בני מכיר בן מנשה
גם הנכדים של אפרים – הנינים של יוסף – גדלו על ברכיו.
הפירוש הפשוט הוא שיוסף זכה לראות נחת מצאצאיו. זכה לראות אפילו את ניניו גדלים בסביבתו.
אך נראה שהביטוי "ילְדוּ עַל ברכי יוסף" מבטא עומק יותר גדול.
את בני מכיר בן מנשה אנו פוגשים שוב בחומש במדבר בפרשת מטות:
[לט] וילכו בני מכיר גִּלְעְדָה וילכדה ויורש אֶת האמרי אַשָר בה [מ] ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה.גם שם נראה שמדובר בסיפור מקומי של כיבוש הארץ. אך צירוף השמות, אותם אנשים בדיוק: "בָּנִי מָכִיר בֶּן מנשה" נותנת
תחושה שיש כאן עומק יותר גדול.
בפרשת מטות הכיבוש של בני מכיר בן מנשה, בא בתורה אחרי בקשתם של שבטי ראובן וגד להישאר בעבר הירדן המזרחי.
אמנם גם עבר הירדן הוא חלק מארץ ישראל, וגם מחוז זה ניתן לאבות להוריש לבנים, אך עדיין מדרגתו של מערב הירדן גבוהה יותר.
משה רבנו מצרף אליכם את חצי שבט המנשה. מצרף, כדי "לשמור" עליהם, שלא "ילכו לאיבוד".
והנה, בניו של מנשה עורכים מסעות כיבוש פרטיים:
מזרח התיכון
הפסוקים על בני מכיר בן מנשה נכתבו לעיל, ובפסוק הבא בפרשת מטות נקרא על יאיר, אחיו של מכיר, דודם של בני מכיר,
שגם הוא נרתם לירושת הארץ " [מא] וְיְאִיר בֶּן מִנַשָה הֶלְךּ וילְּכד אֶת חַותיהֶם וַיִקְרָא אֶתְהן חַות יָאִיר".
אם שבטי ראובן וגד "חשודים" על חוסר נערכה מספקת לארץ ישראל, באים צאצאי מנשה ומחזקים בדיוק נקודה זו. הם לא מסתפקים בכיבוש של משה רבנו את ארץ סיחון ועוג, אלא מוספים ומרחבים כיבוש ערים נוספות בגלעד ובבשן.
נראה שלכך רמזה התורה בפרשתנו, פרשת ויחי
כידוע, יוסף נחשב לדורות עולם כמי ש"הודה בארצו". אף בזמנו, כאשר ארץ ישראל היתה "ארץ כנען", והמעטים העברים שגרו שם היו משפחת יעקב אבינו שמנתה בס"ה כמה עשרות אנשים, יוסף הקפיד לקרוא לארץ בשמה "כִּי גנב גנבתי מארץ העברים".
על בסיס החינוך הזה, של דבקות בארץ ישראל, של הקפדה על הלשון שאין מדובר ב"ארץ כנען" אלא ב"ארץ העברים", גדל יוסף את יאיר ומכיר בני מנשה, ואף בני מכיר בן מנשה יולדו על ברכיו, וקבלו ממנו את להט האהבה לארץ ישראל.
כלומר, הביטוי "ילדוּ עַל ברכי יוסף", אינן ביטוי ציורי על סבא רבה טוב ששם את ניניו על ברכיו ומשחק בהם. הפסוק עוסק
בחינוך שיוסף נתן לכם {הערה: אולי צ"ל להם}, חינוך של געגועים ובירור בעניינה של ארץ ישראל.
הפירות של חינוך זה הופיעו בפרשת מטות. כאשר עם ישראל החל בירושת הארץ, וכבש את ממלכות סיחון ועוג, אזי אלו שיוסף חינך אותם התחזקו בעניין במיוחד. אפילו הנינים של יוסף – בניו של מכיר בן מנשה – יצאו למבצע לכיבוש ערים נוספות לירושת הארץ.
שבת שלום!
מאיר גולדמינץ