציונות של הרצל, אשר השכילה אמנם להכיר בהיותנו אומה ולא אוסף של יחידים או קהילות, אך לא השכילה להבין מהי מהותנו כעם ה’. זה לא עוד מאבק בין ‘דתיים’ ל’חילונים’ על השאלה עד כמה הציבוריות הישראלית תראה יותר כפי שהדתיים רוצים או פחות. זוהי שאלה מגדירת זהות של עם ישראל, שאלה מכוננת של עצם זהותנו. האם אנחנו עם ה’, האם התורה היא המצע לכל חיינו הלאומיים, או שמא אנחנו עוד ‘עם’, שבמסגרת התרבות שלו יש גם ‘דת’, שאינה מחייבת אלא את מי שבוחר לחיות לאורה.

אם התשובה השניה היא נכונה, אזי נפתח הפתח להכניס לתוך ה’עם’ גם כאלו שאינם שייכים לדת. כפי שלא רק נוצרי, אלא גם יהודי או מוסלמי יכול להיות צרפתי, כפי שבודהיסט או אתאיסט או כל אחד אחר יכול להיות אמריקאי, כך גם רוסי ואוקראיני וערבי יכול להיות ‘ישראלי’. הוא רק צריך לקבל על עצמו את האזרחות של המדינה, אך ענייני אמונה ופולחן הם ענייניו הפרטיים. כך ניסה הרצל לבנות מחדש את עם ישראל. ולכן היהדות החרדית יצאה חוצץ נגד המהלך. וגם גדול ההוגים החרדיים בדורו, הרב ד”ר יצחק ברויאר, ממייסדי ומנהיגי ‘אגודת ישראל’, אשר הבין היטב את המימד הלאומי של העם, את המרכזיות של ארץ-ישראל בחיי האומה ואת גודל התקופה, המבשרת את התגשמות חזון הנביאים ושיבת עם ישראל לארצו – עם כל זאת הוא הבין היטב את הסכנה הטמונה בציונות כפי שהגדירו אותה הוגיה וראשיה, ולכן לא הסכים להצטרף לתנועה זו, גם לא כ’ציונות דתית’, אשר מנסה להלביש כיפה על הרעיון החילוני המערבי מיסודו.

אולם אין פרושו של דבר, שהיהדות החרדית דוחה את המימד הלאומי של עם ה’. כל מי שפותח חומש מבין היטב, כי תורתנו היא תורת האומה, לא תורת היחידים. אנו עומדים בפתחו של חומש דברים בקריאת התורה, וחומש זה ממחיש יותר מכל את היותנו אומה הנטועה על אדמתה, אשר כל חייה הלאומיים מיוסדים על התורה וחוקיה. ומכאן נובעת החובה לנהל את כל ענייננו הציבוריים על-פי אותה תורה, ובראש ובראשונה – שהתורה תגדיר את העם, ולא להפך. ממילא, אין כל מקום להפרדה שבין ‘ישראלי’ ל’יהודי’. מי שאינו יהודי – אין לו מה לחפש במדינת ישראל, אלא תחת ההגדרה של גר תושב, כפי התנאים ההלכתיים המגבילים.

אם נמשיך את הטשטוש, אם נמשיך להגדיר את הישראליות באופן אחר מהגדרת היהדות של עם ה’, אנו עלולים להתעורר יום אחד ולגלות, כי לא רק שני שליש מעולי חבר העמים הם גויים גמורים, אלא רוב מוחלט מתושבי ישראל אינם יהודים. אז ארגוני הטרור יוכלו להניח את נשקם, משום שלא יצטרכו עוד להשתמש בו. הם ישתמשו במקום זה בקלפי, ובשם הדמוקרטיה המקודשת בעולם המערבי כולו, ימחקו את ישראל כמדינה יהודית מעל המפה, חלילה.

כדי שזה לא יקרה, כדי שנוכל להתקיים כאומה על אדמתה ולכונן מחדש את הקשר עם אבינו שבשמים כפי שהוא אמור להיות, מחובתנו לחדד לעצמנו ולאחרים את ההגדרות היסודיות ביותר – עם ישראל הוא עם ה’, תורתנו הקדושה היא המצע שעליו הוא חי, ואין כל הפרדה בין ההגדרה ה’לאומית’ להגדרה ה’דתית’. הציונות של הרצל פשטה את הרגל, והדרך היחידה לקיים את עם ה’ בארצו היא שיבה ללאומיות היהודית המקורית, כפי שהרב ברויאר התוה בכתביו, הלאומיות של עם ה’ בארצו.

“השיבנו ה’ אליך ונשובה חדש ימינו כקדם”.

הערת העורך: למען ההגינות כלפי הציונות הדתית, רבים מהם מודעים לחסרונותיו של הרצל, אך חשים שעדיין נוכל לעבוד עם הציונים החילונים להשגת מטרות משותפות ולאחר מכן להשתלט על התנועה כדי לעמוד בקנה אחד עם האידיאל התורני, כשהתנאים בשלים.

הערה 2 של העורך: כיום רוב מנהיגי הדת של “היהדות הרפורמית” אינם מגדירים בעלי חיים כיהודים. אבל מכיוון שההגדרה של יהדות שלהם, היא תרבותית בלבד, כשיש דחיפה תרבותית להגדיר בעלי חיים כיהודים, הם יעשו זאת. אם אתה חושב שזה לא סביר, אתה מוזמן לקרוא את הפוסט:Argentina Judge Grants an Orangutan “Personhood”, But A New York City Judge Denies “Happy the Elephant”, The Rights of a Person