צורת המנורה על פי כתב יד רש"י על התורה – אנשי חב"ד עיין בצורת הקנים

מעודכן י"ב תמוז תשפ"ב

.לאחר שמצאתי שהקישור המקורי לדף ספריית בודליאן אינו תקף עוד. הורדתי תמונות מכתבי יד אחרים של רש"י להוכיח את הנקודה

ועיין: http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/btv1b84700460/f233.image.r=H%C3%A9breu.langEN
ההוכחה נגד שיטת חב"ד מעשר אגרות

ציטוט מויקופדיה

עשר אגורות הוא אחד מסדרת המטבעות של השקל החדש. בצד הנושא של המטבע מוטבעת מנורת שבעת קנים הלקוחה ממטבע פרוטה של מתתיהו אנטיגונוס השני החשמונאי 37 לפנה"ס.

ועיין עוד
https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17627
ואפשר לתרץ עבור אנשי חב"ד שלפעמים בבית שני לא עשו את כלי המקדש לפי האידיאל
עיין רמב"ם הלכות כלי מקדש פרק ט הלכה א ועיין עדותו של ר' אליעזר בר' יוסי בסוכה דף ה, עמוד א

שמעתי פעם מפי הרב מקובר, כי ראש חב"ד, הרב מנחם שניאורסון, הודה כי צורת המנורה המקובלת על רוב עם ישראל כשרה, רק לדעתו זה לא הצורה האידיאלית.

ייתכן שגם רש"י יסכים עם עקרון הרמב"ם שציינתי משום שהבסיס של מנורה שלו אינו כמו הבסיס של המנורה במטבע של מתתיהו אנטיגונוס השני החשמונאי
ועיין עוד ב: https://www.srugim.co.il/54684-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%A9%D7%A1%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92-%D7%97-2

על השאלה כיצד הייתה נראית מנורת הזהב בבית המקדש, ניטש עד היום ויכוח מר.

היום שוב עולה השאלה בעקבות אוצר חפצי זהב וכסף ובו מדליון זהב עם דגם רקוע של מנורת שבעת הקנים, שופר וספר תורה, שהתגלה בחפירות הארכיאולוגיות של האוניברסיטה העברית בניהולה של ד"ר אילת מזר בעופל שלמרגלות הר הבית.

האוצר התגלה כשהוא טמון ברצפת גיר של מבנה מן התקופה הביזנטית, הנמצא כ-50 מטרים בלבד מדרום לכותל הדרומי של הר הבית. לדברי ד"ר מזר: "זוהי תגלית עוצרת נשימה שרק פעם בחיים זוכים לה. אחרי הכל לא בכל יום מגלים למרגלות הר הבית מנורת שבעה קנים מזהב".

מאוחר יותר מצאתי סיוע לשיטת הרמב"ם שלפעמים הם לא עשו על פי האידיאל בתקופת בית שני
מסכת יומא פרק א דף יח עמוד ב
מְסָרוּהוּ זִקְנֵי בֵית דִּין לְזִקְנֵי כְהֻנָּה, וְהֶעֱלוּהוּ לַעֲלִיַּת בֵּית אַבְטִינָס, וְהִשְׁבִּיעוּהוּ וְנִפְטְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. וְאָמְרוּ לוֹ, אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, אָנוּ שְׁלוּחֵי בֵית דִּין, וְאַתָּה שְׁלוּחֵנוּ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין, מַשְׁבִּיעִין אָנוּ עָלֶיךָ בְּמִי שֶׁשִּׁכֵּן שְׁמוֹ בַבַּיִת הַזֶּה, שֶׁלֹּא תְשַׁנֶּה דָבָר מִכָּל מַה שֶּׁאָמַרְנוּ לָךְ. הוּא פוֹרֵשׁ וּבוֹכֶה, וְהֵן פּוֹרְשִׁין וּבוֹכִין:
אִם הָיָה חָכָם, דּוֹרֵשׁ. וְאִם לָאו, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דּוֹרְשִׁין לְפָנָיו. וְאִם רָגִיל לִקְרוֹת, קוֹרֵא. וְאִם לָאו, קוֹרִין לְפָנָיו. וּבַמֶּה קוֹרִין לְפָנָיו, בְּאִיּוֹב וּבְעֶזְרָא וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים. זְכַרְיָה בֶּן קְבוּטָל אוֹמֵר, פְּעָמִים הַרְבֵּה קָרִיתִי לְפָנָיו בְּדָנִיֵּאל:

במהדורה הסטנדרטית של ש"ס וילנא למסכת מנחות דף צ"ח עמוד ב, לפי הפירוש הראשי בדף,
כך צורת המנורה: