ספורנו על שמות פרק ב: מדוע משה רבנו לא העניש את האיש שהלשין עליו

פורסם ב: דברי תורה | 0

שמות פרשת שמות פרק ב פסוק יא – טו

(יא) וַיְהִ֣י׀ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו:

(יב) וַיִּ֤פֶן כֹּה֙ וָכֹ֔ה וַיַּ֖רְא כִּ֣י אֵ֣ין אִ֑ישׁ וַיַּךְ֙ אֶת־הַמִּצְרִ֔י וַֽיִּטְמְנֵ֖הוּ בַּחֽוֹל:

(יג) וַיֵּצֵא֙ בַּיּ֣וֹם הַשֵּׁנִ֔י וְהִנֵּ֛ה שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֥ים עִבְרִ֖ים נִצִּ֑ים וַיֹּ֙אמֶר֙ לָֽרָשָׁ֔ע לָ֥מָּה תַכֶּ֖ה רֵעֶֽךָ:

(יד) וַ֠יֹּאמֶר מִ֣י שָֽׂמְךָ֞ לְאִ֨ישׁ שַׂ֤ר וְשֹׁפֵט֙ עָלֵ֔ינוּ הַלְהָרְגֵ֙נִי֙ אַתָּ֣ה אֹמֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֥ר הָרַ֖גְתָּ אֶת־הַמִּצְרִ֑י וַיִּירָ֤א מֹשֶׁה֙ וַיֹּאמַ֔ר אָכֵ֖ן נוֹדַ֥ע הַדָּבָֽר:

(טו) וַיִּשְׁמַ֤ע פַּרְעֹה֙ אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ לַהֲרֹ֣ג אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיִּבְרַ֤ח מֹשֶׁה֙ מִפְּנֵ֣י פַרְעֹ֔ה וַיֵּ֥שֶׁב בְּאֶֽרֶץ־מִדְיָ֖ן וַיֵּ֥שֶׁב עַֽל־הַבְּאֵֽר:

ספורנו : שמות פרשת שמות פרק ב פסוק יא – יד

(יא) וירא בסבלותם. נתן לבו לראות בעוני אחיו:

וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו. ומצד האחוה התעורר להנקם:

(יג) ויאמר לרשע. מפני היות כל אחד מהם אחיו לא התעורר להנקם, אבל הוכיח במישור:

(יד) הלהרגני אתה אומר. אתה מעורר מדנים להרגני:

ויירא משה. ובכן נשמר לנפשו וברח:

ויאמר אכן נודע הדבר. כשאמר זה המוסר את דבריו אלה בפני רבים, ולכן לא הרג את המוסר מבלי אין תועלת בהריגתו אחר שכבר מסר:

וכן נפסק להלכה

שולחן ערוך חושן משפט הלכות מאבד ממון חבירו בידים ומוסר ומלשין סימן שפח סעיף יא

סעיף יא

עשה המוסר אשר זמם, ומסר, אסור להורגו הוחזק למסור, שהרי זה יהרג שמא ימסור אחרים.

נספח: ביוגרפיה – ספורנו, משו”ת בר אילן

רבי עובדיה ב”ר יעקב ספורנו נולד בערך בשנת ר”מ (1480) באיטליה. נוסף לכל מקצועות התורה למד רפואה ומדעים אחרים. התיישב בבולוניה, שם עסק ברפואה, למד ולימד תורה ועסק בצורכי ציבור, וכן שימש כדיין ואף הקים ישיבה ועמד בראשה. נפטר בערך בשנת ש”י (1550). רבי עובדיה כתב ספרים רבים, ביניהם ידועים בעיקר פירושיו לתורה ולחלק מספרי הנביאים. דרכו לפרש את המקרא על דרך הפשט, כשהוא מתבסס על דברי חז”ל, ומרחיב בענייני מוסר והנהגה. בעניינים פילוסופיים דרך בעקבות הרמב”ם. פירושו לתורה נדפס לראשונה בוונציה שכ”ז (1567). למאגר הוכנס הפירוש על התורה על פי מהדורת ‘מישור’, בני ברק תשס”ב (2002).