שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן טו
אם יש קפידא להסיר הצורה שקורין מגן דוד מפרוכת ב' דר"ח אדר תשכ"ט. מע"כ ידידי הרה"ג מהר"ר משה קיימאן שליט"א, רב במאנטריי מעקסיקא.
בדבר הפרוכת שיש עליו צורת מגן דוד אם יש בזה איזה חשש, הנה כפי שידוע זה מאות בשנים שעשו ציור מגן דוד על פרכות ועל מעילים ומטפחות ולא היה מי שיערער על זה, ואף שאין לנו מקור צורת המגן דוד אין בזה שום קפידא, וגם יש בזה ענין להזכיר שהשי"ת מלך למעלה ולמטה ולכל ד' רוחות השמים, ושייכות שם דוד לא ידוע, ואולי הוא סימן לדוד שבטח במלחמותיו על השי"ת שהוא מלך למעלה ולמטה ובכל רוחות השמים שלכן לא היה ירא ממלכי בשר ודם ומחיילותיהם כציוי התורה.
אבל בכל אופן אף אם הוא בלא טעם איני רואה בדבר שעשו כן זה מאות בשנים קודם שהיו כת הציונים בעולם כלל ולא היו מינים וכופרים בבתי כנסיות כלל שיהיה בזה חשש איסור ואף לא משום מעשה לא טוב. ורשאין להניחן על כלי הקדש ואין צורך לקורען משם. ומה שכתבו גם תיבת ציון לא מתייחד זה להכת ציונים ולא מחלוקת טוב להסיר אותיות אלו כי צורת המגן דוד שעשו מכבר על כלי הקדש היה בלא תיבת ציון, אבל ענין איסור ליכא בזה כלל. ומש"כ בספר אוצר דינים ומנהגים שאסור לעשות ציור וכל דמות לאות אמונה אין לזה שום מקור ולא שום טעם לחלוק בזה על דורות שלפנינו שהניחו לעשות זה. והנני ידידו מוקירו, משה פיינשטיין.
שו"ת להורות נתן חלק ב סימן סד
בעזה"י. י' תמוז שנת תשל"ד לפ"ק.
החיים והשלו' למע"כ הר"ר אשר קיציס הי"ו, פה בני ברק. שלו' וישע רב.
ע"ד שהעיר בבית הכנסת שמצויירין בכותל המזרחי צורות של כוכבים – אנקוט נפשאי בקצרה בגלל מסת הפנאי.
א) האמנם מבואר בשו"ע יו"ד (סי' קמ"א ס"ד) דבכוכבים אסור בין צורה בולטת ובין שוקעת, ברם יעויין בדרכי משה (שם סק"ה) בשם תשו' מהר"ם שבמרדכי, דאפילו בצורת חמה ולבנה שרי ע"י צבעונין בעלמא עיין שם. וזוהי התשובה שבתוס' יומא (נד א) דצבע בעלמא אינו לא שוקע ולא בולט עיין שם. וכן הועתקה בשלטי גבורים שעל הרי"ף בעבודה זרה (מג ב). וכבר תמה בפתחי תשובה (סי' קמ"א סק"ו) על הטו"ז סקי"ב שם ונקוה"כ שלא הביאו דברי הד"מ הנ"ל. ובנדון דידן דליכא אלא צבע בעלמא שרי.
ב) ברם עדיין יש לפקפק מסתימת לשונות שאר פוסקים שלא כתבו להתיר בשל צבעונין, מ"מ יש להתיר בדיעבד עפ"י המבואר ברמ"א (שם ס"ד) דברבים ליכא חשדא, ואף שכתב הש"ך שם (סקכ"ז) בשם רבינו ירוחם דעכ"פ מכוער הדבר, אולם מבואר בשו"ת זקיני חת"ס (ח"ו סי' ו') דהיינו שלא יעשה כן לכתחילה אבל אם כבר נעשה אין לשנות עיין שם. ומזה תשובה על מש"כ בפתחי תשובה שם (סק"ח) עיין שם.
ג) ברם בעיקר הדבר נראה שאין אלו צורות כוכב כלל אלא צורה של שש קצוות שוות המכונה מגן דוד, והרי מעשים בכל יום שעושים צורות אלו, והן מצויות על פרוכות ושאר מקומות, ואלו המציירים צורות כוכבי השמים אינם מציירים צורות כאלו, ואינם נראים כן לעין האדם, ועכ"פ אינן צורות גמורות, וכבר כתב הנקוה"כ שם על היתר צורות י"ב מזלות שבמחזורים משום דאינו צורה גמורה עיין שם. וזהו הטעם העקרי שלא מחיתי לעשות כן. אולם מה שעשו בשנים קדמוניות על תקרת ביהכנ"ס צורות מזלות של כוכבים, בזה אין דעתי נוחה, כי כמדומה שנעשה כדוגמת מצב הכוכבים כפי שהם נראים ברקיע, ומ"מ מכיון שמצאתי כן לא צויתי להסירן מטעם דברבים ליכא חשדא ועפ"י דברי החת"ס הנ"ל. ועיין עוד בשו"ת חת"ס (או"ח סי' ס').
חותם בברכת התורה וכט"ס.
עלי תמר מסכת סוכה פרק ג הלכה ח
כמה אגדות ארץ ישראליות על הירושלמי המקורי הטבריני. וירושלמי נוסח דמשק באו לתפוצות מעט מזעיר, שכן בכל התפוצות היה קיים מזמן קדום הירושלמי הטבריני המקורי. אולם בידי הראב"ן היה גם נוסח דמשק עם ההוספות שלא היה בידי הרא"ש נכדו. ואכן אף שאין מאמר זה בירושלמי שלפנינו, הרי רבי יוחנן האמורא הגדול הא"י ומסדר הירושלמי אמר בדף ל"ז, מוליך ומביא למי שארבע רוחות שלו, מעלה ומוריד למי שהשמים והארץ שלו, וכמו שמבאר הרא"ש שמייחדים בנענועים את הקדוש ברוך הוא בששה קצוות בארבע רוחות ובשמים ובארץ, ובנענוע כזה ובכוונה כזאת מנענעים כוחו של הקטיגור.
ובזה נראה לי הטעם שנתפשט בכל תפוצות ישראל הסמל של מגן דוד כצורה של ששה קצוות מורכבת משני משולשים והוא סמל קדוש לאומה בביהכ"נ ובפרוכת ס"ת. ונראה לי שישראל בגלותם השתמשו כסמל זה כסגולה להחליש את השטן המקטרג, ובזכות זה שמייחדים את הקדוש ברוך הוא בששה קצוות, יגער ה' בשטן ובקטרוג, הבוחר בישראל עמו ובירושלים. וקראו לזה מגן דוד, ע"ש שאמר פעמים אין מספר, ואתה ה' מגן בעדי, סתרי ומגיני אתה, ותתן לי מגן ישעך, ועוד. ועל יסוד הפוסקים האלו נוסדה הברכה בהפטרה, מגן דוד. והיה זה משום שיחד את הקדוש ברוך הוא בשמים ובארץ ובארבע רוחות, כסמל של שש קצוות והוא מגן דוד ומגן ישראל בקודש ובחול, בכל דור ודור, ועיין בספר המטעמים ערך מגן דוד, ומתי נוצר סמל זה אינו ידוע, אבל כבר הרא"ש מדבר מיחוד ה' בשש קצות להחליש כוחו של המקטרג.