המחלוקת האלימה בנוגע לגורם הקובע את הכשרות של המִקְוֶה, משקל או נפח מים

פורסם ב: דברי תורה | 0

שו”ת אבקת רוכל סימן נב

מקוה בזמננו (לא מדובר במקוה של המחלוקת)
מקוה בזמננו (לא מדובר במקוה של המחלוקת)

אחרי הקידה והשתחויה מרחוק כדת וכחק לאנשי חסד ואמונה יודעי דעת ותבונה הן זאת להגיד ולהודיע איך להיות שנתעכבתי פה לסבות ידועות שאין פנאי לכותב’ קבעתי לימוד לעצמי בהיותי עומד בביתי שליו ושאנן באו קצת מאנשי ק”ק ספרדים י”ה וספרו לי על ענין הטבילות שנשותיהם היו מתרעמו’ אליהם באומרם כי לא היה במקוה שיעור לטבילה ויהי כאומרם אלי יום ויום הלכתי וספרתי הדברים לזקן הדיין י”ה פעם אחר פעם ולא שת לבו לתקן ולדעת האמת והחכם מרביץ תורה של ק”ק בקהל ספרדים כמוהר”ר משה כלץ י”ה להיותו עלוב ונרדף מקהל מכת ערבים אין לו פה לדבר ולא מצח להרים ראש והוא ירא וחרד מהם מרוב האיומים והגזומים שמאיימים ומגזמים אותו בעש”ג ואפי’ הקהל כולו הם עלובים ונרדפים מהם ממה שעבר עליהם אשתקד היוני אשר החזיקו בידו לעמוד באסור אשת איש עד היום באופן שאין להם כח להעמיד האמת ולכן לא היה יכולת ביד החכם הנז’ ולא ביד הקהל יצ”ו לעשות שום דבר לא בתיקון הטבילות ולא בתיקון הערובין שעיר הזאת היא עיר פרוצה אין חומה ואין מקימה ומרימה לגדור גדר הפרצות הנמצאות בקרבה עד שכמעט נשתכחה תורת עירובי חצרות ושתופי מבואות מהעיר הזאת. וכמה פעמים עוררתי לזקן הנז’ על עניינים כאלו ועוד דברים אחרים שאין ראוי לכותבם והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עליו קללה ולא ברכה ובראותי ענין הטבילות שהוא איסור חמור שיש בו כרת נערתי חצני וקראתי אל החכם כה”ר משה כלץ י”ה והחזקתי לבו ואמרתי לו נקומה נא ונסובבה בעיר אל מקום המקוואות לדעת שיעורם ותיקונם ויעבור עלינו מה ואז הלכנו שנינו עם שני יחידי סגולה מק”ק ספרדים אל המרחצאות למדוד המקוואות ומדדנו ומצינו קצתם שאינם הגונים וראויים לטבול בהם מהם לסבת חסרון שיעור המקוה שלא היה מכיל ארבעים סאה ומהם לסבת היות המקוה צר מאד באופן שלא הייתה האש’ יכול’ לטבול כראוי עד שתשתטח כבניתא. וכבר כתב הרשב”א ז”ל סי’ תקי”ח שיש לחוש לכתחלה שמא לא משטתח /תשתטח/ יפה ובלכתנו שנינו לדבר מצוה הזאת פגענו בקצת מסתערבים והחכם הנז’ היה קנה המידה בידו ושאלו לו מאין ולאין והשיב להם באנו מלמדוד המקוואות ומצאנו אותם בלתי הגונים באופן שכל אשה שטבל’ במקוואו’ ההן בעלה הוא בועל נידה. הלכו וספרו הדברי’ לזקן וחרד חרדה גדולה והתחיל לחרחר ריב באומרו כי עשו אותנו בעלי /בועלי/ נידות

מחלוקת

וכשומענו את החרדה אשר חרד אמרנו נלך אליו להודיע לו אמיתות הענין להשיב מעלינו חרון אפו והוא היה אז שם בבית החיים והלכנו שם וראינו ושמענו המון העם צועקים אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שומע באומרם האחד בא לגור וישפוט שפוט עתה נרע לו והזקן בתוכם צועק ואומר ומחזיק במחלוקת עכ”ז לא מנענו עצמנו מהתקרב אליה’ כדי להשקיט חמתם ויהי בהגיענו אליהם קם מתוכם איש הדמים ואיש הבליעל ריק ופוחז חתנו של זקן שמו ראש”יד גוים עמלק ואחריתו עדי אובד והוא קללני קללה נמרצ’ לי ולכל משפחתי בתוך קהל ועדה וישלח ידו ויחזק בנעלו להכותני על לחיי לולי ה’ שהיה לי שנמצא שם איש טוב שכשמו כן הוא נסים בן סימן טוב שנעשו לי נסים על ידו ויצילני מיד הבליעל הנז’ ובעת ההיא לא נמצא שם שום ספרדי לעוזרני לולי ה’ שהיה לי ועכ”ז לקים מאמר ישעיה הנביא שאמר גוי נתתי למכים פני לא הסתרתי מכלימות וריק /ורוק/ וצעקתי צעקה גדולה ומרה הייטב בעיני ה’ כל עושי טוב רע בעיניכם והס כי לא להזכי’ בשם ה’ ישפוט השופט לעושי הרע כרעתו טרם מלאת לו חדש ימים ותפסתי לזקן ואמרתי לו נלך לברר הענין ואם אמת אתכם שאתם אומרים שהמקוואות הם שלמים הריני מקבל עלי לעמוד בנידוי שנה תמימה אם לא תתירו לי אתם ואם לאו תתקנו אותם כי אין כוונתינו להשתרר רק להרחיק האדם מן העבירה. ותכף הלכנו למקוואות ובהיותינו עומדים ומודדים מסרו אותי ביד האומות והעלילו עלי שעשיתי עצמי אלוה להמית ולהחיות על שקללתי אותו שלא ימלא חדשו ושמו אותי בבור וכשומעם ק”ק ספרדים י”ה באו בחפזה ובמרוצה והפסידו ארבעה שולטאניש וחצי והוציאוני תכף ומיד ישלם להם ה’ כפעלם ותהי משכורתם שלמה …

Rambam
רמב”ם כפי שהוא הופיע בשטרות של מדינת ישראל

טענת הצד השני, אין מודדים את המים במִקְוֶה אלא שוקלים את המים

ענה הזקן ואמר לא נמדוד רק נשקול כפי מה שהודיע לנו הרמב”ם במשקל שיעור רביעית הלוג וממנה נדע שיעור הסאה ומהסאה נדע שיעור ארבעים סאה ושקלנו כפי השיעורים הנז’ ועלה שיעור ארבעים סאה קל”ח משקלות חאליב”יש וח’ אונקיו’ שהם קס”ו משקלות שאמ”יש והמקוה הנז’ עלה במשק”ל קק”ן חאלאביס שהם שאמ”יש ש’ …

הרב יוסף קארו
הרב יוסף קארו

תשובת רב יוסף בן אפרים קארו (מחבר הספרים “שלחן ערוך”, “בית יוסף”, ו”אבקת רוכל”

שו”ת אבקת רוכל סימן נג
דין הכשר מקוה
(ג) החכם המפואר חשוב ונעלה יצ”ו אחר דרישת השלום קבלתי כתב כ”ת על אשר שאלת על דבר המקוה אשר מדדתם כ”ת והחכם כה”ר משה כלץ י”ה ומצאתם אורכו שלשים ושמנה גודלים ורוחבו עשרים וארבע’ גודלים ועומקו שמנה ושלשים גודלים ואמרתם שהוא חסר ונמצא מי שערער עליכם לומר שהוא שלם וע”ז הארכתם דברים להוכיח שהוא חסר ובקשתם שהודיע /שאודיע/ למעכ”ת דעתי והנני משיב שדבר פשוט שהוא חסר כי מקוה שלם שהוא עשרים וארבעה גודלים על עשרים וארבעה ברום שבעים ושתים שהם אמה על אמה ברום שלש אמות התשבורת שלהם עולה מ”א אלף וארבע מאות ושבעים ושתים כיצד עשרים וארבעה פעמים עשרים וארבעה עולה חמש מאות ושבעים ושש ושבעים ושתים פעמים חמש מאות ושבעים ושש עולה מ”א אלף וארבע מאות ושבעים ושתים והמקוה הזה שהוא שלשים ושמנה אורך ועשרים וארבעה רוחב ושלשים ושמנה גובה שלשים וארבעה אלף ושש מאות וחמשים ושש כיצד עשרים וארבעה פעמים שלשה ושמנה עולה תשע מאות ושנים עשר ושלשים ושמנה פעמים תשע מאות ושנים עשר עולה שלושים וארבעת אלפים ושש מאות וחמשים ושש נמצא שהוא חסר חמשת אלפים ושמנה מאות וארבעה עשר גודלים נמצא שהוא חסר יותר משמינית השיעור ואין חסרונן מגיע לשביעית השיעור מ”מ הדבר פשוט שהוא חסר חסרון הניכר ונראה לעין והטובלת בו לא עלתה לה טבילה.
ומ”ש עוד שנמצא מי שטען ואמר לא נמדוד אלא נשקול כפי מה שהודיע הרמב”ם שיעור רביעית הלוג ושקלנו ועלה שיעור ארבעים סאה מאה ושלשים ושמנה משקלות חאליב”יש ושמנה אונקיות שהם מאה וששה וששים משקלות שאמ”יש והמקוה הנז’ עלה במשקל מאתים וחמשים חאליב”יש שהם שלש מאות שאמ”יש עכ”ל.

אין לסמוך על המשקל במקום שיהיה סותר למדה

ואני אומר שלא דקדקתם במשקל כל הצורך כי שיעור מקוה שהוא ארבעים סאה משקלו מאה וששים ושמנה רז”טל /רוט”ל/ שאמי”ש כפי מה שכתב הרמב”ם שרביעית משקלו שבעה עשר דינרים וידוע שהדינר הוא דר”הם וחצי נמצא משקל הרביעית עשרים ושש דרה”ם והלוג מאה וחמש והקב ארבע מאות ושתים והסאה שני אלפים וחמש מאות ועשרים שהם ארבעה רוטוליס שאמ”יש ומאה ועשרי’ דרה”ם נמצא ארבעים סאה מאה וששים ושמנה רוט”ל שאמ”יש ומכל מקום אין לנו לסמוך על המשקל במקום שיהיה סותר למדה כי המדה היא העיקר ויתד תקועה נאם הצעיר יוסף בכמוהר”ר אפרים קארו זלה”ה