העלייה לרגל בימי הקיסרית אוודוקיה

העלייה לרגל בימי הקיסרית אוודוקיה

https://har-habait.org/panel/pic/har_habait362.jpg

שרידי חומת ירושלים שבנתה הקיסרית אוודוקיה, סמוכים לפינה הדרום מזרחית של הר הבית

"בשלשה במרחשון שואלין את הגשמים. רבן גמליאל אמר: בשבעה בו – חמשה עשר יום אחר החג (=סוכות) כדי שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" (משנה תענית א').

נוהגים ישראל עד ימינו להתחיל ולבקש את ירידת הגשמים בברכת השנים שבתפילת עמידה רק בז' בחשון ולא מיד לאחר חג הסוכות, על מנת שעולי הרגלים שעלו לירושלים ולבית המקדש בחג הסוכות ישובו לבתיהם הרחוקים לפני שיחלו לרדת הגשמים. הלכה זו נוהגת גם בימינו, כאשר המקדש חרב.

רבנו ניסים בפירושו למשנה מסביר את הפסיקה שנשמרה לכבודם של עולי הרגלים אף בזמן החורבן: "לפי שהיו מתאספים בכל הסביבות ברגל לירושלים כמו שעושין גם היום, ומפני עולים הללו ראוי שנאחר השאלה שהיא היתה עיקר התקנה".

העלייה לרגל לירושלים בתקופת החורבן נזכרת במקורות נוספים אצל רבותינו זכרונם לברכה. כך במדרש שיר השירים רבה (א):

"מה יונה זו אף על פי שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם, כך ישראל אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלש רגלים בשנה".

ועוד במדרש זה (ח):

""ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז", מה צורה זו אף על פי שהיא מטשטשת מקומה ניכר, כך אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו ישראל פעמי רגלים שלהם ג' פעמים בשנה".

מטבע עליו מוטבעת דמותה של הקיסרית אוודוקיה 425 429

עדויות לעליית יהודים לרגל

שרידי חומת ירושלים שבנתה הקיסרית אוודוקיה, סמוכים לפינה הדרום מזרחית של הר הבית
עדויות לעליית יהודים לרגל, ובמיוחד לכבוד חג הסוכות, נמצאו גם במקורות ההיסטוריים מן התקופה הביזנטית, לקראת סוף תקופת האמוראים.

בשנת 438 ביקרה בירושלים הקיסרית אוודוקיה אשת הקיסר תיאודוסיוס השני, ובשנת 443 (373 שנים אחר החורבן) התיישבה בעיר בקביעות. הקיסרית אוודוקיה פעלה רבות לבניין העיר ירושלים ואף חידשה את חומת העיר, שנשארה פרוזה מאז חורבן ירושלים בידי הרומיים בשנת 70.

לאחר בניין החומה קראה על עצמה הקיסרית את הפסוק בתהילים נ"א: "הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלִָם", שכן, משמעות השם 'אוודוקיה' ביוונית הוא 'המיטיבה'. חומה זו עמדה מאות שנים, עד לחורבנה ברעידת האדמה של שנת 1033.

הקיסרית אוודוקיה פעלה להפחית את רדיפות היהודים ואף נענתה לבקשת יהודי הגליל להתפלל על חורבות בית המקדש. הקיסרית העניקה ליהודים את הרשות להיכנס לירושלים ולהר הבית ברגלים "להתכנס במקום שבו עמד פעם מקדשם".
ציטוט חלקי ממאמר ב:
https://har-habait.org/#/articleBody/30708