מנחת חינוך מצוה צה
והנה מכלי המקדש לעשות ארון וכפורת כמפורש בתורה אך עיקר עשיית הארון כדי שיהיו הלוחות מונחי' בתוכו כמבואר בפ' תרומה ונתת אל הארון כו' את העדות ובפסוק מלכים אין בארון רק שני לוחות העדות ובב"ב פ"ק יש פלוגתא ר"מ סובר דגם ס"ת הי' מונח בארון ושברי לוחות הי' מונח לכ"ע בארון וגם עמודים ע' שם מכל מקום עיקר עבור הלוחות אשר הדברות היה עליהם ובבית ראשון שנגנז ארון עם העדות בימי יאשיה המע"ה לא עשו עוד ארון ובבית שני לא הי' הארון כי למה צריך הארון כיון שנגנזו הלוחות גם כן אין מצוה לעשות ארון והארון אינו מעכב אף שהוא מדיני המצוה להר"מ מכל מקום יש הרבה דיני המצות שא"מ בדיעבד כמבואר בח"ז כ"פ ואנקוט חדא כגון מצות חליצה שמבואר בתורה דיני המצו' כגון חולצת וקוראה ורוקקה והרקיקה א"מ עי' ביבמות. והנה הר"מ כאן פ"ג כותב צורת המנורה באר היטב וגם צורת השולחן וצורת מזבח הזהב מקצר קצת וגם כותב קצת צורת הכיור ע"ש וצורת הארון וכלים לא כתב ופשוט דכל אלו הכלים היה כל פעם אחרים בב"ש לא היה מכלים של בית ראשון ובימי חשמונאי' נאבדו הכלים שהיו כמו שמבואר דעשאו בתחלה מנורה של ברזל העשירו כו' אם כן צריכים לידע הדינים וגם היום אפשר שאם יתנו המלכיות רשות לבנות בית המקדש מצוה לבנות כמבואר במדרש בימי ריב"ח דנתנו רשות והתחילו לבנות. ועיין בס' כפות תמרים שהרבינו נתנאל בעל התוספות רצה לילך להקריב קרבנות בירושלים אם כן ה"ה לבנות בית המקדש (אף שלדעת הר"מ אינו כן ויבואר במק"א) אבל הארון תיכף כיון דנגנזו העדות ולא יתראו עוד עבה"ג בב"א ולא עשו מעולם ארון אחר חוץ מה שעשה משה במדבר וכשיבא הגואל ב"ב יתגלו הלוחו' והארון א"כ אין צריך לכתוב הדינים של הארון. ומכל מקום צ"ע כי ידוע שתוה"ק לא תסמוך המצות והדינים על ניסים עיין במפרשי התורה ובראשם הרמב"ן אם כן ודאי מצוה זו לדורות כמו שחשב הר"מ מצוה זו להנשא על הכתף וגם לאו דהסרת הבדים אף דלא יהיה הדברים עבה"ג כי עתה אין ארון בעוה"ר וכותב מה שהיה בזמן המקדש ויהיה בזמן המשיח אם כן דיני הארון גם כן היה נוהג בימי בית ראשון כגון אם נשבר הארון (אף שהיה מעשי אלקים מכל מקום התורה לא תסמוך דינים על ניסים) וגם לע"ל אפשר אם ישבור הארון ודאי מצוה לעשות ארון בשביל העדות ובאמת אירע זה בימי עלי שנשבה הארון לשרי פלשתים והיה שם זיי"ן חדשים ע' בשמואל. ומבואר באגדה דשאול חטף הלוחות מיד גלית הפלשתי אם כן ודאי היה צריך אז לעשות ארון לצורך הלוחות ובימי המלך המשיח מהרה יגלה אפשר להיות איזה קלקול בארון אף שלא יהיה מכל מקום צריכין אנחנו לידע ויתר מזה הר"מ בהלכות כלי המקדש פ"א מביא היאך משרע"ה עשה שמן המשחה במדבר אף שמעולם לא נעשה שמן המשחה אחר חוץ משל מרע"ה ע"ש ובר"מ וכולו יהיה קיים לע"ל כמבואר בש"ס שנאמר שמן כו' ומכל מקום כתב תואר עשייתם מכל שכן כאן שלא מצינו הבטחה דארון יהיה קיים תמיד ויהיו מונחים הלוחות בארון זה והראי' בימי עלי כמ"ש אם כן צריכים אנחנו לידע ג"כ הצורה של הארון כמו כל הכלים ומה מעכב ומה אינו מעכב וצע"ק על הר"מ (וא"ל דשמן המשחה נ"מ דאסור לעשות כמתכונתו הא גם ארון אסור לעשות כמו היכל דוגמת היכל ואפשר דארון הוא עם כרובים כלי א' ואם כן כרובים בלא"ה אסור לעשות כמבואר במצות לא תעשון אתי וארון בלא כרובים אין איסור ואפשר דמותר וצ"ע) ואכתוב תמונת הכלים בקיצור כדרכי בעזה"י ועיין רש"י תרומה וכן תעשו פי' שאם יאבד וכו' כתבנית אלו וע"ס אוה"ח והבאתי לעיל.עכ"ל
והנה מכלי המקדש לעשות ארון וכפורת כמפורש בתורה אך עיקר עשיית הארון כדי שיהיו הלוחות מונחי' בתוכו כמבואר בפ' תרומה ונתת אל הארון כו' את העדות ובפסוק מלכים אין בארון רק שני לוחות העדות ובב"ב פ"ק יש פלוגתא ר"מ סובר דגם ס"ת הי' מונח בארון ושברי לוחות הי' מונח לכ"ע בארון וגם עמודים ע' שם מכל מקום עיקר עבור הלוחות אשר הדברות היה עליהם ובבית ראשון שנגנז ארון עם העדות בימי יאשיה המע"ה לא עשו עוד ארון ובבית שני לא הי' הארון כי למה צריך הארון כיון שנגנזו הלוחות גם כן אין מצוה לעשות ארון והארון אינו מעכב אף שהוא מדיני המצוה להר"מ מכל מקום יש הרבה דיני המצות שא"מ בדיעבד כמבואר בח"ז כ"פ ואנקוט חדא כגון מצות חליצה שמבואר בתורה דיני המצו' כגון חולצת וקוראה ורוקקה והרקיקה א"מ עי' ביבמות. והנה הר"מ כאן פ"ג כותב צורת המנורה באר היטב וגם צורת השולחן וצורת מזבח הזהב מקצר קצת וגם כותב קצת צורת הכיור ע"ש וצורת הארון וכלים לא כתב ופשוט דכל אלו הכלים היה כל פעם אחרים בב"ש לא היה מכלים של בית ראשון ובימי חשמונאי' נאבדו הכלים שהיו כמו שמבואר דעשאו בתחלה מנורה של ברזל העשירו כו' אם כן צריכים לידע הדינים וגם היום אפשר שאם יתנו המלכיות רשות לבנות בית המקדש מצוה לבנות כמבואר במדרש בימי ריב"ח דנתנו רשות והתחילו לבנות. ועיין בס' כפות תמרים שהרבינו נתנאל בעל התוספות רצה לילך להקריב קרבנות בירושלים אם כן ה"ה לבנות בית המקדש (אף שלדעת הר"מ אינו כן ויבואר במק"א) אבל הארון תיכף כיון דנגנזו העדות ולא יתראו עוד עבה"ג בב"א ולא עשו מעולם ארון אחר חוץ מה שעשה משה במדבר וכשיבא הגואל ב"ב יתגלו הלוחו' והארון א"כ אין צריך לכתוב הדינים של הארון. ומכל מקום צ"ע כי ידוע שתוה"ק לא תסמוך המצות והדינים על ניסים עיין במפרשי התורה ובראשם הרמב"ן אם כן ודאי מצוה זו לדורות כמו שחשב הר"מ מצוה זו להנשא על הכתף וגם לאו דהסרת הבדים אף דלא יהיה הדברים עבה"ג כי עתה אין ארון בעוה"ר וכותב מה שהיה בזמן המקדש ויהיה בזמן המשיח אם כן דיני הארון גם כן היה נוהג בימי בית ראשון כגון אם נשבר הארון (אף שהיה מעשי אלקים מכל מקום התורה לא תסמוך דינים על ניסים) וגם לע"ל אפשר אם ישבור הארון ודאי מצוה לעשות ארון בשביל העדות ובאמת אירע זה בימי עלי שנשבה הארון לשרי פלשתים והיה שם זיי"ן חדשים ע' בשמואל. ומבואר באגדה דשאול חטף הלוחות מיד גלית הפלשתי אם כן ודאי היה צריך אז לעשות ארון לצורך הלוחות ובימי המלך המשיח מהרה יגלה אפשר להיות איזה קלקול בארון אף שלא יהיה מכל מקום צריכין אנחנו לידע ויתר מזה הר"מ בהלכות כלי המקדש פ"א מביא היאך משרע"ה עשה שמן המשחה במדבר אף שמעולם לא נעשה שמן המשחה אחר חוץ משל מרע"ה ע"ש ובר"מ וכולו יהיה קיים לע"ל כמבואר בש"ס שנאמר שמן כו' ומכל מקום כתב תואר עשייתם מכל שכן כאן שלא מצינו הבטחה דארון יהיה קיים תמיד ויהיו מונחים הלוחות בארון זה והראי' בימי עלי כמ"ש אם כן צריכים אנחנו לידע ג"כ הצורה של הארון כמו כל הכלים ומה מעכב ומה אינו מעכב וצע"ק על הר"מ (וא"ל דשמן המשחה נ"מ דאסור לעשות כמתכונתו הא גם ארון אסור לעשות כמו היכל דוגמת היכל ואפשר דארון הוא עם כרובים כלי א' ואם כן כרובים בלא"ה אסור לעשות כמבואר במצות לא תעשון אתי וארון בלא כרובים אין איסור ואפשר דמותר וצ"ע) ואכתוב תמונת הכלים בקיצור כדרכי בעזה"י ועיין רש"י תרומה וכן תעשו פי' שאם יאבד וכו' כתבנית אלו וע"ס אוה"ח והבאתי לעיל.עכ"ל
לדעת רש"י הנס בא רק אחרי שאנו מתאמצים בדרך הטבע ובכל זאת קשה לנו ככתוב
רש"י שמות פרק כהתיעשה המנורה – מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקדוש ברוך הוא השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה:
רש"י שמות פרק כהתיעשה המנורה – מאליה, לפי שהיה משה מתקשה בה, אמר לו הקדוש ברוך הוא השלך את הככר לאור והיא נעשית מאליה, לכך לא נכתב תעשה: