יום ראשון, כ"ו סיון התשפ"ה
אחרי פורדו – מסקנות, לקחים ואזהרות
ישנם רגעים בחייה של אומה, בהם הזמן כאילו עומד מלכת, כדי שנרגיש את מה שנקרא 'משק כנפי ההיסטוריה'. ברגעים מיוחדים אלו, ניצבות בפנינו שתי דרכים, והבחירה באיזו דרך נלך משפיעה רבות על שנים רבות קדימה. כזה היה הרגע שלפני מלחמת ששת הימים, כזה היה הרגע שלפני ההכרזה על הקמת המדינה וכזה היה הרגע שלפני ההתקפה על הכור העיראקי. כזה הוא גם הרגע הזה, אחר שתכנית הגרעין האיראנית, עליה עמלו עשרות שנים מתוך מטרה מוצהרת להשמיד, להרוג ולאבד את עם ה' – תכנית זו עולה בלהבות ומתנדפת עם הרוח. אולם בטרם יכנסו כאן לאופוריה, מחובתנו להתריע מפני הסכנות הגדולות העלולות להיווצר מהמציאות החדשה, לצד התקוה הגדולה, כאשר הכל תלוי בדרך בה נלך – דרך הבטחון בבורא עולם, ההכרה בנסיו האדירים ובאהבתו האינסופית לעמו, דרך החיבור למהלך ההיסטורי של חידוש הברית בין הדוד לרעיה לקראת גאולת עולמים, או חלילה – דרך ההסתמכות על הגוי, ההתבטלות בפני טראמפ, דרך ההתכחשות לברית עם ה' והיגררות ל'חזון' של מזרח תיכון חדש המבוסס על 'נורמליזציה' עם סעודיה ו'הכרה' בזכויות ה'פלשתינים' בארצנו כנגזרת הכרחית מאותה נורמליזציה.
שתי דרכים לפנינו, וגורלנו תלוי בדרך בה נבחר, ושתי הדרכים הללו אינן תלויות בתוצאות של סימולציות בטחוניות ומדיניות שיערכו במל"ל. הן אינן תלויות בחישובים הפוליטיים והמדיניים של משרד החוץ, הן אינן ניתנות לחישובים מתמטיים ולתרחישים ריאליים קרים. הן תלויות בחזון, בהבנת היעוד, באמונה, בבטחון בבורא עולם, בכל אותם מצרכים יקרי-המציאות, אשר אם נרצה ואם לאו – הם הקובעים באמת את גורל האומה, על-אף הניתוחים המלומדים של מומחי האסטרטגיה, אשר יודעים לשקלל את כל הגורמים במשוואה מלבד הגורם האחד שהוא הקובע באמת – בורא עולם והיחס שלנו כלפיו.
אם רק נתרומם לגודל השעה, יהיה זה רגע מכונן בדרך לגאולתנו ופדות נפשנו. אם נשדר לעצמנו ולעולם כולו, כי אכן 'בשמך נבוס קמינו', כי השמדנו את האויב בזכות בורא עולם, אשר מאז הטבח הנורא בשמיני עצרת לפני יותר משנה וחצי נסך בנו כח גבורה תוך חיבור מחודש למהותנו כעם ה' – חיבור שראינו בעיקר בקרב העם הפשוט, חיילי השטח, היהודים הטובים שהבינו, כי אין ציונות בלא יהדות ואין כל קיום לאומה בלא חיבור אל התורה הקדושה – אם נבין שגם טראמפ הגדול לא היה עושה דבר אילולא ישראל נטלה יוזמה לקיים 'הקם להרגך – השכם להרגו' – אם נבין שאכן מלחמת דת היא זו, ובמלחמה זו מנצח ה' א-להי ישראל את אלהי הרצח של האיסלם ואת אלהי הצביעות החסודה של הנצרות – אם רק נבין שאכן ה' הוא הגורם שמעניק לנו את הנצחון ושבנאמנות אליו תלוי נצחוננו – אז נזכה לכל הברכות שהובטחו לנו בתורה ועל-ידי נביאינו, אז נראה במפלה הסופית של האויב שבתוכנו, אז נזכה לשלוט שליטה מלאה בארצנו ולכונן בה את בית חיינו. אם נבין, כי עם כל החשיבות של חיסול הגרעין האירני, ישנו גרעין מסוכן בהרבה, והוא הגרעין הקשה של אוכלוסיה ערבית עוינת בארצנו, מעזה ועד אום אל פאחם, משכם ועד לוד, מרהט ועד סחנין, אוכלוסיה שמאמינה כי גזלנו את ארצם ואשר מייחלת בכל יום לקץ המדינה היהודית. בניגוד לאיראנים שבעיקר התרברבו במשך עשרות שנים, האויב הערבי שבארצנו רצח, טבח והטיל אימתו על עם ה' במשך יותר ממאה שנים כאן, כשהשיא היה באותו שמיני עצרת מר ונמהר. האויב הזה, בניגוד לאיראן, יושב בארצנו, נהנה מזכויות שאנו מעניקים לו בטפשותנו, יושב בכנסת ישראל מתוך נסיון גלוי לבטל את המדינה היהודית ומנצל כל חולשה, ולצערנו יש בתוכנו לא מעט, שדואגים שנהיה חלשים. כעת, זוהי הזדמנות פז לסלק את האויב הזה מארצנו ולפתור את בעית הגרעין הַקָּשָׁה יותר של ישראל, בדרך לכינון מלכות ה' בארצו.
וזה מביא אותנו לאפשרות השניה, האפשרות שחלילה לא נתעלה לגודל השעה, שלא נבין את חובתנו, שתחת להבין את מהלך ההיסטוריה התורני, נתפתה לניתוחים החילוניים של הפרשנים הנבובים, נחשוב שאמריקה 'הצילה אותנו', וְנִשָּׁאֵב אל תוך מהלך מדיני של 'נורמליזציה' עם סעודיה מתוך מחשבה נואלת, כאילו 'הסכמי אברהם' עם המדינות הסוניות 'המתונות' יעניקו לנו בטחון ושגשוג כלכלי אחר שבירת ציר הרשע השיעי.
מחובתנו להתריע כבר כעת, כי מהלך כזה יהיה אסון בקנה-מידה היסטורי, והאופוריה של היום תתחלף בזעקות שבר תוך זמן קצר. כפי שאחר תבוסתו של סדאם חוסיין במלחמת המפרץ הראשונה, ניצל הנשיא בוש האב את היסטואציה כדי לגרור את ישראל להרפתקה מדינית שעד היום אנו מלקקים את פצעינו ממנה מתוך מגמה להציב 'מזרח תיכון חדש' בשיתוף מדינות ערב ה'מתונות' סעודיה ומצרים – כך עלול טראמפ מתוך שיקוליו הכלכליים והמדיניים לכפות על ישראל נורמליזציה עם סעודיה, כאשר המדינה הסונית הערמומית, המציגה 'מתינות' ו'פרקטיות' כלפי חוץ על-אף היותה המתחרה המרכזית של איראן על תואר יצאנית הטרור מספר אחת בעולם – מדינה זו תתבע מאתנו תשלום בזירה הפלשתינית, ואז יאמרו כל ה'מומחים המדיניים' שאין בררה, וחייבים לשלם. כמובן, שכולם יזכירו לנו, כי בלי ארה"ב לא היינו משמידים את הגרעין האיראני, ולכן עלינו להתאבד מול הגרעין הפלשתינאצי, הגרעין ממנו הזהירה התורה כאשר קבעה בפרשת מסעי – "וְאִם־לֹ֨א תוֹרִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֘ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תּוֹתִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם וְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ. וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשׂ֥וֹת לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם".
עלינו להתחזק בכמה אמיתות בסיסיות בשעה זו. עלינו לשנן לעצמנו קודם לכל, ואחר-כך לעולם כולו, מספר נקודות חיוניות –
1.טראמפ תפס טְרֵמְפּ על הנצחון הישראלי ולא להפך.
2.האויב הערבי שבתוכנו מסוכן פי כמה מהאויב האיראני, הרחוק מאתנו כאלפיים קילומטר.
3.המלחמה היא מלחמת דת בין א-להי ישראל לאלהי האיסלאם, ומכח הבנה זו עלינו לבטוח בו כי יושיענו בכל החזיתות – הן מול האויבים הגלויים והן מול המדינאים המעונבים, המנסים לכפות עלינו הסדר מדיני שירוקן מִתֹּכֶן את הנצחון בשדה הקרב.
4.סעודיה היא ראש ציר הרשע הסוני, המסוכן לא פחות מציר הרשע השיעי. הציר הסוני כולל את אל-קעאידה, חמאס, הג'יהאד האיסלמי, דעאש ועוד ארגוני טרור רבים, אלא שסעודיה המתוחכמת משתמשת בצביעות פוליטית שמאפשרת לה להצטייר במערב כמי שנלחמת בטרור, כאשר בפועל היא עומדת לשרותו בזירה המדינית ועלולה להשיג עבורו הישגים, אשר לא יכלו להשיג בכח החרב.
5.החשוב מכל – גורלנו נתון בידי בורא עולם, וביחס שלנו כלפיו תלויה הצלחתנו. האינטרסים שלנו אינם זהים לאלו של ארה"ב, גם לא תחת טראמפ, ואיננו חלק מהעולם המערבי, אף שגם הוא מותקף בידי האיסלאם. אנחנו עם ה', הנלחם מול כמה חזיתות – הן מול האיסלאם והן מול תרבות המערב, אשר האלילה את האדם והשליכה את בורא עולם אל מחוץ למהלך ההיסטוריה. הפרוגרס הליברלי הוא הביטוי הקיצוני של אותו מהלך, אך גם המערב השמרני – הטוב ממנו עשרת מונים – רחוק מאד מהבנת התהליך ההיסטורי שא-להי ישראל מייעד לבריאה. עלינו להתחבר לתהליך הזה, ללמוד היטב את מורשתנו, להתחבר לאהבה האדירה שבין הדוד לרעיה, להפנים כי זהו עת דודים, הנצנים נראו בארץ, עת הזמיר הגיע, קול התור נשמע בארצנו, חזרנו לכאן על-מנת להקים את מלכות ה' ולחדש ימינו כקדם, להשכין את בורא עולם בתוכנו ולזכות לתשועת עולמים. כפי שאיראן לא מנעה זאת באמצעות נשק גרעיני, כך סעודיה לא תמנע זאת באמצעות מתק שפתיים. הקונספציה של 'הסכמי אברהם' תפנה את דרכה להבנה, ולפיה 'ביצחק יקרא לך זרע' (עיין נדרים לא.) וגם אינטרסים כלכליים של טראמפ לא יצליחו לפתות אותנו להמיר את האהבה האדירה של הדוד לרעיה בפיתויי הכזב של 'קואליציית המתונים'.
אם רק נזכה להבין את הנקודות הללו, אזי נוכל באמת לומר, כי 'ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר'.