|
בליל שבת לפני שבוע נחצה קו אדום חמור: קצין צה"ל פתח בירי מעל ראשי נערים בגבעה בהר חצור, הורה להם באיומי נשק טעון לשכב על הרצפה ואיים ש"יהרוג את כולם". בהמשך, כשהאירוע הלך והסלים והתפשט לשטח סמוך, נפצע נער יהודי כבן 14 מירי כוחות הביטחון ונזקק לטיפול רפואי דחוף.
אבל הירי היה רק תחילתה של פרשה מתגלגלת. בליל שבת, בשעה שהנער שכב פצוע, דובר צה"ל מיהר להאשים את הנערים בשטח בטענות חמורות: דריסה, חנק, יידוי אבנים. בתוך שעות, כלי התקשורת הובלו לקמפיין דה-לגיטימציה והאשמות שווא כלפי המתיישבים. הרמטכ"ל גיבה, פוליטיקאים גינו — העלילה נרקמה במהירות הרבה לפני שהתבררו העובדות.
בנקודה הזו נכנסנו לתמונה. מיד עם היוודע האירוע יצאו אנשי המערכת לשטח ולחקירה יסודית. העלינו באתר כתבה ראשונה ומפורטת שתיארה את השתלשלות האירועים, פרסמנו את התיעודים עצמם. בנוסף, אלחנן גרונר, תחקירן הקול היהודי, פרסם פוסטים שזכו לתפוצה רחבה, עשו סדר בסיפור וקראו לסיום העלילה והרגעת הרוחות.
בנקודה הזו נכנסנו לתמונה. מיד עם היוודע האירוע יצאו אנשי המערכת לשטח ולחקירה יסודית. העלינו באתר כתבה ראשונה ומפורטת שתיארה את השתלשלות האירועים, פרסמנו את התיעודים עצמם. בנוסף, אלחנן גרונר, תחקירן הקול היהודי, פרסם פוסטים שזכו לתפוצה רחבה, עשו סדר בסיפור וקראו לסיום העלילה והרגעת הרוחות.
בהמשך העלינו כתבה מקיפה שהציגה: בעוד שבמקרים אחרים בהם חיילים פעלו מול ערבים או פעילי שמאל — צה"ל מיהר להשעות, להדיח ולפתוח בחקירות תוך שעות — הפעם, כשהקורבן הוא נער יהודי, החקירה נגררת ימים, בלי שום טיפול מהיר וראוי.
וכך, ככל שהימים חלפו, העלילה החלה להתפרק. בסוף השבוע כבר פורסם שגם בפרקליטות ובמשטרה מודים שאין ראיות לדריסה, אין ראיות לחנק, אין תשתית ראייתית שתוכל להצדיק כתב אישום נגד הנערים.
שוב ראינו פער ענק בין תדרוכי דובר צה"ל לבין המציאות העובדתית בשטח. ושוב הומחש למה כל כך חיוני שיהיה קול עצמאי ומחובר לשטח — נגמרו הימים שבהם דובר צה"ל וכלי התקשורת המרכזיים שיחקו במגרש ריק. הציבור לא מוכן עוד לקבל כל עלילה שגורמים אינטרסנטיים מנסים להפיץ.