רבי עקיבה יוסף שלזינגר – איש חזון של הציונות החרדית לפני הופעת הציונות החילונית של הרצל

ישוב הארץ – שתי מטרות מעשיות – האחת היא בנית בתים גדולים לשם ולתפארת לבנין ירושלים,
והשניה – ליישב את כל הארץ על-ידי התישבות של אגודות אגודות בכל חלקי הארץ, אשר יתפרנסו
מעבודת האדמה בשדות ובכרמים, “ולזה אין צריכים כעת כי אם בתים קטנים אשר יש בם חדר גדול וחדר קטן ודיר וחצר ומרתף כאשר הוא מן הנצרך ליושבי כפרים כנודע”.

סדר ההתישבות – תחילה יש להתישב במקומות שהם ודאי ארץ-ישראל, ורק אחר-כן יש ליישב את
עבר הירדן המזרחי. יש להעדיף מקומות בהם שוכנים קברי אבותינו כגון קבר רחל, קבר נתן הנביא, קבר יהושע בן נון, קברי אלעזר ואיתמר וכיוצא באלו, וכן ראוי לשכון בסמוך למעיינות.

השטרות – כל השטרות צריכים להכתב רק בלשון הקודש. איננו פחותים מהרומנים או ההונגרים
שמקפידים על לשונם!

שמירה והגנה – עשרה אחוזים מכל ישוב יעמדו על המשמר – חמשה בתוך העיר וחמשה רוכבי סוסיםאשר יסובבו בשדה. בעת הצורך אפשר להוסיף או למעט. “ועל-ידי-כן אשר חמושים יעלו בני-ישראל ויסעו, יהיה חתת א-להים על כל הסביבות שלא יעלה שום פורץ בעזרת ה'”. השומרים המהלכים ברגלם יקראו בשם ‘שומריאל’, ואילו הרכובים בסוסים הסובבים בשדות ובכרמים יקראו ‘לוחמיאל’. הצבא ינהג רק על- פי התורה, ובשבת-קודש יועמדו שומרים מבני נח. אולם תמיד יהיו מוכנים לעמוד על המשמר, שאם ישמע קול תרועה וחצוצרות – יעמדו מיד כולם למשמר, וכאשר מבואר בשלחן ערוך פרטי הדינים בזה.

אחדות העם – “אין הפרש כלל בענייני כולל בין אשכנזי, ספרדי או מערבי [בני צפון אפריקה, שנחשבו
לעדה נפרדת מהספרדים האחרים] – כל מי שרוצה לכנוס לכולל, יכנוס”. יש להתאמץ להרבות שלום,
אחדות, אהבה ורעות בין כל בני ישראל מכל העדות על מנהגיהם השונים.

 

לבוש – מאחר ואמורים להתקבץ כאן מכל בני-ישראל מכל ארצות הגולה, והנסיון מוכיח כי הבדלים
בלבוש עלולים לגרום לפרוד בלבבות, מה טוב יהיה להחזיר עטרה ליושנה גם בזה, “להתאמץ שכל בני הכולל ישנו את מלבושיהם וילבשו אותם מלבושים… ואל יהי דבר זה קל בעיניכם, כי הלבוש הכולל הוא יסוד ליהדות ולאחדות”.

 

חינוך הבנים – העמדת בתי ספר בכל מקום, לשם יבואו הנערים מגיל חמש ומעלה. יש לחזור לשיטת
הלימוד של רבותינו – בן חמש למקרא, בן עשר למשנה, בן חמש עשרה לתלמוד. יקח עוד מעל מאה שנה, עד ששיטה זו תונהג כאן בארץ על-ידי הגרי”ש זילברמן זצ”ל! בגיל שמונה עשרה עליהם לשאת אשה.