לא למדו את הלקח מאסון הלוויית הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל, בעל "שבט הלוי"

האסון בהלוויית הרב וואזנר זצ"ל בשנת 2015 היווה נקודת מפנה משמעותית בגישה של הציבור החרדי והרשויות לניהול אירועי ענק. מאחר שהאסון לא נגרם מפיגוע או רשלנות רפואית, אלא מדוחק אנושי בתוך מבנה (גרם המדרגות של ישיבת חכמי לובלין), לקחי האירוע התמקדו בעיקר בבטיחות המונים ובשינוי נורמות התנהגות.

הפקת הלקחים בצד החרדי

להלן עיקרי הפקת הלקחים בצד החרדי:

1. שינוי תפיסתי: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם"

לפני האסון, הלוויות ענק נתפסו כאירוע רוחני שבו הציבור "נוהר" מתוך רגש ספונטני. בעקבות האסון, חל שינוי בשיח הפנימי:

• מודעות לסיכון: החלה הבנה שדוחק הוא "סכנת נפשות" הלכתית ולא רק חוסר נוחות. רבנים החלו להדגיש את החובה ההלכתית להישמע להוראות הבטיחות.

• הוקעת הטיפוס על גגות: התופעה של בחורי ישיבה המטפסים על גדרות, גגות ומרפסות רעועות כדי לראות את המיטה הוקעה באופן פומבי על ידי מנהיגי הקהילה.

2. שינויים לוגיסטיים בניהול הלוויות

האסון הוביל לכך שהלוויות הבאות של גדולי הדור (כמו זו של הרב גריינימן שאירעה שבוע לאחר מכן, ובהמשך בהלוויית הרב שטיינמן והרב קניבסקי) נוהלו אחרת לגמרי:

• הרחקת הקהל מהמיטה: הוקמו מחסומים פיזיים משמעותיים (גדרות לחץ) כדי ליצור סטריליות סביב האמבולנס או המיטה, כדי למנוע את ה"התנפלות" המסורתית שיוצרת דוחק מסוכן.

• הגבלת כניסה למבנים: הופקו לקחים בנוגע לכניסה לישיבות או בתי מדרש צפופים. המשטרה והסדרנים החרדים החלו למנוע כניסת קהל למבנים סגורים בזמן הוצאת המיטה, כדי למנוע את "אפקט הבקבוק" שהרג את מרדכי גרבר ויצחק סאמט ז"ל.

• סדרנים פנימיים: הוגבר השימוש ב"סדרנים" מתוך הקהילה (למשל מטעם חסידויות או ישיבות) שעובדים בתיאום עם המשטרה, מתוך הבנה שהקהל נשמע להם יותר מאשר לשוטרים.

3. הקמת תשתיות זיכרון ובטיחות

• מדרגות המוות: בבניין ישיבת חכמי לובלין בוצעו שינויים כדי למנוע הישנות של המקרה, והמקום הפך לתזכורת חיה לצורך בזהירות.

• מיזמי הנצחה: הוקמו מיזמים של לימוד משניות והכנסת ספרי תורה לעילוי נשמת ההרוגים, אך אלו לוו תמיד בקריאות לציבור "לשמור על עצמו" באירועים עתידיים.

4. היערכות ב"קיבוץ" באומן

אחד המקומות שבהם יושמו לקחים באופן מיידי היה הנסיעה ההמונית לאומן בראש השנה. לאחר האסון, הנהלת "איחוד ברסלב" החלה להעסיק פקחים וסדרנים מיוחדים בנקודות חיכוך (כמו ב"תיקון הכללי" או בדרך לנהר לתשליך) כדי למנוע דוחק במדרגות ובמעברים צרים.

---

חשוב לציין: למרות הלקחים שהופקו, רבים בציבור החרדי ובישראל בכלל חשים כי הלקחים לא יושמו במלואם ברמה הלאומית, מה שהוביל בסופו של דבר לאסון הכבד בהרבה במירון בשנת 2021.

שאל GEMINI האם רוצה שאשווה בין כשלי האבטחה בלוויית הרב וואזנר לבין אלו שאירעו באסון מירון? ועניתי כן

ההשוואה בין אסון הלוויית הרב וואזנר (2015) לאסון מירון (2021) חושפת דפוסים דומים של כשלי בטיחות, אך גם הבדלים משמעותיים בהיקף ובמעורבות המדינה. שניהם נחשבים ל"אסונות צפיפות" (Crowd Crush), שבהם הכשל אינו מבני (קריסת גשר), אלא נובע מלחץ אנושי בנקודות צוואר בקבוק.

להלן ניתוח השוואתי של הכשלים:

1. נקודת הכשל: "צוואר הבקבוק"

• בלוויית הרב וואזנר: הכשל היה גרם מדרגות צר ביציאה מישיבת חכמי לובלין. הדוחק נוצר כשאלפים ניסו לרדת במדרגות בו-זמנית עם הוצאת המיטה, בעוד אחרים ניסו לעלות.

• באסון מירון: הכשל היה "מסדרון דב" (שביל היציאה ממתחם תולדות אהרן). השביל היה צר, רצפתו הייתה בנויה מלוחות מתכת חלקים, ובקצהו הייתה ירידה תלולה שהפכה למלכודת מוות כשההמונים נדחפו מאחור.

2. "זרימה דו-סטרית" וניהול קהל

• הלוויית הרב וואזנר: לא הייתה הפרדה בין הנכנסים ליוצאים. אנשים נמחצו אלו מול אלו במרחב סגור. המשטרה לא הציבה סדרנים בתוך הבניין עצמו, מתוך הנחה שהישיבה מנהלת את האירוע בפנים.

• אסון מירון: המשטרה והסדרנים אפשרו כניסה של קהל למתחם ההדלקה הרבה מעבר לקיבולת, ובמקביל לא ויסתו את קצב היציאה. נוצר לחץ אדיר של אנשים שביקשו לצאת מול זרם של אנשים שניסו להיכנס או לעמוד בשביל.

3. האחריות והריבונות

• הלוויית הרב וואזנר: האירוע נתפס כאירוע "פרטי" של מוסדות הישיבה והמשפחה בתיאום עם המשטרה. האחריות הייתה מפוזרת, והלקחים היו בעיקר פנימיים לקהילה ולמשטרת מחוז תל אביב.

• אסון מירון: זהו אירוע לאומי בחסות המדינה. כאן נחשף כשל מערכתי של שנים: "הפקרות" בניהול האתר, היעדר גוף אחד שאחראי על הבטיחות, ולחצים פוליטיים שאפשרו את קיום האירוע ללא הגבלת קהל למרות אזהרות המומחים.

4. טבלת השוואה מסכמת

מאפיין	אסון הלוויית הרב וואזנר (2015)	אסון מירון (2021)
מספר הרוגים	2 הרוגים (ועשרות פצועים)	45 הרוגים (ומאות פצועים)
הגורם הישיר	דוחק בגרם מדרגות פנימי	דוחק בשביל יציאה צר וחלק
סוג האירוע	אירוע פתאומי/ספונטני (לוויה)	אירוע מתוכנן מראש (הילולה)
מעורבות המדינה	אבטחת היקף (משטרה)	ניהול מלא של המדינה והמשטרה
ועדת חקירה	תחקיר משטרתי פנימי	ועדת חקירה ממלכתית

---

המסקנה המרה: הכתובת הייתה על הקיר

האסון בלוויית הרב וואזנר נחשב בדיעבד ל"תמרור אזהרה" שלא נקרא נכון. המומחים טוענים כי אילו היו מפיקים את הלקחים ההנדסיים והלוגיסטיים מלוויית הרב וואזנר – בעיקר בנושא חישוב קיבולת קהל ומניעת צווארי בקבוק במקומות צפופים – ייתכן שאסון מירון היה נמנע.

באופן אירוני, בהלוויית הרב קניבסקי (שנה לאחר אסון מירון), המשטרה כבר פעלה בשיטה אחרת לגמרי: הצבת עשרות מחסומים קילומטרים לפני המיטה, שימוש בטכנולוגיות לניטור קהל, והקפדה על שטחים פתוחים בלבד.