(יב) וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֙רָץ֙ אֶל־תּ֣וֹךְ הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֪ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙ אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם:
(יג) וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה:
(יד) וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֪ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵא֑וֹת מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־דְּבַר־קֹֽרַח:
(יג) ויעמוד בין המתים וגו’ – אחז את המלאך והעמידו על כרחו. א”ל המלאך הנח לי לעשות שליחותי. א”ל משה צוני לעכב על ידך. א”ל אני שלוחו של מקום ואתה שלוחו של משה. א”ל אין משה אומר כלום מלבו אלא מפי הגבורה, אם אין אתה מאמין הרי הקדוש ברוך הוא ומשה אל פתח אהל מועד בא עמי ושאל. וזהו שנאמר וישב אהרן אל משה. דבר אחר למה בקטרת, לפי שהיו ישראל מליזין ומרננים אחר הקטרת לומר סם המות הוא, על ידו מתו נדב ואביהוא, על ידו נשרפו חמשים ומאתים איש, אמר הקדוש ברוך הוא תראו שעוצר מגפה הוא, והחטא הוא הממית:
ערוך השולחן אורח חיים סימן תקעו
סעיף ט
ולא מיבעיא אם היה הדבר בישראל אלא אפילו בשארי בני אדם מתענין ויש מי שאומר דשטנא בתרי אומי לא שליט [ער”ן שם] וכל הפוסקים לא כתבו כן היה דבר בבהמות אין מתענין זולת אם היה בחזירים מפני שמעיהם דומות לשל אדם וכתבו שעכשיו אין גוזרין תעניות על הדבר לפי שבדוק ומנוסה הוא דהאויר נקלט בהעדר אכילה ושתייה ומרבים בתפלות ובאמירת הקטורת וגוזרין תענית בפדיון ומחלקין לעניים ומרבין בצדקה [בזוהר בראשית דף ק’: איתא דאמירת קטורת מעציר המגפה ושיקחו מ’ אנשים יראי אלקים עשרה בכל רוח מהעיר ושיאמרו קטורת ויעשו כן ג’ פעמים וכל העם יכנוסו לבהכ”נ ויאמרו קטורת ע”ש]:
נראה לי שאף על פי שכתוב בערוך השולחן שמתענין גם אם יש דבר בשאר בני אדם, הכוונה שמבקשים מה’ שהדבר לא יתפשט משאר בני אדם לבני ברית.
וכך כתוב במחזור ליום כיפור – אשכנז מוסף יום כפור
אָבִֽינוּ מַלְכֵּֽנוּ זְכוֹר רַחֲמֶֽיךָ וּכְבוֹשׁ כַּעַסְךָ וְכַלֵּה דֶֽבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וּשְׁבִי וּמַשְׁחִית וְעָוֹן וּמַגֵּפָה וּפֶֽגַע רַע וְכָל מַחֲלָה וְכָל תַּקָלָה וְכָל קְטָטָה וְכָל מִינֵי פֻרְעָנִיּוֹת וְכָל גְּזֵרָה רָעָה וְשִׂנְאַת חִנָּם מֵעָלֵֽינוּ וּמֵעַל כָּל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:
וּכְתוֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל בְּנֵי בְרִיתֶֽךָ:
ולראיה עיין בפוסט שינוי נוסח ברכת המזון משום לא תחנם, כאשר יש גוי בבית
נספח: תוספות יום טוב – הקדמה לקדשים
וראיתי להקדים בכאן מ”ש הרמב”ם בסוף מנחות וז”ל אמרו זאת התורה לעולה ולמנחה וגו’ כל העוסק בתורה כאילו הקריב עולה ומנחה וחטאת, ואמרו ת”ח העוסקים בהלכות עבודה מעלה עליהן הכתוב כאילו נבנה בה”מ בימיהם וע”כ ראוי לאדם להתעסק בדברי הקרבנות ולשאת ולתת בהן. ולא יאמר הרי הן דברים שא”צ להן בזמן הזה כמו שאומרים רוב בני אדם. ע”כ: