הרב אורי זוהר זצ"ל – שיעור על ספר משלי פרק ט"ז פסוקים א – ד עם ביאור הגר"א

סרט על משלי פרק טז , על ידי הרב אורי זוהר זצ"ל – לחץ בכפתור המשולש כדי להפעיל

משלי פרק טז פסוק א – ד
(א) לְאָדָ֥ם מַֽעַרְכֵי־לֵ֑ב וּ֝מֵיְקֹוָ֗ק מַעֲנֵ֥ה לָשֽׁוֹן:
(ב) כָּֽל־דַּרְכֵי־אִ֭ישׁ זַ֣ךְ בְּעֵינָ֑יו וְתֹכֵ֖ן רוּח֣וֹת יְקֹוָֽק:
(ג) גֹּ֣ל אֶל־יְקֹוָ֣ק מַעֲשֶׂ֑יךָ וְ֝יִכֹּ֗נוּ מַחְשְׁבֹתֶֽיךָ:
(ד) כֹּ֤ל פָּעַ֣ל יְ֭קֹוָק לַֽמַּעֲנֵ֑הוּ וְגַם־רָ֝שָׁ֗ע לְי֣וֹם רָעָֽה:

מקור הסרט: https://www.kolhalashon.com/new/Media/PlayShiur.aspx?FileName=329369&Video=True&Lang=Hebrew

נספח: רבינו בחיי ויקרא פרשת אמור פרק כב פסוק לב
ואמנם מצינו תקנה לעון חלול השם כשיקדש את השם כנגד מה שחלל, ולכך סמך לו: "ונקדשתי", וכן אמר הכתוב: (משלי טז, ו) "בחסד ואמת יכופר עון", כלומר עון הרשע והשקר שהם הפך חסד ואמת, כענין החולי שאינו מתרפא אלא בהפכו

הציטוט המלא: רבינו בחיי ויקרא פרשת אמור פרק כב פסוק לב
(לב) ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל. חלול ה' הוא עון חמור ביותר, ומצינו שויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה ולא ויתר על חלול ה', והוא שאמר הנביא: (יחזקאל כ, לט) "ואתם בית ישראל איש את גלוליו לכו עבדו ואת שם קדשי לא תחללו עוד", ואמרו רז"ל (יומא פו א) על עון זה שאין כח ביום הכפורים לכפר ולא בתשובה לתלות ולא ביסורין למרק, אלא כלן תולין ומיתה ממרקת.
ואמנם מצינו תקנה לעון חלול השם כשיקדש את השם כנגד מה שחלל, ולכך סמך לו: "ונקדשתי", וכן אמר הכתוב: (משלי טז, ו) "בחסד ואמת יכופר עון", כלומר עון הרשע והשקר שהם הפך חסד ואמת, כענין החולי שאינו מתרפא אלא בהפכו, ומפורש אמרו רז"ל: חטא אדם בלשון הרע יעסוק בתורה, חטא אדם בעיניו יזילם דמעות, וכן אמר דוד: (תהלים קיט, קלו) "פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך", לא שמרתי לא נאמר אלא "לא שמרו". ועוד אמרו רז"ל: (ויק"ר כא, ד) אם עשית חבילות של עברות עשה כנגדן חבילות של מצות. רגלים ממהרות לרוץ לרע, יהיו רצין לדבר מצוה, ידים שופכות דם נקי, יקשור תפילין על ידו ויתן צדקה לעניים.
ובמדרש הזה מצות עשה שבתורה לקדש את השם ברבים, וכך דרשו רז"ל: (ספרא ט, ד) ונקדשתי בתוך בני ישראל, מסור עצמך לקדש את שמי, יכול ביחיד, ת"ל "ונקדשתי בתוך בני ישראל". וכשהוא מוסר את עצמו ימסור עצמו על מנת למות, שכל המוסר עצמו על מנת הנס אין עושין לו נס. שכן מצינו בחנניה מישאל ועזריה שלא מסרו עצמן על מנת הנס, שנאמר: (דניאל ג, יח) "והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד", מציל ולא מציל ידיע להוא לך וגו'.
ועוד הוכיחו רז"ל מן הכתוב הזה שכל דבר שבקדושה צריך עשרה והוא שאמרו בברכות (כא ב): אין דבר שבקדושה בפחות מעשרה, שנאמר: "ונקדשתי בתוך בני ישראל", וכתיב התם: (במדבר טז, כא) "הבדלו מתוך העדה", מה להלן עשרה אף כאן עשרה. ופירש ר' יעקב שאין נוסחא זו מדוקדקת שאין להביא ראיה מעשרה מרגלים לדבר שבקדושה, אבל עיקר הנוסחא היא כן: אתיא תוך תוך, כתיב הכא: "ונקדשתי בתוך", וכתיב התם: (בראשית מב, ה) "לשבור בתוך הבאים", מה להלן עשרה אף כאן עשרה, ועכשיו יביא ראיה מעשרה אחי יוסף שהיו צדיקים לדבר שבקדושה.