לפני שאתה מנסה לחקות את הפעולות הבלתי רגילות שאתה קורא בסיפור על צדיק, יש נקודות שאתה צריך קודם לקחת בחשבון.
1 האם כל העובדות על הנעשה בסיפור מדויקות?
2 האם למספר הסיפור יש אג'נדה, שעשויה להוביל אותו לצנזר חלק מפעילות הצדיק שאינו מתאים לסדר היום שלו?
3 איזה אחוז מהפעמים הצדיק הצליח בפעולותיו הבלתי רגילות ובאיזה אחוז מהזמן הוא נכשל? האם דיווחו על כשלונו?
4 מה העלויות שהיה על הצדיק לשלם, בזמן, כסף או ברוחניות בגלל הבחירות הבלתי רגילות שלו כיצד לפתור בעיות?
5 האם אתה מודע לחטאים אפשריים של הצדיק, שאולי היתה להם השפעה על הבחירות שנעשו?
6 איזה סוג של מחקר עשה הצדיק כדי להגיע להצהרותיו ולפעולותיו?
7 האם המשפחה והקהילה היו אוהדים ותומכים בפעולותיו הבלתי-רגילות של הצדיק, או שמא לעגו והתנגדו?
8 אם הצדיק היה צריך לאבד פופולריות או השפעה בקהילה או מימון למוסדות התורה האהובים עליו עבור מצווה נדירה או עבור מצווה שאינה פוליטיקלי קורקט, כיצד היה מגיב הצדיק?
9 מה היה השקפתו של הצדיק על הבאת הגאולה? האם זה בכלל התחום שלנו? ואם כן האם אנו צריכים בדרך הטבע או בניגוד לטבע?
10 האם יש לך צרכים מיוחדים משלך, אשר עשויה להיות השפעה על מה היא ההחלטה הטובה ביותר עבורך בתור אדם מיוחד?
ואחרי שבררת שאין שום עיכוב מצד הנקודות שהבאתי למעלה, יש גם לשאול, האם יש לך הקדושה הנדרשת?
ציטוט מדעת תבונות של הרמח"ל להבהיר:
הנה האדם עושה מעשיו, ולמעשים האלה יש תולדות, כי מפני הכונניות שזכרנו נמצא שכל תנועה קטנה שבאדם מנועעת דברים רבים וגדולים – כלל כל הנבראים העליונים והתחתונים, הגשמים והרוחנים, וכל הכוחות הנבדלים, והשפעותיו ית' בהם, וכמו שביארנו. ועם כל זה, לא כל בני האדם שווים, ולא כל המעשים שווים, כי גבולות גדולים שם האדון ב"ה לכל נבראיו בשיעור מדוקדק עד אין תכלית. וימצאו שני בני אדם, על שלחן אחד ידברו, יאכלו וישתו, ותולדות מעשי האחד יתעלו עד רום שמי השמים, ותולדות מעשי האחר לא יתעלו, ולא קרוב להם. ואביא לך ראיה ברורה, יונתן בן עוזיאל יושב ולומד – כל עוף הפורח עליו נשרף (סוכה כוח, א), ואחרים לאלפים ולרבבות יושבים ולומדים, ולא יהיה להם כן; וזה מצד הפועל. ומצד הנפעל, קדשים יוכיחו, שאכילתם מצווה רבה, ואכילת חולין – לא כן, וזה וזה אוכלים אותם בדרך אחד; ולא עוד, אלא כהן האוכלם עושה מצווה, וזר האוכלם חייב מיתה. וגדולה מזו – המצוות עצמם, אמרו חז"ל (עבודה זרה, ג, א) "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", והמצווה ועושה נמצא מתקן כל הבריאה כולה, ושאינו מצווה לא תשיג ידו לעשות כן; והרי שניהם עושים מעשה אחד ולכוונה אחת.
אך העניין הוא, שתנאי הפועל והנפעל בכל המתלווים להם הם הם המשנים ומחליפים תולדות המעשים. יונתן בן עוזיאל לפי שהוא איש קדוש ונורא מאוד, ונשמתו מעוטרת בעטרי קדושה והארה רבה, על כן כל מעשה אשר יעשה יעלה ויגיע לרומו של עולם, וינועע כל אופני הקודש; ואדם אחר שאינו כל כך קדוש, ואינו מעוטר באלה העטרות, לא יתעלו מעשיו לעילוי זה. וכאן ההדרגה רבה, לפי הכנת האדם, ולפי הכנת המעשים עצמם, והזמן, וכל שאר המתלווים. הלא זאת ההכנה הכללית שנתן הקב"ה לעמו ישראל בתחילה, להיותם מקיימים ועושים כל התורה והמצווה, כי זולת זה לא היו יכולים לעשות במעשיהם מעשה התיקון הגדול שהם עושים לכלל כל הבריאה, כמו שנבאר. ועם כל זה, בהם עצמם יש ההדרגה שזכרנו, כי לא ידמה מעשה אחד מעמי הארץ למעשה אחד מן בעלי התורה; ולא מעשה בעל התורה עצמו שאינו כל כך מקודש במעשיו למעשה המקודש ממנו; ולא מעשה המקודש למעשה המקודש יותר, מן השרידים אשר ה' קורא; וכן על דרך זה עד משה רבנו ע"ה.