"קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל.. והיו לי הלויים, אני ה'" (במדבר, ג, מ"ה)
בפרשת שבוע מוזכרות הלכות נזיר. נזיר הוא אדם שקיבל עליו נזירות – כלומר קיבל על עצמו לא לאכול / לשתות שום סוג של ענבים (לא יין, לא ענבים לחים, לא חרצנים, לא צימוקים ולא קליפת ענבים), לא לגלח את השיער, לגדל את השיער עד יום השלמת נזרו, לא להכנס לאוהל מת, לא להיטמא למת (ואפילו לקרובי משפחתו), ובסיום הנזירות – לגלח את השיער ולהביא את קורבנותיו.
נזיר שסיים את ימי נזירותו בטהרה מביא כבשה בת שנתה לחטאת, כבש בן שנתו לעולה, ואיל לשלמים (איל נזיר). את כל תהליך הטהרה של הנזיר הוא יכול לעשות בלשכת הנזירים – לשכה הממוקמת בעזרת הנשים במקדש.
להרחבה