דברים פרשת ראה פרק יא פסוק כח
וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם: ס
רש"ר הירש דברים פרשת ראה פרק יא פסוק כח
וסרתם וגו' ללכת אחרי וגו': כל צעד המרחיק אותנו מן המצוות מקרב אותנו לעבודה זרה. "מכאן אמרו, כל המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה וכל הכופר בעבודה זרה כמודה בכל התורה כולה" (ספרי). נראה לנו שלא יהיה זה מיותר להעיר: במאמרים אלה נאמר היפוכו הגמור של אותו עיקרון מדומה, שדיו ליהודי שהוא "מאמין בה'" – אפילו הוא פונה עורף לכל מצוות ה'. הרי נאמר כאן שההודאה בכל התורה כולה – הוה אומר: ההודאה בחובה לקיים את כל מצוות ה' – קשורה בקשר בל יינתק להודאה או לכפירה באחדות ה'. "האמונה בה'" של היהדות איננה רק אמונה במציאות ה' גרידא, אלא זו הודאה בשלטון ה' עלינו המביאה לידי כך שנשתעבד לרצונו. והאמונה היהודית באחדות ה' היא "קבלת עול מלכות שמים": שעבוד כל גורלנו ומעשינו לאל היחיד. לפיכך הכופר בעבודה זרה כמודה בכל התורה כולה. הכפירה באחדות ה', ההודאה באל אחר מבלעדי האל היחיד – או בצדו – היא "עבודה זרה" פשוטה כמשמעה, שהרי זו "השתעבדות לאחר", הפקעת הווייתנו וחובתנו מן התכתיב הבלעדי של האל היחיד. לפיכך המודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה כולה. ואכן המקור שמאמרים אלה נלמדים ממנו איננו מניח כל מקום לספק בעניין זה, שהרי מקור המאמרים האלה הוא: וסרתם מן – הדרך וגו' ללכת אחרי אלהים אחרים. אולם פסוק זה איננו אומר שהמודה בעבודה זרה ככופר בכל התורה, אלא הניסוח הוא הפוך; שהרי נאמר כאן שכל נטייה מדרך המצוות כמוה כהליכה בדרך עבודה זרה, הוה אומר: כל הכופר בתורה כמודה בעבודה זרה (ראה פי' במדבר טו, לא ושם הסבר להלכה שמומר להכעיס אפילו לדבר אחד הרי הוא כעובד עבודה זרה):