מלבי”ם ויקרא פרשת אחרי מותקמג אשר יעשה אותם האדם יש הבדל בין שם אדם לשם האדם בה’. ששם הבא בה’ (אם אינו ה’ הידועה) מורה על כלל המין. וע”כ אף למ”ש ויקרא (ס’ יוד) ששם אדם הבא סתם היינו מי שהשלים נפשו הרוחנית שבה יבדל מן הבהמה. בכ”מ שם האדם מוסב על המין כולו. וכולל כל מי שאינו בהמה. (וכמ”ש התוס’ שיש חילוק בין אדם להאדם) ובמ”ש אשר יעשה האדם וכן וזאת תורת האדם היינו המין כולו ואינו מדבר מישראל לבד, ומאמר זה מובא בסנהדרין (דף נט) ובכ”מ בשם ר”מ וגרס נכרי שעוסק בתורה. וכן שם צדיקים וטובים כולל כל מי שהולך בדרכי הצדק. וכל מי שהוא טוב לשמים ולבריות אף שלא מב”י הוא. וכמ”ש במד’ ויקרא (פ”ה) נקראו ישראל צדיקים ונקראו העמים צדיקים וכו’: