ע"י הונאה בבחירות רע"ם-בל"ד הרשימה הערבית המאוחדת ברית לאומית דמוקרטית עברה את אחוז החסימה ומפלגת הימין החדש בראשות שקד ובנט, לא!
נגיד שליש מן הקולות לחד"ש תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי התקבלו ע"י זיוף
וכן שליש מן הקולות רע"ם-בל"ד הרשימה הערבית המאוחדת ברית לאומית דמוקרטית התקבלו ע"י זיוף נמצא מספר מצביעים לחד"ש תע"ל בראשות איימן עודה ואחמד טיבי 127671 (193442*0.66)
נמצא מספר מצביעים לרע"ם-בל"ד 94819 (138598*0.66)
נמצא 2 המפלגות הערביות לא עוברים את אחוז החסימה החדש של 4309270 – קולות הזיוף (מעל 110000)
ולבנט ושקד אחרי שמורידים קולות הזיוף כן הצליחו לעבור את אחוז החסימה
מדוע אני מציע להוריד שליש
rotter.net/forum/scoops1/551204.shtml
ארגון חוננו :
*ארבעה חשודים נחקרו בביצוע הלינץ' במשקיפי הליכוד**ארבעה חשודים נחקרו בביצוע הלינץ' במשקיפי הליכוד בקלפי באום אל פאחם ביום הבחירות לפני כחודש. המשקיפים הצעירים הותקפו על ידי תושבי המקום, אשר רדפו אחריהם ברכביהם, נגחו בהם, אחד אף איים עליהם בסכין ועוד. עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו "מיצוי הדין עם התוקפים יעביר מסר של אכיפת החוק וזכות האזרחים לביטחון".*
ארבעה חשודים נחקרו לגבי ביצוע הלינץ' במשקיפי הליכוד שהגיעו לקלפי באום אל פאחם ביום הבחירות לפני כחודש. המקיפים הגיעו לקלפי נגישה באום אל פאחם על מנת לממש את זכותם להצביע, אולם שם הותקפו על ידי עשרת מתפרעים. כשניסו להימלט מהמקום ברכבם המשיכו הפורעים לרדוף אחריהם, לנגוח ברכבם ואחד אף איים עליהם בסכין. שמשות הרכב נופצו ורק בנס הצליחו המשקיפים להיחלץ מהמקום.
עו"ד חיים בלייכר שלח מכתב למחלקת החקירות באום אל פאחם, בו תיאר את שאירע. שלושה בחורים צעירים שימשו משקיפים מטעם מפלגת הליכוד בקלפיות בצפון ביום הבחירות. הם הוצאו מהקלפי בה היו בכפר זלפה לאחר שנפוצו שמועות שמשקיפי הליכוד נושאים עמם אמצעי תיעוד. למרות זאת, נשארו במקום עד שעות הערב המאוחרות בתקווה שהעניין יוסדר ויוכלו לחזור לעבודתם, מה שלא צלח.
בשלב זה, סמוך ל22:00 בלילה, פנו המשקיפים למוקד וועדת הבחירות כדי לקבל מידע על קלפי נגישה בה יוכלו לממש את זכות הבחירה שלהם, והופנו לקלפי באום אל פאחם. הצעירים הגיעו בדקות האחרונות של יום הבחירות לקלפי האמורה, אך עוכבו בידי שוטר שעמד בכניסה ודרש מהם תעודות זהות. השוטר לא שעה להסברם כי באו להצביע, והודיע להם שכיוון שאינם תושבי אום אל פאחם הם מעוכבים, והולכים לבלות מאחורי 'סורג ובריח'.
במקביל לדיון עם השוטר החלו להתקהל סביבם מתפרעים, אשר החלו לתקוף את המשקיפים. אחד מהם פנה לשוטר בתחינה שישיב להם את תעודות הזהות ויתן להם להימלט מהמקום, אך השוטר סירב. או אז הגיע שוטר נוסף, הורה לראשון להשיב להם את תעודותיהם והחל לעזור לצעירים להימלט מהמקום, תוך שהמתפרעים תוקפים אותם וחוסמים את המעבר.
המשקיפים הצעירים הצליחו לצאת מהמתחם, אז הבחינו שאחד המתפרעים הוציא מנעלו סכין. אחד מהסובבים צעק לעברם ש'יברחו על החיים שלהם', והם החלו לברוח לכיוון רכבם שחנה כ300 מטר מהמקום, כשהפורעים שבים ומכים בהם.
לאחר שהגיעו לרכב הגיח על אופנוע הפורע אשר שלף קום לכן את הסכין וחסם את רכבם, תוך שרכב נוסף חוסם מהעבר השני. המשקיפים עלו על המדרכה ובכך הצליחו להימלט, תוך שעשרות פורעים ורכבים מנהלים אחריהם מרדף ומנגחים את רכבם מאחור.
המשקיפים התקשרו למוקד המשטרה, והודיעו על כך שהם בסכנת חיים. לאחר נסיעה קצרה הצליחו הפורעים לחסום את דרכם, והחלו לנסות לפתוח את דלתות הרכב, לקפוץ על הגג ולנפץ את שמשות הרכב, שלמרבה המזל היו ממוגני אבנים, מה שעיכב את הפורעים מלבצע את זממם.
בשלב זה ניגש האופנוען, ששלף קודם לכן סכין, וניסה לנפץ את חלון הנהג עם קסדתו, עד שהצליח. נהג הרכב החל בנסיעה לאחור, הדף את הרכבים שחסמו את המעבר והצליח להימלט. באחת הפניות שוב נחסם רכבם של המשקיפים, ועשרות הפורעים ניסו שוב להזיק לרכב ולפתוח את דלתותיו. אחד הפורעים אף הגיע עם מוט ברזל וניפץ את השמשה האחורית.
נהג הרכב הצליח בתושייה נדירה להיחלץ שוב, תוך שהוא דוחף את הרכבים החוסמים, מתפרץ לנתיב הנגדי ונמלט תוך סיכון חיים רב. המשקיפים הגיעו לתחנת משטרת עירון, שם מסרו עדות, הגישו תלונה ואף מסרו לשוטרים סרטון בו נראים פניו של האופנוען שהיה חמוש בסכין.
בסוף מכתבו ביקש עו"ד חיים בלייכר מארגון חוננו המייצג את אחד המשקיפים לעצור את הפורעים. "מדובר בלינץ' חמור ביורת, תוך ניסיון לרצוח את מרשי וחבריו וסיכון של אזרחים רבים בכבישי אום אל פאחם. אבקש לבצע חקירה מקיפה של הלינץ' ומעצר החשודים שהשתתפו בו. בנוסף, מרשתי התלונן בתחנתכם על השוטר אשר עיכב אותם ללא הצדקה וסיכן את מרשי בהתנהלותו הפושעת. אבקש להעביר את התלונה למחלקת חקירות שוטרים במשרד המשפטים".
כאמור, השבוע נחקרו ארבעה חשודים בביצוע הלינץ', ושניהם מהם שוחררו לביתם תחת תנאים.
עו"ד בלייכר מסר "אנו תקוה שהמשטרה תמשיך ותמצה את חקירת האירוע ותאסוף ככל שניתן ראיות על מנת להעמיד לדין את משתתפי הלינץ'. מיצוי הדין עם התוקפים יעביר מסר של אכיפת החוק וזכות לביטחון האזרחים בכל מקום בארץ".
www.maariv.co.il/journalists/Article-695150
כעביה, יו"ר ועדת הקלפי:
"הייתי היהודי היחיד בקלפי. כל השאר היו ערבים. באזור שבע בערב, כשהיינו בערך על 40% הצבעה, בא אלי אחד מחברי הוועדה והציע שהם יכפילו לי את הכסף שאני מקבל על היום הזה, ובתמורה אני אאפשר להם להתחלק בשאר הקולות, של אלה שלא הצביעו. זה כבר הגיע לרמה שהתחילו לשאול אותי, בשיא הרצינות, כמה אני רוצה. מה שהדהים אותי היה שכל חברי הוועדה היו בתוך הדיון הזה. היו שם שלושה חברי ועדה ועוד משקיף אחד או שניים. הייתי די מופתע. אמרתי להם שזה לא חוקי ושאני בעד דמוקרטיה, שבה כל אחד בוחר בעצמו. כל כמה דקות ניגש אלי מישהו והציע לי את זה שוב. 'אולי בכל זאת אתה רוצה', 'זה לא באמת ישפיע על התוצאה הכללית', 'ממילא כולם משקרים'. אמרתי להם שזה לא בסדר. במהלך ספירת הקולות היו אצלנו שוטרים. גם הם היו ערבים, אבל אם הבנתי נכון, לא מהכפר עצמו. מה שהדהים אותי היה שגם אז ההצעות נמשכו, והשוטרים שמעו את זה ולא אמרו כלום".
דיר אל־אסד, משקיף:
"היו, במהלך היום, הרבה ניסיונות לעגל פינות. מתישהו, בשעות אחר הצהריים, יצאתי מהקלפי להצביע בקלפי נגישה בכפר, שני רחובות מהקלפי שלי. בחוץ תפס אותי איש בשם נימר, שנאמר לי שהוא סגן ראש הכפר או סגן ראש המועצה, ובהתחלה פנה אלי יפה. הוא הציע לי לאכול, ושאל אותי עד איזו שעה אני נשאר בקלפי. כשאמרתי לו שאני נשאר עד אחרי הספירה, הוא שאל 'אתה מהליכוד, נכון?', אמרתי 'כן'. הוא שאל 'אתה רוצה שביבי ינצח, נכון?', אמרתי 'כן'. אז הוא אמר לי 'תשמע, לי לא אכפת שהוא ינצח, כי ממילא זה מה שיקרה, אבל אני רוצה שהמפלגה שלי תקבל כמה שיותר קולות, כי ככה אני מקבל יותר תקציבים'. הייתי בטוח שהוא צוחק עלי, ואז הוא הציע לי: 'בסוף היום, בוא נחלק את הקולות. חצי חצי בקולות שיישארו. חלק לליכוד וחלק לנו'. היו איזה 200 קולות שלא הצביעו. אמרתי לו, 'אתה צוחק עלי?'. ראיתי שיש לו תג של ועדת הבחירות. אחר כך אמרו לי גם חברי הקלפי שהוא בוועדת הבחירות האזורית. אמרתי לו שאני לא עושה דברים כאלה".
אום אל־פחם, סגן יו"ר קלפי:
"באזור שעה שמונה בערב נכנס לקלפי אדם בגיל 50־60, לא בעל תפקיד, וביקש ממני לבוא איתו רגע לדבר בצד. הוא שאל אותי 'אתה יודע למה הוצאתי אותך?'. אמרתי לו 'לא'. הוא אמר לי: 'שמע, יש פה אחוזי הצבעה נמוכים, בוא נעלה אותם'. שיחקתי אותה כאילו אני לא מבין. הוא אמר לי: 'אני הולך לעשות סיבוב בעוד כמה קלפיות, עוד חצי שעה אני אחזור אליך'. עברה עוד איזה רבע שעה, ובא מישהו אחר. שאל אותי: 'תגיד, אתה פה בשביל הכסף או בשביל האידיאולוגיה?'. אמרתי לו 'באתי לעבוד'. כולם שמעו את השיחה הזו מסביב, כולם ידעו למה הוא בא, ולאף אחד זה לא היה נראה בעייתי או מוזר. אמרתי לו שאני לא מבין מה הוא רוצה. הוא ענה לי: 'יש פה אנשים שלא הצביעו, בוא נצביע במקומם ונחלק בינינו את הקולות'. היו אז אולי 50%. אמרתי לו: 'אני לא מעוניין, זה נגד החוק'.
"חזרתי לקלפי, ואז כולם התחילו לנסות להוציא אותי החוצה. הייתי היהודי היחיד שם. קודם הגיע הראשון שהוציא אותי, ושחזר בינתיים. הוא אמר לי: 'בוא נלך לאכול, בוא אלי הביתה'. אמרתי לו תודה וחזרתי פנימה. ואז עוד מישהי לקחה אותי החוצה. 'בוא אני אראה לך איפה אני עובדת כאן באזור'. כשניסיתי לחזור שוב פנימה, אני רואה עשרות אנשים, משהו כמו 30 איש, חוסמים לי את הכניסה לקלפי. אמרו לי: 'אי אפשר להיכנס עכשיו, כי יש שם אשה שמתלבשת בפנים'. היה ברור לי מה קורה שם בפנים. היה לי ברור שמכניסים שם מעטפות. ברור שאף אחת לא מתלבשת בקלפי, בטח לא כשכמעט כל מי שנשארו בפנים היו גברים. אחרי כמה זמן נתנו לי להיכנס. מאוחר יותר, במהלך הספירה, שוב ניסו להוציא אותי החוצה".
אכסאל, משקיף:
"היה אצלנו בקלפי עניין כזה שהמשקיפים והיו"ר, שהיה מרע"ם־בל"ד, היו נכנסים מאחורי הפרגוד ומביאים למצביעים את הפתק שהם צריכים להצביע. כששאלתי מה זה, הסבירו לי שהם צריכים עזרה. היו אולי 20 מצביעים שהיו"ר נכנס איתם אל מאחורי הפרגוד והצביע איתם. הוא ואחד משני המשקיפים. חוץ מזה, חברי ועדת הקלפי לא נתנו לי לבדוק תעודות זהות, כשהיו דברים חשודים. הם לא הרשו לי.
"לקראת הערב, יושב ראש ועדת הקלפי אמר לי ללכת הביתה. הלכתי. פחדתי על החיים שלי. ראיתי איך איימו בבוקר על חבר שלי, שבא לקלפי סמוכה ויצא בליווי משטרה, והחלטתי לא לקחת סיכון. ממה שאני זוכר, עד שאני יצאתי הצביעו בקלפי שלנו בערך 200 איש. אחר כך נכנסתי לאתר של ועדת הבחירות וראיתי שהצביעו שם כמעט 500. בוא נגיד שאין שום סיכוי שכל כך הרבה אנשים הגיעו בשעתיים וחצי שהשארתי את הקלפי אחרי שהלכתי".
רהט, חבר ועדה:
"יו"ר הוועדה, שהיה איש כריזמטי עם מעמד, כך זה נראה, היה מטעם רע"ם־בל"ד. כבר מתחילת היום הוא התחיל לרמוז לי לגבי האפשרות לחלק בינינו את הקולות. קצת לפני סוף ההצבעה, בערך ברבע לעשר בערב, הוא סימן לי לצאת מהכיתה שבה הייתה הקלפי, ולבוא איתו לכיתה אחרת, סמוכה. עד אז הגיעו להצביע רק 248 איש מתוך 607 שהיו זכאים. הוא שאל אותי: 'מה אתה מציע לעשות עם כל אלה שלא באו'? אמרתי לו 'כלום'. ואז הוא הציע לי שהוא ייקח 340 מהקולות שנשארו לדע"ם (רע"מ־בל"ד – ק"ל), וכדי שאני לא ארגיש פראייר הוא ייתן לי את מה שנשאר. אמרתי לו שזה לא חוקי".
ג'סר א־זרקא, חבר ועדה:
"יו"ר הקלפי אצלנו היה תושב המקום. באמצע היום הוא פנה אלינו והציע לסגור את הדלת. הוא אמר לנו: 'בואו נראה כמה אנשים עדיין לא הצביעו, נחלק את הקולות בינינו, כל אחד ייקח 50 ונסגור את הסיפור'. אנחנו סירבנו כמובן, אבל הוא חזר והציע את זה עוד כמה פעמים במהלך היום. יותר מאוחר הגיע אלינו מזכיר הקלפי שלידנו, בחור יהודי, שבא לעדכן אותנו שיושב הראש שלנו הציע את זה גם בקלפי שלו. ראיתי שהוא קצת חושש. בכל מקרה, אנחנו דחינו אותו בכל פעם שהוא העלה את הרעיון".
ירכא, חבר ועדה:
"במהלך היום היו כל מיני אירועים שהיו מנוגדים לחוק. אנשים שנכנסו להצביע בזוגות. אבא ובן שהצביעו יחד. הייתה אישה אחת שהגיעה להצביע שלוש פעמים, כל פעם עם תעודת זהות אחרת, אפילו לא החליפה בגדים, ובכל פעם החברים בוועדת הקלפי אמרו לי: 'זו לא היא, זו אחותה'. הערתי להם על זה כל פעם, אבל החלטתי לא להתכתש על דברים כאלה. הבלגן הגדול התחיל לקראת ספירת הקולות. כשנגמרה ההצבעה, עשינו הפסקה של חמש דקות, ואז חברי הוועדה סגרו את הדלת והתחילו לדבר ביניהם בערבית. שאלתי את אחד המשקיפים, בחור דרוזי שהיה מטעם ש"ס, מה הסיפור? אמר לי שנשארו 350 קולות ושרוצים לחלק את זה בין הנציגים. בשלב הזה היה נראה לי, ממהלך העניינים, שהמזכיר היה נגד, אבל לא לגמרי הבנתי מה קורה. אמרתי להם: 'אתם יודעים שזה פלילי'. אמרו לי: 'כך המנהג פה, תמיד עשינו את זה'. אחר כך דיבר איתי הנציג של חד"ש, שניסה לשכנע אותי. הוא לא התייאש. 'כל הנציגים מסכימים, אז למה לא לחלק?'. הם חזרו כל הזמן על זה שזה המנהג במגזר, ושככה עשו אצלם תמיד. כולם שם רצו לחלק את הקולות. בסוף הם הבינו שזה לא ילך איתי".
רהט, יו"ר ועדה:
"הבוקר התחיל עם אווירה מצוינת, אחר כך נוצרו חיכוכים, שהגיעו לצעקות, לאלימות, ולזה שנאלצתי להזמין משטרה, כשהתברר לי שהחברים בוועדה לא מוכנים שאני אסתכל בתעודות זהות של נשים. היו ארבעה חבר'ה שאיימו עלי: 'אם אתה תתעקש להסתכל על תעודות זהות של נשים, או שנזרוק אותך מפה, או שלא תצא מפה חי'. בצהריים התחילו כל מיני ניסיונות לתחמן. אנשים נכנסו וצילמו את המספר הסידורי של כאלה שהם יודעים שלא מצביעים, ואז נכנסו משהו כמו 40 איש יחד וניסו לתפוס טרמפ ולהצביע על המספרים שלהם. כשדרשתי לבדוק בעצמי את תעודות הזהות כדי לא לאפשר להם לרמות, לקחו אותי הצדה חבר ועדה ואחד המשקיפים, והסבירו לי שזה לא יימשך ככה.
"לגבי עניין הנשים, הם הביאו בשלב מסוים מישהי, ואמרו שהיא תבדוק את התעודות של הנשים במקומי. מתישהו המזכיר התחיל לנסות לסגור איך מחלקים את הקולות בלילה. הוא היה כל הזמן עם איזה חבר שלו, שאותו הוצאתי החוצה כמה פעמים. בשמונה בערב אנשים הפסיקו כבר כמעט להגיע, ואז נכנס מישהו לקלפי וביקש לדבר איתי בחוץ. אמרתי: 'אני לא יוצא מפה'. ואז, כשבערך שישה אנשים מסביבנו, כולם חברי ועדת קלפי, הוא לא התבייש להתחיל להציע הצעות. 'בספירת קולות, זה רק אנחנו נהיה פה, בוא נראה איך אנחנו סוגרים את הקולות'. הוא לא היה חבר ועדה, אבל כולם מסביב שמעו, כולל המזכיר וחברי הוועדה, ואף אחד לא התערב. לאף אחד זה לא נראה מוזר. הוצאתי אותו החוצה בצעקות.
"בערך ברבע לעשר הלכתי לשירותים. בא אלי אותו חבר של המזכיר, שהוצאתי כמה פעמים החוצה, ואמר לי: 'תראה, צריך לסגור בינינו איך זה ייסגר פה עם הקולות'. הוא אמר לי: 'גם אני בנאדם ישר, אני רק דואג לך שלא יהרגו אותך בדרך החוצה'. בסוף קראתי למשטרה".
כפר קאסם, משקיף:
"אצלנו בקלפי היה משהו מדהים. בחוץ, בכניסה, הייתה עמדה לחלוקת תעודות. ממש ככה. אנשים נכנסו עם תעודות לא שלהם. היו אנשים שהצביעו אצלנו כמה פעמים, כל פעם עם תעודה אחרת, אבל כל פעם אמרו לי בוועדה: 'אתה מתבלבל, זה לא הוא, זה בן דוד שלו. הוא דומה לו'. היו אצלי הרבה אנשים שבאו יותר מפעם אחת. יש אנשים שהצביעו אצלי ואחר כך ראיתי אותם במסדרון, בתור להיכנס להצביע גם בקלפי אחרת. היה קשה להילחם בזה. פעם אחת המזכיר, גם הוא יהודי, ניסה לבחון מישהי אם היא זוכרת מה מספר תעודת הזהות שלה או מה תאריך הלידה שלה. היא לא ידעה, אבל היושב ראש נתן לה להצביע. היה אחד שהיושב ראש נתן לו בוחטה של מעטפות, ההוא נכנס מאחורי הפרגוד, מילא פתקים ואחר כך שלשל את הכל. היו אצלנו 670 בעלי זכות בחירה, 330 סומנו כמי שהגיעו להצביע, וכשפתחנו היו בפנים 360 מעטפות".
סכנין, סגן יו"ר ועדת קלפי:
"בשעות אחר הצהריים התחיל להיות לחץ בתור להצביע, ואז התחילו הרמאויות. אני זוכר איזה בלגן שהיה, כשנכנסה בחורה בת 17, אולי 20, ואני מסתכל בתעודת זהות שלה וכתוב שהיא ילידת 1940. התחילו להגיד לי כולם מסביב בוועדה, 'מה, אתה לא רואה שזאת היא?'. בכל רמאות כזו שניסיתי לעצור, הלכו והתגברו הצעקות נגדי. הם אמרו לי שאני מפריע ומכביד על ההליך. עוד קודם לכן, כבר בבוקר, הם הודיעו לי שאני לא יכול לבדוק תעודות זהות, את זה רק המזכיר המקומי עושה.אני רק מסמן מי שכבר הצביע. הם לא נתנו לי בכלל לראות תעודות זהות. כדי לוודא שהם לא מזייפים, דרשתי מהמזכיר להקריא את מספרי תעודות הזהות בקול, ואז פתאום קלטתי שהוא בכלל לא קורא מתוך התעודות שלהם, אלא מתוך פתקים שנתנו להם קודם, עם מספרי תעודת זהות של אנשים שלא באים להצביע כנראה, אבל בכל מקרה לא שלהם.
"באיזשהו שלב נהיה כבר לחץ מטורף. בכל פעם שניסיתי לבדוק משהו התחילו לצעוק עלי. היה אחד בוועדה שהיה סוג של מנהיג החבורה. הוא לא הפסיק לאיים עלי. במקביל, מחוץ לקלפי הייתה חבורה של חבר'ה, שכל הזמן הזהירו אותי וצעקו לי שאני לא אצא היום על הרגליים מסכנין. פחדתי. היה מפחיד מאוד. וזה הלך להתגבר. בשלב מסוים גנבו לי את הפלאפון שהיה מונח על שולחן הוועדה. עשרות צעירים עשו שם בלגן כל הזמן. מתישהו תפס אותי אחד מחברי הוועדה ואמר לי לצאת החוצה. יצאתי איתו. היינו ככה רבע שעה בחוץ. הייתה לי הרגשה שכל מה שהם רוצים זה שאני אשאיר אותם שם בפנים לבד, בלי השגחה. כשנתנו לי לחזור פנימה, כבר לא אפשרו לי יותר לגעת ברשימות. בסוף היום המזכיר הוציא אותי עם הרכב שלו החוצה מסכנין, כדי שלא יפגעו בי".
פוריידיס, חבר ועדת קלפי:
"על הבוקר התחיל בלגן, כשהגיע מישהו להצביע בלי תעודת זהות ולקח שתי מעטפות. התחיל ויכוח איתו, ואז הוא שבר את הקלפי. חצי שעה אחר כך, כשהייתי לחוץ עוד ממה שקרה, המזכיר התחיל לדבר איתי. 'אתה מצביע לבית היהודי? אנחנו נארגן לך כאן 50 קולות'. לא הבנתי. שאלתי מה זאת אומרת. הוא אמר לי: 'אנחנו ניקח כל אחד כמה שהוא רוצה, ונחלק בינינו'. אמרתי לו 'יש חוק'. שאל אותי: 'אתה לא רוצה שהם יקבלו הרבה?'. רציתי להוריד אותו ממני, אז אמרתי לו: 'בוא נדבר בהמשך היום'. היו כמה מקרים שבהם אנשים קיבלו שתי מעטפות והצביעו פעמיים. כל פעם שאלתי את היו"ר למה יש להם שתיים, אבל זה תמיד היה אחרי שהם כבר שלשלו את המעטפות. זה כנראה נהוג שם, כי אחרי שהערתי על זה היו אולי 20 או 30 אנשים שהתרעמו ולא הבינו למה הם לא יכולים לקבל יותר ממעטפה אחת.
"חוץ מזה, הם לא נתנו לי לגעת בכלום בקלפי. לא בפרוטוקולים ולא בבדיקה של תעודות הזהות. לא היה לי שום תפקיד. אחרי שבע בערב, יו"ר הקלפי אומר לי: 'שמע, אתה גר רחוק, אתה יכול ללכת הביתה. אמרתי לו שאני מתכוון להישאר עד הסוף. הוא אמר לי: 'חבל, זה יהיה מאוחר'. כשלא הייתי מוכן, זה התחיל לעבור מחיוכים לעצבים, עד שבסוף הוא פשוט גירש אותי. האמת, העדפתי ללכת ולא לפתוח שם במלחמה. למרות שפוריידיס הוא לא יישוב אלים, האווירה הייתה לא נעימה. יצאתי החוצה, ישבתי מחוץ לקלפי, ואז הוא החזיר אותי והייתי נוכח בחלק מהספירה. כשראיתי את התוצאות, הן נראו לי חשודות. היו למעלה מ־90% הצבעה ויותר מ־600 מצביעים. אני בטוח שלא עברו אצלי באותו יום 600 איש, אבל מכיוון שהם לא נתנו לי כל היום לבדוק או לסמן, אין לי הוכחה לזה".
עראבה, סגן יו"ר ועדת הקלפי:
"תוך כדי ההצבעות, די בתחילת היום, בא אלי בנאדם, שראיתי שכל המקומיים בקלפי מכבדים אותו, ניגש אלי מול כל חברי הוועדה, ואמר לי: 'אני אתן לך עשר מעטפות שתשים בהן ליכוד, ואתה תיתן לי עשר מעטפות שלי'. אמרתי לו: 'אין מצב בחיים'. ישב עלי, לחץ עלי, לא עזב. 'אין בעיה, הכל בינינו, אף אחד לא יידע'. הוא לא היה חבר קלפי, אבל היה לו מעמד שם. הוא נשאר כל היום, הסתובב בחוץ, כל הזמן נכנס ויוצא. באזור שמונה בערב, כשכולם התחילו להגיע להצביע והתחיל עומס, הוא נעמד בדלת של הקלפי. הגיעו כל מיני אנשים מהאזור, כולם מכירים את כולם, ואמרו להם שהם לא יכולים להצביע כל עוד אני נמצא שם. היה דיבור עם היו"ר והמזכיר הערבים שמעיפים אותי החוצה בכל מחיר. אנשים שם כמעט הרביצו לי מכות. שני אלה אמרו לאנשים שלא יצביעו כל עוד אני בפנים. היו איזה 15 חבר'ה שהתחילו לאיים עלי שאצא החוצה.
"עוד לפני זה, באזור שתיים בצהריים, כשהיו כל מיני איומים לא ידידותיים, התחלתי לפחד. יצאתי החוצה, הלכתי לשוטר בחוץ, ואמרתי לו: 'הם מאיימים עלי'. הוא אמר לי שאם לא הרביצו לי הוא לא מתערב. שאם ירביצו לי, הוא יעצור אותם. הייתי איזה שעתיים וחצי בחוץ עד שכמעט גררתי אותי פנימה. התקשרנו לוועדת הבחירות. לקח הרבה זמן עד שענו. אין לי דרך לדעת מה קרה בפנים כשאני בחוץ. זה היה מסריח העסק הזה".
kalman.liebskind@maariv.co.il
www.inn.co.il/News/News.aspx/398518
מפעם לפעם נעשים ניסיונות כאלה ואחרים להילחם בתופעה, אך על פי רוב ההצלחה חלקית בלבד. יוצא מן הכלל היה מבצע רחב היקף שנערך במערכת הבחירות הקודמת, ב-2015, כשפעילי ימין רבים הוצבו בכאלף קלפיות במגזר הערבי, כדי לפקח על טוהר הבחירות. מי שניהל את המבצע היה שגיא קייזלר, אז מנכ"ל ועד מתיישבי שומרון. "איפה שיש כפרים ערביים יש זיופים", הוא הסביר בכנס פעילים שתועד אז בחדשות 2, ואף המחיש את העניין: "זה אומר שהמוכתר של הכפר מגיע עם שקית ובה 30 תעודות זהות, ואומר: 'אצלנו לנשים אסור לצאת מהבית'". גם בבחירות הקרובות מתוכנן מבצע שכזה, אם כי בסדר גודל קטן יותר, אך כדי לשמור על הצלחתו הפעילים מעדיפים לשמור על זכות השתיקה.
מי שסבל באופן מובהק מהזיופים בבחירות האחרונות הוא חבר הכנסת לשעבר אלי ישי, שעמד בראש תנועת יחד. לאחר שהתבררו התוצאות הוא טען כי 125 אלף הקולות שקיבלה המפלגה, שלא העבירו אותה את אחוז החסימה, היו רק חלק מהקולות שהייתה אמורה לקבל, ויתר הקולות שניתנו למפלגה אבדו בעקבות זיופים, הטיות ופעולות פסולות של מתנגדיה הפוליטיים שנועדו להכשיל אותה. "יש לנו הוכחות ואנחנו בודקים אפשרות לעתור לבית המשפט", הוא הצהיר יום לאחר ההפסד, אבל היום כבר מודה שהטענות נותרו ללא הוכחות מוצקות. "משתיקים מפלגות. חברי ועדות קלפי ויושבי ראש, חלקם אף היו שותפים לזה במערכה הקודמת", הוא מאשים בריאיון ל'בשבע'. "גם במהלך יום הבחירות נתפסו זיופים, כאשר פסלו אותיות, קשקשו עליהן ושינו אותן, הוסיפו חורים, צבע, העלימו פתקים מאחורי הפרגוד או במהלך הספירה. אלו דברים שחווינו לא מעט".
הפתרון לדידו של ישי נעוץ באנשי ועדת הקלפי בכל אתר ואתר. "צריך פיקוח הדוק על חברי ועדת הקלפי. המשטרה צריכה להיות פרוסה יותר ולוודא שלא עוברים על החוק, וכמובן צריך גם תיקוני חקיקה, הרחבת סמכויות המשטרה ומזכירי ועדת הקלפי והתייחסות אחרת לתלונות בגין זיופים. אצלי ההשלכות היו חמורות, ארבעה מנדטים ירדו לטמיון".
חגיגה לעבריינים
אחת השותפות ברשימת יחד לכנסת בבחירות הקודמות הייתה עוצמה יהודית. פרט למכת הזיופים שתיאר אלי ישי, שהתרחשו בעיקר במגזר החרדי, עו"ד איתמר בן גביר אומר שתופעת הזיופים במגזר הערבי גדולה לאין ערוך. "התופעה ידועה ומוכרת", הוא קובע. "לצערנו, כמו ביתר הדברים, כאשר מדינת ישראל מזניחה את העניין, יש מקום לזיופים. יש חוט שני ששוזר בין הזיופים בבחירות, רמת האלימות, הטרור החקלאי, זריקות האבנים והבקת"בים ובין העובדה שיש שוטרים שמפחדים להיכנס לכל מיני מקומות במגזר הערבי. הפחד של מדינת ישראל להתמודד עם התופעות הללו גורם לעובדה המצערת שיש מקומות שאין דין ואין דיין".
בן גביר מכיר את הנושא מקרוב בעקבות הצעדות שערך בעבר באום אל-פאחם. "כדי שאנחנו נוכל להיכנס לשם בסיורים מקדימים, המשטרה התנהלה כאילו מדובר במבצע חשאי, הקימה חמ"ל וגייסה צוותים מיוחדים. ביום יום אין אכיפה במקומות האלה. כשלא אוכפים עבירות תעבורה, פשעים חקלאיים או זריקות אבנים – אז גם לא אוכפים זיופים בבחירות. זו תופעה שמתרחבת יותר ויותר, למדינת ישראל אין מענה וכך אפשר להטות את תוצאות הבחירות".
ומסתבר שגם אצל היהודים היו מפלגות שקבלו קולות שלא כדין
www.bhol.co.il/news/990643
www.mako.co.il/news-israel-elections/elections_2019-q2_2019/Article-074f4b8a2470a61004.htm