צאצאי השבטים שגלו לחלח חבור נהר גוזן וערי מדי, האם הם גוים או יהודים? – עמדת הרמ"א
ההיסטוריה כהקדמה לנושא על פי ספר מלכים ב פרק יז
(ו) בִּשְׁנַ֨ת הַתְּשִׁיעִ֜ית לְהוֹשֵׁ֗עַ לָכַ֤ד מֶֽלֶךְ־אַשּׁוּר֙ אֶת־שֹׁ֣מְר֔וֹן וַיֶּ֥גֶל אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל אַשּׁ֑וּרָה וַיַּ֨שֶׁב אֹתָ֜ם בַּחְלַ֧ח וּבְחָב֪וֹר נְהַ֥ר גּוֹזָ֖ן וְעָרֵ֥י מָדָֽי: פ
(ז) וַיְהִ֗י כִּֽי־חָטְא֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ לַיקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיהֶ֔ם הַמַּעֲלֶ֤ה אֹתָם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם מִתַּ֕חַת יַ֖ד פַּרְעֹ֣ה מֶֽלֶךְ־ מִצְרָ֑יִם וַיִּֽירְא֖וּ אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים:
(ח) וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּחֻקּ֣וֹת הַגּוֹיִ֔ם אֲשֶׁר֙ הוֹרִ֣ישׁ יְקֹוָ֔ק מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּמַלְכֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ:
(ט) וַיְחַפְּא֣וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל דְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־כֵ֔ן עַל־יְקֹוָ֖ק אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיִּבְנ֨וּ לָהֶ֤ם בָּמוֹת֙ בְּכָל־עָ֣רֵיהֶ֔ם מִמִּגְדַּ֥ל נוֹצְרִ֖ים עַד־עִ֥יר מִבְצָֽר:
(י) וַיַּצִּ֧בוּ לָהֶ֪ם מַצֵּב֖וֹת וַאֲשֵׁרִ֑ים עַ֚ל כָּל־גִּבְעָ֣ה גְבֹהָ֔ה וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָֽן:
(יא) וַיְקַטְּרוּ־שָׁם֙ בְּכָל־בָּמ֔וֹת כַּגּוֹיִ֕ם אֲשֶׁר־הֶגְלָ֥ה יְקֹוָ֖ק מִפְּנֵיהֶ֑ם וַֽיַּעֲשׂוּ֙ דְּבָרִ֣ים רָעִ֔ים לְהַכְעִ֖יס אֶת־יְקֹוָֽק:
(יב) וַיַּֽעַבְד֖וּ הַגִּלֻּלִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְקֹוָק֙ לָהֶ֔ם לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה:
(יג) וַיָּ֣עַד יְקֹוָ֡ק בְּיִשְׂרָאֵ֣ל וּבִיהוּדָ֡ה בְּיַד֩ כָּל־נביאו נְבִיאֵ֨י כָל־חֹזֶ֜ה לֵאמֹ֗ר שֻׁ֠֜בוּ מִדַּרְכֵיכֶ֤ם הָֽרָעִים֙ וְשִׁמְרוּ֙ מִצְוֹתַ֣י חֻקּוֹתַ֔י כְּכָ֨ל־הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶת־אֲבֹֽתֵיכֶ֑ם וַֽאֲשֶׁר֙ שָׁלַ֣חְתִּי אֲלֵיכֶ֔ם בְּיַ֖ד עֲבָדַ֥י הַנְּבִיאִֽים:
(יד) וְלֹ֖א שָׁמֵ֑עוּ וַיַּקְשׁ֤וּ אֶת־עָרְפָּם֙ כְּעֹ֣רֶף אֲבוֹתָ֔ם אֲשֶׁר֙ לֹ֣א הֶאֱמִ֔ינוּ בַּֽיקֹוָ֖ק אֱלֹהֵיהֶֽם:
(טו) וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם וַיֵּ֨לְכוּ֜ אַחֲרֵ֤י הַהֶ֙בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִֽיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְקֹוָק֙ אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֥וֹת כָּהֶֽם:
(טז) וַיַּעַזְב֗וּ אֶת־כָּל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיהֶ֔ם וַיַּעֲשׂ֥וּ לָהֶ֪ם מַסֵּכָ֖ה שנים שְׁנֵ֣י עֲגָלִ֑ים וַיַּעֲשׂ֣וּ אֲשֵׁירָ֗ה וַיִּֽשְׁתַּחֲווּ֙ לְכָל־צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וַיַּעַבְד֖וּ אֶת־הַבָּֽעַל:
(יז) וַֽיַּעֲבִירוּ אֶת־בְּנֵיהֶ֤ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיהֶם֙ בָּאֵ֔שׁ וַיִּקְסְמ֥וּ קְסָמִ֖ים וַיְנַחֵ֑שׁוּ וַיִּֽתְמַכְּר֗וּ לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֪ע בְּעֵינֵ֥י יְקֹוָ֖ק לְהַכְעִיסֽוֹ:
(יח) וַיִּתְאַנַּ֨ף יְקֹוָ֤ק מְאֹד֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְסִרֵ֖ם מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו לֹ֣א נִשְׁאַ֔ר רַ֪ק שֵׁ֥בֶט יְהוּדָ֖ה לְבַדּֽוֹ:
(יט) גַּם־יְהוּדָ֕ה לֹ֣א שָׁמַ֔ר אֶת־מִצְוֹ֖ת יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֵיהֶ֑ם וַיֵּ֣לְכ֔וּ בְּחֻקּ֥וֹת יִשְׂרָאֵ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשֽׂוּ:
(כ) וַיִּמְאַ֨ס יְקֹוָ֜ק בְּכָל־זֶ֤רַע יִשְׂרָאֵל֙ וַיְעַנֵּ֔ם וַֽיִּתְּנֵ֖ם בְּיַד־שֹׁסִ֑ים עַ֪ד אֲשֶׁ֥ר הִשְׁלִיכָ֖ם מִפָּנָֽיו:
(כא) כִּֽי־קָרַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל מֵעַל֙ בֵּ֣ית דָּוִ֔ד וַיַּמְלִ֖יכוּ אֶת־יָרָבְעָ֣ם בֶּן־נְבָ֑ט וידא וַיַּדַּ֨ח יָרָבְעָ֤ם אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְקֹוָ֔ק וְהֶחֱטִיאָ֖ם חֲטָאָ֥ה גְדוֹלָֽה:
(כב) וַיֵּֽלְכוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּכָל־חַטֹּ֥אות יָרָבְעָ֖ם אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה לֹא־סָ֖רוּ מִמֶּֽנָּה:
(כג) עַ֠ד אֲשֶׁר־הֵסִ֨יר יְקֹוָ֤ק אֶת־יִשְׂרָאֵל֙ מֵעַ֣ל פָּנָ֔יו כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד כָּל־עֲבָדָ֣יו הַנְּבִיאִ֑ים וַיִּ֨גֶל יִשְׂרָאֵ֜ל מֵעַ֤ל אַדְמָתוֹ֙ אַשּׁ֔וּרָה עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה:
עמדת הש"ס – מסכת יבמות טז, ב – יז, א עם הסבר חברותא
http://www.toratemetfreeware.com/online/f_02350.html#HtmpReportNum0031_L2
אמר רב יהודה אמר רב אסי: עובד כוכבים שקידש בזמן הזה – חוששין לקדושין, שמא מעשרת השבטים הוא.
ופרכינן: והא כל דפריש מרובא פריש! ורוב העולם אינו מעשרת השבטים! ומשנינן: בדוכתא דקביעי!במקום קביעותם של בני עשרת השבטים יש לחשוש אפילו שהם המיעוט, היות ו"כל קבוע – כמחצה על מחצה דמי".
והיכן הוא מקום קביעותם של עשרת השבטים?
כדאמר רבי אבא בר כהנא: מאי דכתיב [מלכים ב יח] "וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי".
חלח – זה חלזון.
דף יז – א
וחבור 
זו חדייב.
נהר גוזן – זו גינזק.
וערי מדי – זו חמדן, וחברותיה.
ואמרי לה: זו ניהר, וחברותיה.
"חברותיה" – מאן, מי הן?
אמר שמואל: כרך בשם "מושכי", וכרך בשם "חידקי" וכרך בשם "דומקיא". [ועיין הגירסא בקידושין עב א]
אמר רבי יוחנן: וכולן לפסול. שרוב האנשים במקומות הללו הם ממזרים. לפי שהבנות של עשרת השבטים התערבו בין הגויים, ובניהן ישראלים ממזרים.
כי היות ולא נהגו בניהן כישראלים, היו נושאים את קרובותיהם האסורות עליהם בכרת, ומולידים מהן ממזרים.
והוסיף רב יהודה: כי אמריתה קמיה דשמואל, כשאמרתי לפני שמואל את דברי רב אסי, שעובד כוכבים שקידש בזמן הזה בת ישראל חוששים לקידושיו, כי שמא מעשרת השבטים הוא – הניח שמואל שהחשש הוא לממזרות, היות שבני עשרת השבטים הולידו בנים מגויות, ומחמת זה הם ממזרים.
ולכן אמר לי: אין הם ממזרים! היות ואין הבנים הללו ישראלים, אלא גויים, וגויים אינם ממזרים.
כי הכתוב האוסר נישואין עם נכרים, אומר "כי יסיר [הגוי שיקח את בתך] את בנך".
ומכאן אנו למדים, כי רק בנך הבא מן ישראלית קרוי "בנך", ואין בנך הבא מן העובדת כוכבים קרוי בנך, אלא בנה! 1
1. גוי שקידש בזמן הזה חוששין לקדושיו שמא מעשרת השבטים הוא, היות וסובר שישראל הבא על הגויה הולד ישראל ממזר וקדושיו קדושין, ושמא אדם זה הוא מבני השבטים, שבאו על הגויה, והרי הוא ישראל ממזר. אך שמואל סובר שישראל הבא על הגויה ולדה כמותה, והוא גוי. והלכה כשמואל. והוסיף הריטב"א כי לדברי הכל אין לחשוש בארצות הללו שמא הוא מבני עשרת השבטים שבאו על הגויה.
שמא תאמר: והאיכא בנות, שנשבו על ידי הגויים, והבנים שלהן הם ישראלים ממזרים, כי:
ואמר רבינא, שמע מינה מהכתוב: בן בתך הבא מן העובד כוכבים קרוי "בנך"!? [עיין לקמן כג א ביאורו]
תשובתך: גמירי, יודעים אנו במסורת הקבלה, דבנתא, כי הבנות דההוא דרא של הדור ההוא של עשרת השבטים,איצטרויי אצטרו, נבקע הרחם שלהן, ולא נקלט שם הזרע.
איכא דאמרי: אמר רב יהודה: כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: לא זזו משם, עד שעשאום עובדי כוכבים גמורים.
שנאמר [הושע ה]: "בה' בגדו, כי בנים זרים ילדו".
עמדת הרמ"א – שו"ת הרמ"א סימן סב
עוד גרסינן שם אמר רב אסי כותי שקידש בזמן הזה חוששין לקידושין דילמא מעשרת השבטים הוא דקאתי ומוקי לה בדוכתא דקביעי כגון בחלח וחבור וכו' כי אמריתה קמיה דשמואל אמר לא זזו משם עד שעשאום נכרים גמורים פסק ר"ח דליתא לדרב אסי ואפי' בדוכתא דקביעי אבל מומר שקידש הוה קידושין דאורייתא כדתניא פ' החולץ וכו' עכ"ל. מתוך פסק ר"ח דכתב דליתא לדרב אסי ואפילו בדוכתא דקביעי משמע קצת דלא זזו משם עד שעשאום נכרים גמורים דוקא לעשרת השבטים ודכוותה אשכחן בפרק חלק (דף ק"י ע"ב) עשרת השבטים אין עתידין לחזור דברי ר' עקיבא ר' אליעזר אומר מה היום מאפיל ומאיר אף אפילה שלהם עתידה להאיר להם ולכל ישראל אמן.
חבר מביא חבר. הפוסט בכתובת https://60ribo.org.il/tribes/