יום ראשון, ד' מרחשון התשפ"ו
אצבע בעין של בורא עולם
בוקה ומבולקה נשמעים במחזותינו, שוד ושבר בגבולנו. טראמפ התהפך עלינו! מה יהיה, כיצד נשרוד, איך נוכל להתקיים בלי תמיכה אמריקאית? צר לי לומר, אבל הקונספציה אינה נחלת השמאל בלבד, גם לימין הייתה קונספציה, קונספציית ההסתמכות על טראמפ ועל המפלגה הרפובליקנית, הקונספציה ולפיה הימין האמריקאי יציל אותנו, קונספציה שהייתה בנויה על משאלות-לב יותר מאשר על עובדות, וכעת היא מתנפצת אל סלע המציאות.
המשיח של הימין השוגה בקונספציה, דונלד טראמפ, משנה את הטרמינולוגיה, אומר בגלוי שהוא רואה בנו פרובינציה המשועבדת לגחמותיו, וכאשר הוא מדבר על 'הגדה המערבית' ועל כך ש'לא יאפשר' לישראל להחיל ריבונות על נחלת אבותינו, אין בממשלה מי שיעמיד אותו על כך, שהארץ הזאת הובטחה לאבותינו כשלושת אלפים שנה לפני שקולומבוס גילה את אמריקה. הוא שולח את סגנו לנזוף בנו ולומר ש'נעלב' מההחלטה, ואנו אף מדווחים, כי לשכת ראש הממשלה שלחה מסר לבצלאל סמוטריץ', ולפיו אל לו לתקוע 'אצבע בעין' של סגן הנשיא, כאשר הכוונה, כמובן, שלא להרגיז את הבוס הגדול, שעושה עסקאות עם קטאר וסעודיה, ואנחנו נדרשים לשלם את המחיר.
רבים מקרב הציבור האמוני מתרעמים על טראמפ, רבים מאוכזבים, רבים נבוכים. אז כדאי לעשות קצת סדר בענין, ולהעמיד דברים על דיוקם.
אין מה להתאכזב מדונלד טראמפ. טראמפ הוא איש עסקים במהותו, הוא אוהב כסף – ליתר דיוק הרבה כסף, הוא אוהב כח, והוא אוהב כבוד. את כל אלו הוא מקבל מקטאר ומסעודיה, ואת זה הוא מעריך. קטאר עומדת מאחורי הטבח בשביעי באוקטובר? אפשר להתעלם מזה. סעודיה היא מדינה רודנית ויצאנית של טרור ושנאה? אין זה מעניינו של טראמפ. גם מהפיגועים של חמאס הוא מתעלם, וטוען ש'לדעתו' אלו פלגים סוררים. מנין לו? כי כך נח לו לחשוב. מה שהוא רואה כעת למול עיניו זה פוטנציאל לעסקה כוללת במזרח התיכון, וישראל תשלם את מלוא המחיר שהיא צריכה מבחינתו.
מדוע? איך קרה, שבהתחלה דיבר על הגירה של תושבי עזה ועל גהנם שיפתח עליה, וכעת הוא משתמש במונחים הלקוחים מהלקסיקון של ג'ו ביידן? התשובה פשוטה, אך עצובה. טראמפ גילה, שבניגוד לסעודים ולקטארים, אשר מתיחסים ל'פלשתין' כאל ארצם, אף שאין להם כל קשר למקום, ישראל התחמקה בעקביות – גם אחר הטבח הנורא – מלהגדיר את עזה כארצנו, כפי שהיא מתחמקת במשך עשרות שנים מלהכריז על יהודה ושומרון כארצנו הבלעדית. זו לא שאלה שלנו מול ארה"ב או מדינות ערב, זו שאלה שלנו מול עצמנו! האם שבנו לנחלת אבותינו כהבטחת הנביאים על-מנת לרשת אותה, או שמא נזרקנו מאירופה בעל כרחנו ואנחנו רק מחפשים מקלט בטוח בלית בררה אחרת? האם אנחנו עמו הנבחר של ה' או עם ככל העמים? האם באנו להקים מדינה יהודית או מדינה מערבית גויית דוברת עברית?
כאשר נענה תשובה ברורה על השאלות הללו, נוכל גם לעמוד בגאון לפני טראמפ ולפני עולם ומלואו, ולהכריז שאיננו זקוקים כלל לתמיכתם, אלא ההפך הוא הנכון – גורלה של ארה"ב תלוי במידת תמיכתה בישראל. כך נקרא בשבת הקרובה בפרשה – "ואברכיך מברכיך ומקללך אאר". כך נוכל להשיב לג'יי די ואנס, שאנחנו מאד נעלבים מהאטימות שלו כלפי הבטחת ה' לאבות, ושכאשר נדון על כיבוש אמריקה מידי האינדיאנים, נשתדל להתחשב ברגשות שלו. אצבע בעין של הממשל האמריקאי? מוטב להזכיר לו את דברי רבותינו במכילתא דרבי ישמעאל , שם מדובר על מי שמכניס אצבע בעין של בורא עולם. וז"ל המכילתא (פרשת בשלח מסכתא דשירה פרשה ו)
"'וברוב גאונך תהרוס קמיך' – הרבית להתגאות נגד מי שקם נגדך, ומי הם שקמו נגדך? הם שקמו נגד בניך. תהרוס קמיך – 'תהרוס קמינו' אין כתיב כאן אלא 'תהרוס קמיך', מגיד הכתוב שכל מי שקם כנגד ישראל כאלו קם כנגד הקדוש ברוך הוא. וכן הוא אומר – "אל תשכח קול צורריך שאון קמיך עולה תמיד" (תהלים עד כג). "כי הנה אויביך ה' (תהלים צב י)", "כי הנה אויביך יהמיון" (תהלים פג ג) – מפני מה? "על עמך יערימו סוד" (שם ד). "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט" (תהלים קלט כא) – מפני מה? תכלית שנאה שנאתים. וכן הוא אומר "כי הנוגע בכם נוגע בבבת עינו" (זכריה ב יב) – ר' יהודה אומר 'בבבת עין' אינו אומר כן, אלא 'בבבת עינו' כתיב, כביכול כלפי מעלה, אלא שכנה הכתוב".
טראמפ התהפך עלינו? צר לי לומר, אבל טראמפ נשאר אותו טראמפ. אנחנו התהפכנו על עצמנו, כאשר גם אחר הטבח הנורא, לא היה לנו האומץ להכריז, כי מטרת המלחמה היא כיבוש, הורשה והתישבות יהודית – בעזה, ביהודה ושומרון ובכל הארץ כולה. כשהקבינט הגדיר את מטרות המלחמה כהחזרת החטופים ומיטוט החמאס, במקום להגדיר את המטרה כהכרעת האויב הערבי וסילוקו מארצנו, ולכל הפחות מעזה בשלב הראשון – הכרזנו קבל עם ועולם, כי לסטים אנחנו, כי אנחנו כובשים בארץ לא לנו. גם עכשיו, טראמפ, ואנס, רוביו וכל צמרת הממשל האמריקאי יודעים היטב מה קורה כאן. הם לא תמימים, והם מבינים היטב, כי הצעת החוק של ח"כ אבי מעוז אינה מבטאת את הרוח של ממשלת ישראל. ממילא, אפשר ללחוץ על ישראל כדי לרצות את קטאר וסעודיה, כי בקרב המדינות תומכות הטרור הללו אין בלבול, כי להם ברור שהארץ שייכת למוסלמים.
ה' שלח לנו את טראמפ במקום ביידן, כי בתור איש עסקים, הוא היה יכול לעשות את חשבון הכדאיות ולהבין, כי ישראל היא המעצמה הגדולה במזרח התיכון, ושכדאי לו להסתנכרן עם האינטרסים שלנו. אבל אחרי שראה שאנחנו בעצמנו רוצים רק שקט זמני, ושגם אחר השואה שניסו לבצע בנו, אנחנו לא מוכנים להכריז שזו ארצנו וששבנו אליה כחזון הנביאים – החליט כמו כל איש עסקים, שאם אנחנו הצד הגמיש, אז אפשר לכופף אותנו עד הסוף. לא טראמפ התהפך עלינו, אנחנו התהפכנו על עצמנו כשסרבנו לקבל עול מלכות שמים ולקיים את חלקנו בברית עם בורא עולם.
שוב אנו למדים, כי בעל הברית האמיתי שלנו הוא אבינו מלכנו, רוענו וגואלנו, ואין עוד מלבדו. כמה דם צריך עוד להשפך, כמה סבל צריך עוד לסבול, עד שנפנים זאת אחת ולתמיד? טראמפ לא יושיענו, כי בה' נבוס צרינו. בורא עולם כבר נתן לנו כל מה שבקשנו ממנו והרבה יותר, צריך רק לממש את המתנה האדירה ולזכות לגאולה השלמה במהרה בימינו!