ברכת הבעה"ב בבית נכרי.
ב"ה. פרעשבורג יום ג' לסדר למען תחיה וירשת את הארץ תרנ"ז לפ"ק. שוכ"ט להבחור החסיד וכו' ר' נחמי' נ"י פרידמאן במרחץ רייכענהאל יצ"ו.
ע"ד שאלתו האיך ינהג עצמו בברכת המזון יען דהוא שכר דירה בבית גוי', אם יכול לומר הרחמן הוא ישלח לי ברכה מרובה בבית הזה וכו', יען דאין לברך לגוי כמובא בפוסקים [וע"ע לקמן בסי' ת"ז], והאריך להעמיד השאלה.
תשובה. עיין משנה שביעית (פ"ד מ"ג), ומחזיקים ידי עכו"ם בשביעית, ועיין שם בהרע"ב ושואלין בשלומן, ועיין שם בתפארת ישראל, ונשנית עוד הפעם שם (פ"ה משנה ט'), ומשולשת בגיטין (פ"ה מ"ט). והיתר המשנה מפני דרכי שלום, הא בלא"ה אין לברך לגוי, ועיין ברכות (י"ז ע"א) אמרו עליו על ר' יוחנן מעולם לא הקדימו אדם בשלום אפילו גוי בשוק (ובמקום אחר תמהתי למה לא הזכירו חז"ל גם שבח זה במקום שהזכירו שבחיו של ר"י בסוכה (כ"ח ע"א), ועיין שם בחידושי אגדות). וכן איתא בתנא דבי אליהו ג"כ לנהוג כר"י, וע"ש היטב בר"ש שביעית. ועיין ירושלמי סוכה [פ"ג הל"י], [מובא בתוס' חולין ד"ה ואברכה (מ"ט ע"א) קצת בע"א], על משנה מקום שנהגו לכפול יכפול, א"ר תנחומא אם ברכך גוי ענה אחריו אמן, דכתיב ברוך תהיה מכל העמים, [ועיין בבלי מגילה (דף ט"ו ע"א)] עכו"ם א' פגע בר' ישמעאל ובירכו, א"ל כבר מילתך אמורה, ועיין שם בקרבן עדה, ועיין בתוס' חולין שם, עו"ש שגם להגוי שקללו אמר כבר מילתך אמורה, דהיינו ואברכה מברכך ומקללך אאור. ופ"א אמרתי שלא רצה לברך בפירוש להגוי, כשיטת מט"מ וכלבו במג"א (סי' קפ"ט ס"ק א'), וכן לא רצה לקלל בפירוש, יען דגם ענוש לצדיק לא טוב, כע"ז [דף ד' ע"ב] ובפ"ק דברכות, ועיין בספר תומר דבורה, ע"כ אמר לשניהם כבר מילתך אמורה. וע' תוס' ע"ז [ג' ע"ב] ד"ה שומר נפשו, מביא מדרש רבה (פ' מצורע פט"ז), שרביה"ק התפלל ובירך לאנטונינוס שינצל מן החום, י"ל דזה היה לאחר שגייר עצמו, כתוס' לקמן (דף י' ע"ב) ד"ה ווי לה לאילפא, או יען שרבי נהנה ממנו, בדף י' ע"ב לקמן, וכסברת תוס' לקמן (דף כ' ע"א) ד"ה רבי יהודה, דאם נהנה מהגוי והוא מכירו ואוהבו לא שייך איסור לא תחנם, ה"ה לענין ברכה ותפלה עליו דמטעם זה נגעו בו, או אפשר לומר יען דהיה מלך, וכמו שמצינו בפ' ויגש [מ"ז י'] אצל יעקב, ויברך יעקב את פרעה, ברכו שיעלה נילוס לרגליו, והרי האבות קיימו התורה, ועיין מד"ר ותנחומא ויגש וגמרא סוף קידושין [פ"ב ע"א], ויומא ריש פ"ב [כ"ח ע"ב], ומדרש שוחר טוב (תהלים סימן א'), וע"ז (די"ד ע"ב), דמס' ע"ז דאאע"ה ד' מאה פרקי הוה, אלא דמיעקב אין ראיה, יען דזה היה במצרים, ורמב"ן (פרשת תולדות) ע"פ [כ"ו ה'] עקב אשר שמע אברהם בקולי כו', דאבות לא קיימו התורה אלא בארץ ישראל, ועיין בדבריו, ועיין בבא בתרא (ד' ע"א) דניאל נענש שהורידוהו מגדולתו ונהרג, כתוס' שם ד"ה שכל וכמד"ר במגילת אסתר, יען שהשיא עצה לנבוכדנצר, ועיין בס' אמרות ה' (פ' ויגש), ע"פ מהרו ועלו כו' כה אמר בנך יוסף, מ"ש בזה.
והנה ז"ל מג"א (סי' קפ"ט ס"ק א'), כשיש עכו"ם בבית י"ל אותנו בני ברית כולנו יחד, והטעם לפי שאסור לברך עכו"ם דכתיב לא תחנם, מט"מ כלבו עכ"ל, ועיין (סי' קצ"ג סעיף ג') בהג"ה, ועיין שם במג"א [ס"ק ט']. ועיין בספר מטה משה (דפוס פפד"מ דל"ח ע"א סי' קצ"ט), ז"ל כתב האגור שנשאל מהר"י מולין למה אין הכהנים נושאין כפיהן בכל יום מאחר שהוא מצות עשה וכו', ויש שכתבו מפני הגוים, כי יש מקומות שאין מניחין שם גוי בעת הדוכן, ובסי' של"ה הביא שם דברי הכלבו המובאים במג"א (סי' קפ"ט ס"ק ב'), ובסי' ש"נ כותב וז"ל, מורי מהר"ש כשהיה מזמן בבית העכו"ם היה אומר הוא ישלח לנו ברכה מרובה במקום הליכתינו ובמקום ישיבתינו עד עולם, [וכן הובא בבאה"ט בסי' קצ"ג סק"ה, ובמג"א שם סק"ט]. והנה בס' וזאת ליאודה הספרדי (ח"ב ד"ל ע"א) מביא נוסח ברכת המזון דספרדים ושם הנוסחא, "הרחמן הוא ישלח לנו ברכה מרובה והצלחה בכל מעשי ידינו", ועיין שם האיך נוהגים לומר כשמברכים בזימון, ומ"ש בעל הספר ע"ז.
והנה נ"ל להלכה שיעשה כדברי הזאת ליהודא, ורק שיאמר בלשון יחיד הוא ישלח לי ברכה מרובה בכל מעשי ידי, וע"ז לא אמר המג"א דבריו בסי'ס"ח בפתיחה. ועוד דז"ל מג"א (הלכות ק"ש סי' ס"ד ס"ק ג'), כתב הרמב"ם [פ"א מק"ש הל"ז], כללו של דבר כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות ה"ז טועה וחוזר ומברך במטבע, וכתב הכ"מ (פ"א מברכות), דווקא אם פתח בברכה במקום שלא תקנו לפתוח, או חתם במקום שאמרו שלא לחתום, אבל אם שינה בנוסח הברכה ולא אמר אותו לשון ממש אלא שאמר בנוסח אחר בענין הברכה יצא, עכ"ל, יע"ש במחצית השקל. ועיין בסי' תקצ"א סעיף ז' מג"א (ס"ק ח'), שאין לכלול הגוי בתפלה, ושם ג"כ בכ"מ ה' ברכות [פ"א הל"ה] דזה לא נקרא משנה, ע"ש, ועיין יו"ד (סי' קמ"ח) טו"ז (ס"ק ה') ובס' בית הלל שם, ודו"ק, ועיין בשו"ת שיבת ציון (סי' ה' ד"פ ד"ו ע"א). ואם בברכות של ק"ש ותפלה אין קפידא מכ"ש בנוסח הרחמן דאם אמר רק ד' ברכות דברכת המזון ולא אמר נוסחי הרחמן דיצא, בוודאי אין קפידא אם משנה מנוסח אשכנז לנוסח ספרד, כנלענ"ד.