יום חמישי, י"ט טבת התשפ"ו
פרשת שמות
ידיעת ה' בעולם – על-ידי קידוש שמו בנצחונם של ישראל
כאשר משה רבנו נשלח אל פרעה, הוא לא בא רק להוציא את בני ישראל ממצרים. הוא בא להודיע את גבורת ה' ואת שליטתו בעולם. יש כאן יצירת של מציאות חדשה בהוויה האנושית, שה' בוחר באומה שתייצג אותו על במת ההיסטוריה, ועל-ידי כך הוא מגלה את גבורתו. הרעיון הזה הוא כה בסיסי באמונתנו, עד שעשרת הדברות פותחות במלים "אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ ב), וידועים דברי האבן-עזרא שם אודות מה ששאלו רבי יהודה הלוי ומה שהשיב לו באריכות, וכאן נקצר ונביא את התמצית –
"שאלני ר' יהודה הלוי מנוחתו כבוד, למה הזכיר 'אנכי ה' א-להיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים', ולא אמר 'שעשיתי שמים וארץ ואני עשיתיך'. וזאת היתה תשובתי אליו. דע, כי אין מעלות בני אדם שוות באמונתם בלבם…
והנה השם הנכבד הזכיר בדבור האחד, 'אנכי ה' א-להיך'. וזה לא יוכל להבין רק מי שהוא חכם מופלא… והנה יספיק למשכיל בכל גוי דבור 'אנכי ה", כי עשיית שמים וארץ היום קרוב מחמשת אלפי שנה, וישראל לבדם מודים בזה, וחכמי האומות אינם מכחישים, כי השם הוא לבדו עשה שמים וארץ. רק הם אומרים, כי השם הוא עושה תדיר בלי ראשית ואחרית. והנה השם עשה אותות ומופתים במצרים, עד שהוציאם משה להיות להם לא-להים. וככה אמר משה 'או הנסה א-להים לבוא לקחת לו גוי' (דברים ד לד) …
והנה בעבור האות, שעשה השם במצרים, אמר משה 'אתה הראת לדעת' (דברים ד לה). שהכל ראו זה, חכמים ושאינן חכמים, גדולים וקטנים, גם הוסיף עוד בדבר מעמד הר סיני ששמעו קול השם, על כן אחריו, 'מן השמים השמיעך את קולו ליסרך' (שם לו). ואמר באחרונה, כי הדעת הגמורה, שישיב האדם אל לבו עד שיתברר לו בראיות, כי השם הוא לבדו, על כן אמר 'וידעת היום והשיבות אל לבבך (שם לט). ואמר דוד 'ואתה שלמה בני, דע את א-להי אביך ועבדהו' (דהרי הימים א כח ט). והדעת הוא בלב לא בהודעת הפה. והנה הזכיר למשכיל 'אנכי ה", והוסיף 'אשר הוצאתיך', שיבין המשכיל ושאינו משכיל. ואמר 'א-להיך', כי אתה חייב בעבור שהוצאתיך מבית עבדים להיות לי לעבד שתעבדני, ותהיה לי לעם ואני אהיה לך לא-להים…". ובהמשך שם באר האבן-עזרא את מהות החובה שלנו להיות עבדי ה' מכמה טעמים.הרי למדנו, שחובתנו כאומה להיות עבדי ה' נובעת דווקא מיציאת מצרים, כי שם נתגדל ה' בעולמו, ואת זה ראו עיני כולנו, כאשר ה' פועל בעולם הממשי בו אנו חיים. וכאשר פרעה אומר למשה מתוך התרסה גלויה – "מִ֤י ה' אֲשֶׁ֣ר אֶשְׁמַ֣ע בְּקֹל֔וֹ לְשַׁלַּ֖ח אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל לֹ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ אֶת־ה' וְגַ֥ם אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֥א אֲשַׁלֵּֽחַ" (שמות ה ב), הוא מערער על יסוד שליטת ה' בעולם, ומעתה יש כאן מלחמת דת, להעמיד את העולם על מתכונתו תחת שליטת ה' א-להי ישראל, הא-להים אשר דרך עם ישראל מקדש את שמו על במת העולם.
מי שחושב שהמלחמות שלנו הן על טריטוריה ונכסים, בטחון ומרחב מחיה, מי שמעמיד את זכותנו על הארץ על ציונות של מקלט בטוח – אינו מבין מהו עם ישראל, כיצד נוצר, בשביל מה נוצר, מה יעודו ומה חזונו. לא פלא, שלקחו את הנצחונות האדירים שה' נתן לנו ומסמסו אותם בשל העדר חזון. צה"ל הוא כיום הצבא מספר אחד בעולם במלחמה מול סכנת קיום מיידית, והצבא הגרוע בעולם במניעת סכנה עתידית. וזאת – משום שלדידם של ראשי הציונות החילונית, כל קיומנו כאן בארץ מבוסס על הישרדות בלבד, ולא על קידוש שמו של ה'.
ועבור מי שסבור, שהשתנו העתים ונתחלפו הזמנים, וכל הדיבורים על קידוש ה' והודעת שמו בעולם נאמרו פעם, לפני מעל שלשות אלפים שנה, ראוי להביא את דברי רבותינו הקדושים במדרש תהלים מזמור קז (מובא גם בילקוט שמעוני רמז תתסו) –
"'הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר'. זהו שאמר הכתוב 'למעני למעני אעשה (ישעיה מח יא)', 'למעני אעשה' אינו אומר, אלא 'למעני למעני', אמר הקדוש ברוך הוא – איני עושה אלא בשביל שמי שלא יתחלל, ולמה כתיב שתי פעמים 'למעני למעני', אמר הקדוש ברוך הוא – בזמן שהייתם במצרים גאלתי אתכם בשביל שמי, גם באדום אעשה בשביל שמי, שנאמר 'ויושיעם למען שמו' (תהלים קו ח), וכשם שגאלתי אתכם בעולם הזה, כך אני גואל אתכם לעולם הבא, לכך נאמר 'למעני למעני' שתי פעמים…".
מי חכם – ויבן אלה!