מטרת המלחמה חייבת להיות מוגדרת כשחרור נחלת ארצנו הכבושה מידי זרים. לא בגלל השביעי באוקטובר, לא בגלל שיורים משם טילים, לא בגלל שיש חשש לטבח נוסף ולא בגלל שיש שם חטופים. כל המטרות הללו הן מטרות משנה, היכולות להתלוות למטרה העיקרית – כיבוש והורשה של ארצנו הקדושה. כבר שנה וחצי כמעט שממשלת ישראל מתחמקת מחובתה להכיר במטרה הזו. אך כל עוד לא תעשה כן – הנצחון המוחלט יחמוק מאתנו. כל עוד לא נגדיר נכון את מטרת-העל, לא תושגנה גם מטרות המשנה. הגיע הזמן לרוויזיה בחשיבה, הגיע הזמן לתשובה אמיתית אל בורא עולם, הגיע הזמן לזכור מי אנחנו ומה יעודנו. אולי פעם אחת בחיים באמת נכוון באמרנו כל יום בתפילה את הפסוק מנחמיה – “אַתָּה־הוּא֙ ה’ הָאֱ-לֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֙רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם. וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶרֶץ֩ הַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ וַתָּ֙קֶם֙ אֶת־דְּבָרֶ֔יךָ כִּ֥י צַדִּ֖יק אָֽתָּה”.