חברותא מסכת בבא בתרא דף טו עמוד ב, חברותא מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א
אמר רבי יוחנן, מלמד שהטעימו הקדוש ברוך הוא לאיוב מעין עולם הבא
מעין עולם הבא. שהרי על עולם הבא נאמר בירמיה 'הרה ויולדת יחדו', שההריון והלידה יהיו ביום אחד,(1) כמבואר במסכת [שבת ל ב], וכעין זה היה בשדותיו של איוב(2), שבאותה שעה שחרשו הבקר, מיד הלכו אחריהם האתונות, ואכלו את מה שצמח מיד בשעת החרישה(3).
חברותא – הערות מסכת בבא בתרא דף טז עמוד א
(1). התורת חיים למד מכאן, ש'עולם הבא' שאמרו פה אין הכונה לעולם הנשמות, אלא לעולם של תחית המתים, שהרי בעולם הנשמות לא שייך כל זה. וכן מוכח מהמשנה בסנהדרין [צ א] 'ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים מן התורה', ועל זה איתא בגמרא שם, שהסיבה שהכופר בתחית המתים אין לו חלק לעולם הבא היא משום ש'הוא כפר בתחיית המתים, לפיכך לא יהיה לו חלק בתחית המתים'. ומבואר, כי מה שאמרו 'אין לו חלק לעולם הבא' הכוונה לתחית המתים, ולא לעולם הנשמות.
ויש לציין, שראיה זו שהביא התורת חיים מהגמרא בסנהדרין, כבר קדמו לו ראשונים בזה והם, הרמב"ן בשער הגמול, והרמ"ה ורבינו דוד והרע"ב בסנהדרין שם. וכיוון לדבריהם הגאון רבי אלחנן וסרמן בסוף ספר קובץ הערות בביאורי אגדות סימן ד'. ועין עוד ביד רמ"ה סנהדרין תחלת פרק חלק, שהאריך מאד בענין זה.
ומכאן תמה התורת חיים על נוסח התפילה בשבת, 'אין כערכך ה' אלוקינו בעולם הזה, ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא, אפס בלתך גואלנו לימות המשיח, ואין דומה לך מושיענו לתחיית המתים', ומשמע ש'עולם הבא' ו'תחיית המתים' הם שתי תקופות שונות.
הערה על דברי "התורת חיים": תשובה אפשרית שאפשר לתת כדי להסיר את השאלה נגד עמדתו של הרב עובדיה מברטנורא
לפעמים יש להגדיר את המושג "עולם הבא", כדורות הבאים.
התקדים:
כתוב בתורה בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק כה
חָלִ֨לָה לְּךָ֜ מֵעֲשֹׂ֣ת׀ כַּדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה לְהָמִ֤ית צַדִּיק֙ עִם־רָשָׁ֔ע וְהָיָ֥ה כַצַּדִּ֖יק כָּרָשָׁ֑ע חָלִ֣לָה לָּ֔ךְ הֲשֹׁפֵט֙ כָּל־הָאָ֔רֶץ לֹ֥א יַעֲשֶׂ֖ה מִשְׁפָּֽט:
פירוש רש"י: בראשית פרשת וירא פרק יח פסוק כה
(כה) חלילה לך – ואם תאמר לא יצילו הצדיקים את הרשעים, למה תמית הצדיקים:
חלילה לך – חולין הוא לך, יאמרו כך הוא אומנתו, שוטף הכל, צדיקים ורשעים, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה:
כדבר הזה – לא הוא ולא כיוצא בו:
חלילה לך – לעולם הבא:
השופט כל הארץ – נקוד בחטף פת"ח ה"א של השופט לשון תמיה, וכי מי שהוא שופט לא יעשה משפט אמת:
ר' עובדיה מברטנורא (עמר נקא) כתב פירוש לדברי רש"י כאן, וז"ל:
(כה) חלילה לך לעולם הבא. אין לפרש עולם הבא כמשמעו דהא ביה ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע. אלא פי' לדורות הבאים ודייק ליה מדכתיב חלילה לך חלילה לך תרי זמני בפסוק:
לפי התוספות יום טוב המונח "העולם הבא" הוא מונח גמיש. לפעמים הפירוש: עולם הנשמות ולפעמים הפירוש עולם התחייה
תוספות יום טוב מסכת אבות פרק ד משנה יז
משנה יז
יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא – רישא אסיפא לא קשיא. כי העולם הזה הוא למעשה ועוה"ב הוא אל הגמול וקורת רוח. מד"ש בשם הר"ר יונה:
בתשובה ומעשים טובים – עיין מה שכתבתי במשנה י"א:
העולם הבא – הרי"א ז"ל כתב דיש לפרש עולם הנשמות ויש לפרש עולם התחייה. ועולם הבא דתנן בריש פרק חלק פירש הר"ב עולם התחייה ע"ש וכן פירש דרך חיים. ע"ש במשנה דלעיל:
קורת רוח – לשון נתקררה דעתו שמתקררת ומתישבת דעתו עליו מפני שמחה. רש"י:
לסיכום יש לפרש המושג, "עולם הבא" לפי ההקשר.
בתפילת שבת כאשר הוזכר עולם הבא בקטע "ואין זולתך מלכנו לחיי העולם הבא", יש לפרש שמדובר על דורות הבאים, או שמדובר על עולם הנשמות.
אבל בסנהדרין [צ א] לפי ההקשר שם, עולם הבא = עולם של תחית המתים.
הפוסט: ע"י שלמה משה שיינמן