(מסכת נדה דף ל עמוד ב) וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסוטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה – פירוש הגר”א בעשרה כללים

פורסם ב: דברי תורה | 0
מסכת נדה דף ל עמוד ב עם פירוש חברותא
דרש רבי שמלאי: למה הולד דומה במעי אמו – לפנקס שמקופל, ומונח ידיו על שתי צדעיו, שתי אציליו [בית השחי] על ב’ ארכובותיו, [הברך המחברת את השוק לירך] וב’ עקביו על ב’ עגבותיו, וראשו מונח לו בין ברכיו. ופיו סתום, וטבורו פתוח.
ואוכל ממה שאמו אוכלת, ושותה ממה שאמו שותה!
ואינו מוציא רעי – שמא יהרוג את אמו בזהמו אותה.
וכיון שיצא לאויר העולם – נפתח הסתום [פיו], ונסתם הפתוח [הטבור], שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחת!
ובהיותו במעי אמו – ונר דלוק לו על ראשו, וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו שנאמר: ‘בהלו נרו על ראשי, לאורו אלך חשך’.
ואל תתמה כיצד יכול העובר לצפות עד סוף העולם, שהרי אדם ישן כאן, ורואה חלום – באספמיא!
ואין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותן הימים! שנאמר: ‘מי יתנני כירחי קדם, כימי אלוה ישמרני’ והראיה שהפסוק מדבר בחדשי העבור: ואיזהו ימים שיש בהם רק ‘ירחים’ ואין בהם ‘שנים’ הוי אומר – אלו ירחי לידה.
ומלמדין אותו בימי עבורו כל התורה כולה! שנאמר ‘ויורני, ויאמר לי: יתמך דברי לבך, שמור מצותי – וחיה! [משלי ד, ד] ואומר: ‘בסוד אלוה עלי אהלי’! [איוב כט, ד] שואלת הגמרא: מאי “ואומר” ומהו החסרון בדרשה מהפסוק ‘ויורני’ שנצרכה דרשה נוספת? וכי תימא: נביא הוא דקאמר לה – תא שמע “בסוד אלוה עלי אהלי” – ופסוק זה הוא המשכו של הפסוק ‘מי יתנני כירחי קדם’, שהעמידה הגמרא לעיל שנאמר על זמן ההריון.
וממשיכה הגמרא בדרשת רבי שמלאי: וכיון שבא לאויר העולם, בא מלאך וסוטרו על פיו, ומשכחו כל התורה כולה, שנאמר – ‘לפתח’ [היציאה מהרחם] – חטאת רובץ!
ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו – שנאמר: ‘כי לי תכרע כל ברך, תשבע כל לשון’.
ודרש הפסוק: ‘כי לי תכרע כל ברך’ – זה יום המיתה, שנאמר: ‘לפניו יכרעו כל יורדי עפר’! ‘תשבע כל לשון’ – זה יום הלידה, שנאמר: ‘מי יעלה בהר ה’ ומי יקום במקום קודשו נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה’ [וקיים שבועתו שנשבע בעת הלידה.
ומה היא השבועה שמשביעין אותו?
‘תהי צדיק ואל תהי רשע! ואפילו כל העולם כולו אומרים לך ‘צדיק אתה’ – היה בעיניך כרשע! והוי יודע – שהקב”ה טהור, ומשרתיו טהורים, ונשמה שנתן בך טהורה היא, אם אתה משמרה בטהרה – מוטב, ואם לאו – הריני נוטלה ממך!
ומוסיפה הגמרא: תנא דבי רבי ישמעאל: משל לכהן שמסר תרומה לעם הארץ ואמר לו: אם אתמשמרה בטהרה – מוטב, ואם לאו – הריני שורפה לפניך!

בדרך כלל הייתי משאיר את התורה המיסטית לאותם לומדי תורה מתקדמים שמתאימים ללמוד אותה.
לצערי במקרה זה לא הצלחתי למצוא תשובה טובה בין הפירושים הרגילים לש”ס על דברי הרב שימלאי שציטטתי.

שיטת הגר”א