רמסו ברגליהם בהלוויתו של הגאון, הפוסק, רבי שמואל הלוי וואזנר זצ”ל 2 אנשים – ויש להפיק לקחים

פורסם ב: דברי תורה, הערות על החברה | 0
מקור: https://www.kikar.co.il/385060.html

מוטי גרבר, בן 27 מאלעד, אב לפעוט ובעל מסור לרעייתו, ויצחק סאמעט, תלמיד ישיבה בן 18 מחסידות תולדות אהרן בירושלים, באו לקיים שתי מצוות חשובות ביום ראשון של חול המועד פסח תשע”ה, הלווית המת וכבוד לתלמיד חכם שנפטר – ומעט לאחר מכן לוו בעצמם למנוחת עולמים.

את האסון שטלטל אז, בט”ו ניסן, את הציבור החרדי כולו, קשה לשכוח: אלפי בני אדם שהשתתפו בהלוויתו של מרן פוסק הדור הגאון רבי שמואל הלוי וואזנר זצ”ל, רמסו ברגליהם מבלי משים את שני הצעירים.

האברך החייכן מאלעד, תלמידו לשעבר של הרב המנוח, ועלם החמודות ממאה שערים שירד לבני ברק להלוויתו של בעל ‘שבט הלוי’, נקלעו לצפיפות בלתי אפשרית והיו למרמס עד למותם המזעזע.

מקור שיש להפיק לקחים מרמיסת הבחורים ממסכת עירובין דף מה עמוד א עם פירוש חברותא

דתנן במסכת ראש השנה גבי עדי קידוש החודש שיצאו חוץ לתחומם כדי להעיד:
בראשונה לא היו זזין העדים שבאו להעיד משם [מבית הדין שבאו להעיד בפניו] כל היום כולו כשאר יוצאין חוץ לתחום שאין להם אלא ארבע אמות; התקין רבן גמליאל הזקן: שיש להן אלפים אמה לכל רוח.
ולא אלו בלבד אמרו שיש להן אלפיים אמה לכל רוח, אלא אפילו חכמה [מילדת] הבאה לילד והבא להציל מן הגייס [חיל אויבים] ומן הנהר [שעלה על גדותיו ושוטף את בני העיר ואת הילדים, רש”י שם] ומן המפולת ומן הדליקה הרי הן כאנשי העיר שבאו לשם, ויש להן אלפים אמה לכל רוח.
והיינו דקשיא לן:
וכי תו [יותר מאלפים אמה לכל רוח] לא מותר לצאת למי שבא להציל מן הגייס?!
והא אמרת במשנתנו: כל היוצאין “להציל” חוזרין עד למקומן, ומשמע אפילו טובא מאלפיים אמה?!
ומכח קושיא זו הוא שאמר רב [יהודה אמר רב] לפרש משנתנו: שחוזרין בכלי זיין למקומן.
וכדתניא שמותרין לחזור בכלי זיין למקומן:
דתניא: בראשונה היו מניחין כלי זיינן בחזירתן בבית הסמוך לחומה [בבית החיצון שמוצאין חוץ לחומה, למגיה: לא הבנתי]; פעם אחת הכירו בהן אויבים שיצאו חוץ לעיר, ורדפו אחריהם, ונכנסו המצילין ליטול כלי זיינן מאותו בית שם הניחום, ונכנסו האויבים אחריהם, ומתוך שהיה הבית צר דחקו המצילים זה את זה והרגו זה את זה יותר ממה שהרגו בהם האויבים.
באותה שעה התקינו שיהו חוזרין למקומן בכלי זיינן.