יום שני, כ"ח תשרי התשפ"ו
רוח אחרת במצפה לאה
אמש נפל דבר בישראל. לא שמעו על כך בחדשות, זה לא היה אירוע בטחוני או מדיני שהתקשורת אוהבת לסקר, והוא לא קודם באמצעות יחצ"נים מקצועיים המעצבים את תודעת הציבור. אך יתכן ומדובר באירוע משמעותי בסדר גודל של דורות, הרבה מעבר למה שמתארים לעצמם גם אלו שהשתתפו, ואפילו אלו שיזמו וארגנו את האירוע.
בגבעות שבסביבות כוכב השחר, הוקם מאחז בשם 'מצפה לאה', ואתמול נערך שם כינוס עוצמתי לרגל הכנסת ספר תורה לבית הכנסת שהוקם בישוב, כאשר לאחר מכן נערכה סעודה לכבודה של תורה, לכבודה של ארץ-ישראל ולכבודם של מוסרי הנפש המיישבים את המקום.
מה החידוש הגדול, תשאלו. ישנם מאחזים רבים, ברוך ה', ברחבי יהודה ושומרון, אשר יושביהם עוצרים בגופם את התכנית הפלשתינית לחנוק את ההתישבות היהודית ולתכנן את השביעי באוקטובר הבא ביהודה ושומרון, היל"ת. ובכן, במצפה לאה קיימות כל המעלות הללו של כיבוש, הורשה והתישבות, אך יש במקום גם תופעה יחודית – המשפחות המאכלסות את המקום – מעל מנין משפחות – הן משפחות חרדיות לכל דבר וענין, יוצאי הישיבות המובחרות, בוגרות בית יעקב, אנשים שהבינו, כי ה' לא הביאנו לארצנו כדי שנדור במחסנים ובחניות, אלא על-מנת שנירש את הארץ ונקיים על-ידי כך את חלקנו בברית עם בורא עולם.
"ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאותיו על הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה". רוח אחרת נשבה במצפה לאה, רוח גבורה ויראת ה', רוח של התחדשות, של התנערות מעפר, רוח של אהבת ה' ויראתו, של תורת ארץ-ישראל הזורמת בעורקים של משפחות האברכים היקרות והבחורים הנפלאים, אשר בשנתיים-שלוש האחרונות עמלו צעד אחר צעד כדי להפוך את החלום למציאות.
בשעה שהציבור החרדי נאנק תחת משבר הדיור ומחפש פתרונות מסוגים שונים להעדר ההלימה שבין הגידול הדמוגרפי לאפשרויות העומדות בפניו – מה שיוצר תנאים תת-אנושיים לצד מחירים מאמירים לא רק בירושלים ובבני-ברק, אלא אף במקומות שבעבר נחשבו לפריפריה – מגיעה הבשורה הנפלאה של מצפה לאה, ומלמדת אותנו, כי מצוקת הדיור אינו עומדת בחלל ריק. היא נובעת ממצוקת הדיור של בורא עולם, אשר חפץ להשכין את שכינתו בארצו, לפרוס את חסותו על נחלתו, להנחיל את בניו בכל מרחבי הארץ ולאפשר לעמו לקיים את היעוד של "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה".
מי שראה את מאות המשתתפים בהכנסת ספר התורה ובסעודת המצוה אמש – לא יכל שלא לחוש את משק כנפי ההיסטוריה. מי שחווה את התרוממות הרוח שהיתה שם – לא יכל שלא להרהר בלבו, מדוע אין עוד עשרות מאחזים כאלו, הבנויים על טהרת הקודש ומאוכלסים בידי סלתה ושמנה של היהדות החרדית.
אבל יותר מכל, האירוע סימן את המהפך האדיר שהציבור החרדי חווה ביחס להכרת המציאות בה אנו חיים, ביחס להבנה, כי אכן מתרקם כאן תהליך אדיר של גאולה, כי ארץ-ישראל אינה עוד תחנה בגלות הארוכה כפי שהיו בבל, ספרד, גרמניה ופולין. ההתנכרות כלפי מפעל ישוב הארץ הולכת ונמוגה, ויותר ויותר מבינים, כי דווקא ההתחברות לארץ ולברית שכרתנו עליה עם בורא עולם – היא הערובה היחידה לקיומנו גם במישור הרוחני. לנוכח תהליך האוסלויזציה של הציונות החילונית, אשר הוביל אותנו לאסון הגדול מלפני שנתיים ולהכלת הטבח בהסכם שנחתם לאחרונה משום שלא העזנו לומר קבל עולם ומלואו את הרש"י הראשון בתורה – לנוכח זאת ראינו אתמול במצפה לאה את תהליך התיקון של האומה. ראינו כיצד הציבור החרדי מתחבר למהלך ההיסטורי של שיבת ישראל לארצו מתוך עמדה של יוזמה תחת ההיגררות שהיתה מנת חלקו בעשרות השנים האחרונות. ההתרגשות הרבה שאחזה רבים מיושבי המאחזים הותיקים לנוכח התופעה הנפלאה, יוצרת מהלך אדיר של חיבור בין אוהבי ה' וארצו מכל המגזרים, בבחינת 'חבר אני לכל אשר יראוך'.
מי יתן, והתהליך ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, ומצפה לאה יהיה למגדלור של תורה ויראה, אשר יאיר על הארץ כולה. חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!