דיון ארכיאולוגי והלכתי בשיטת הרב אלקנה ליאור – לענין הר הבית וגודל האמה – נכתב ע”י שלמה משה שיינמן

שער קיפונוס – שער המערבי של הר הבית ע”פ המשנה, שער שאמור להיות רחב 10 אמות

הרב אלקנה ליאור מדד שער במתחם הר הבית שגילה הרב גץ. השער הנ”ל נמצא במקביל לקשת שער וורן כיום. הרב אלקנה ליאור החשיב אותו שער, כשער קיפונוס (השער המערבי של הר הבית). וכיון שרוחב, שער זה, 5.48 מטר, ושערי הר הבית היו רחבים 10 אמות. הרב הסיק, שאמה בהר הבית 54.8 ס”מ

ושתי תשובות לדבר. לפי מכון המקדש, שער קיפונוס היה מול קשת וילסון ולא מקביל לשער וורן והשער שרב אלקנה ליאור ציין היה לצורך כניסה למחילות מתחת לרחבת הר הבית ולא מתאים לגובה השטח בהר הבית עצמו.

ועוד י”ל, בתוספת הורדוס, כגון המקום שציין הרב אלקנה ליאור שליט”א, יתכן שלא תמיד הקפידו לעשות את המידות על פי המידות של המשנה, שהרי כתוב (משנה מסכת מידות פרק ב משנה ג) כל המעלות שהיו שם רום מעלה חצי אמה ושלחה חצי אמה חוץ משל אולם, וקראתי במאמר ארכיאולוגי מסוים, שהמדרגות בתוספות הורדוס אינם לפי המידות שציין הרב אלקנה ליאור, הוי אומר, אין המדרגות רחבות 27.4 ס”מ וגבוהות 27.4 ס”מ.

ליתר דיוק קראתי במאמר באנגלית של דוד ג’יקובסון שמצאו מערכת של מדרגות (בין  28- 32 מדרגות) לפני השער הכפול במתחם הר הבית בדרום, המכונה שערי חולדה, מתקופת הורדוס שהממוצע בגובה ששווה רק 0.227 מטר (שאם כופלים ב-2 מתקרב מאד לאמה של הרמב”ם).

Bulletin of the Anglo-Israel Archaeological Society – 1990-1991 – Volume 10..pdf

העיר לי, פרופ’ דניאל מיכלסון במשנה מדובר על מעלות שבתוך הר הבית ואילו מעלות שער הכפול הן מחוץ לבית. גובה שלהם לא אחיד… בספר של מאיר בן דוב In the shadow of the Temple  עמ’ 113 כתוב שגובה מדרגות המוליכות לשער הכפול 18-25 ס”מ עומק 30 ס”מ ואחרי זה 90 ס”מ לסירוגין…

הוא הוסיף “ישנו חשבון גבהים בהר הבית אשר מתאים במדוייק לאמה של 51 ס”מ. גם רוחב שער הכפול 10 אמות של 51 ס”מ וכן רוחב שער ברקלי בין שתי מזוזות פנימיות שלו”.

על פי הארכיאולוג פרופ’ דן בהט יש עוד טעות יסודית בשיטתו של הרב אלקנה ליאור

הרב אלקנה ליאור הניח, שהמפלס העליון, “הרמה” של היום, שווה בדיוק לרוחב “הרמה” בזמן הבית המקדש ולפי זה, לדעתו אין מספיק מקום לטמאי מת וכו’ להקיף בהליכה בכל 4 צדדי הר הבית מסביב בלי לגלוש לחיל, (ששם אסור לטמאי מת) וודאי טמאי מת הקיפו את הר הבית (מחוץ לחיל) בזמן בית שני, ככתוב, מסכתות קטנות מסכת שמחות פרק ו הלכה יא

ביום הראשון וביום השני אין נכנס להר הבית, ובשלישי, נכנס ומקיף דרך שמאל. ואלו הן שמקיפין דרך שמאל, אבל, ומנודה, ומי שיש לו חולה, ומי שאבדה לו אבדה. מה לך מקיף לשמאל, שאני אבל, אומרים לו השוכן בבית הזה ינחמך…

בעבר אני השבתי שגם אם המפלס העליונה היה כך, כמו שאנו רואים היום, יש דרך לקיים את דברי המשנה, ודברי מסכת שמחות בלי לפגוע, במסורת על מקום המקדש, וגודל האמה.

לפי הארכיאולוג פרופ’ דן בהט הנחת יסוד, שהמפלס העליון הרחב של זה”ז היה כך בזמן המקדש אינה נכונה.

שאלתי אותו: “לצורך מחקר הלכתי בענין הר הבית, נודע לי שיש ארכיאולוגים הסוברים שהרמה של הר הבית של זמן הזה יותר רחבה ממה שהי’ בזמן בית המקדש. אם זה נכון, בכמה מטרים בצפון ובמערב (ואם ידוע גם למזרח ודרום) הרחיבו הגויים את הרמה?”

הוא השיב: בזמן בית המקדש לא היתה רמה על ההר. הרמה הותקנה לראשונה על ידי המוסלמים.

ולהרחיב במאמר שפרופ’ בהט כתב[i]:

בלב ההר נראית למרחוק רחבה הגבוהה בכארבעה מטרים מעל לרחבת ההר, היא ה”רמה”, שנוצרה קרוב לוודאי בתקופת המוסלמים (638–1099 לספירה). אל הרמה עולים בעשר מערכות של מדרגות שבראש כל אחת מהן קשתות המעטרות אותה…

בנו של עבד אל־מלכ, אל־וואליד, הקים את מסגד אל־אקצא. עבודה חשובה שנעשתה אז הייתה יצירת הרמה של הר הבית, שצורתה המקורית שונתה רק במאה השלוש עשרה כאשר היא הורחבה בכשמונה עשר מטר מערבה.

לפי זה, ודאי היה מספיק מקום במפלס התחתון לטמאי מתים להקיף בכלל צדדי המפלס התחתון של הר הבית גם אם נקטין את האמה לשיעור רב חיים נאה ולמטה ממנו.

הרב אלקנה ליאור התבסס חלק משיטתו על פי גובה (סלע אֵם, סלע שָׁתִית) מתחת לכיפת הרוחות (כנראה על סמך הנתונים של אשר קאופמן). לטענת הרב פנחס אברמוביץ[i] האבן שתחת כיפת הרוחות, שקאופמן זיהה כסלע טבעי של ההר אינה סלע ההר בכלל, אלא היא מאבני הריצוף של הורדוס, וגובה הסלע הטבעי במקום זה נמוך בכ2.5 מטר מפני השטח.

דיון בשיטת המאירי

קראתי בפורום הלכתי באינטרנט שגודל האמה לפי הרמב”ם היא 45.6 ס”מ (וכאשר שאלתי את הרב הדר מרגולין, לא היה ברור לו מה האמה השוחקת של הרמב”ם). האמה של רב חיים נאה, היא האמה בערך לפי שיטת רש”י, ובעל השאילתות (כתוב שם, “שהביצה 59.5 סמ”ק והאמה 48 ס”מ בקירוב”).

לענ”ד גם המאירי סובר כרש”י או כרמב”ם, שלא מצוי הרבה בני אדם שמן המרפק שלהם עד סוף האצבע האמצעית שאורכו 54.8 ס”מ וקל וחומר השיעור הגדול של חזון איש.

וזה לשונו: בית הבחירה למאירי מסכת כתובות דף ה עמוד ב
ואצבעותיו של אדם יחדה תורה לכל אחד מהם ענין בפני עצמו גודל לבהן יד של אהרן ושל מצורע, אצבע למתן דמים של חטאת שכתוב בו באצבעו, אמה שמודדין עד חדה אמה של בנין ואמת הכלים, קמיצה שממנה מתחילים לקמוץ והוא שחופה שלש אצבעותיו על פס ידו קמיצה ואמה ואצבע וקומץ וחופן, זרת שממנו מתחיל למדוד זרת של חשן …

הרב אלקנה ליאור לדעתי מתרץ תירוץ דחוק, וזה לשונו:

אלא ברור שהיא (אמת הזרוע) אמה בת חמש ובה משערים גם אמה בת שש ע”י שמוסיפים לה 1/5 דהיינו טפח. זה גם הפשט ברש”י שם. זו ההבנה שלי במאירי.

אלא במקום אחר להפתעתי, המאירי השאיר את הנושא פתוח האם האמה במקדש היתה בת 6  טפחים או בת 7.

בית הבחירה למאירי מסכת סוכה דף ה עמוד ב
אמות של מדת גובה המזבח מהם באמה בת ששה ומהם באמה בת חמשה כמו שביארנו בראשון של עירובין אבל שאר האמות כולן באמה בינונית שהיא של ששה טפחים בין באמות הבנין בין באמות הכלים ויש פוסקין באמות הכלים שבשל חמשה היו ולמה נקראת של ששה בינונית מפני שיש אמה בת חמשה כמו שביארנו ויש בת שבעה וכמו שאמרו פסחים פ”ו א’ שתי אמות היו בשושן הבירה אחת יתרה על של משה חצי אצבע וכו’ ופירושו ששני מקלות הם עשויים למדוד בהם את האמות ושושן הבירה הוא מקום על חומת שער מזרח של הר הבית ושושן הבירה היה מצוייר לשם:

ואף על פי שאפשר לטעון שאין סתירה בין דברי המאירי בכתובות ובין דבריו בסוכה, אבל המערער אולי יטען, שהמאירי השאיר את זה פתוח, האם האמה של בנין היה של 6 טפחים או 7 טפחים. (אני סובר 6, אבל אין אני יכול לדחות את שיטת הסוברים 7, לגמרי).

מקוה

טען הרב אלקנה ליאור ב”בירור אורך האמה וגבולות הר הבית | הרב אלקנה ליאור | אב תשפ”ב ביוטוב” שהמאירי סובר השיעור המינימלי של מקוה 5 טפחים על 5 טפחים על 15 טפחים. שזה השיעור אמה על אמה על ג’ אמות של חז”ל.

אני לא סובר כך, שהרי המאירי בבית הבחירה למאירי מסכת פסחים דף קט עמוד א כתב “רומו ע”ב אצבעות”. ובפירושו לסוכה דף לב עמוד ב, כאשר המאירי הסביר לגבי שיעור הדס וערבה הקלו בהם לשער בטפחים קטנים המאירי נשאר עם אותו מדה למדת אצבע. וז”ל: “וכבר ידעת בטפח בינוני שהוא ארבע אצבעות בגודל שהם שתים עשרה אצבעות לשלשה טפחים וא”כ בזו שיעור הדס וערבה בעשרה גודלים”.

תגובת הרב אלקנה ליאור:

שיעור לולב והדס עקרונית הינו ככל שיעורי אורך של תורה שצריכים להימדד באמה בת ששה בינונית. ואם לא, זה אכן צריך להכתב במפורש עם נימוק מדוע לא כפי שבלולב והדס. וכן אמת יסוד וסובב.

מקוה – לפי מה שהארכתי לבאר מעיקרא לא מתחיל משיעור אורך, מעיקרא לא כפוף לכלל ולא כלול בו ולכן גם לא צריך להוציא אותו מהכלל במפורש כי מעולם הוא לא היה בכלל.

תשובתי: הרב ליאור נתן טעם מדוע לדעתו במקוה של 40 סאה אנו לא אומרים אמה שווה ששה טפחים אלא חמשה טפחים.

אבל משמע מן הראשונים ש40 סאה שווה אמה על אמה ברום שלשה אמות לא רק לענין מקוה אלא לדיני טומאה.

ואם כן תצטרך להסביר למה לענין טומאה וטהרה לא משתמשים באמה בת ששה טפחים.

לדוגמה (עיין דברי ר’ עובדיה מברטנורא מסכת כלים פרק יח משנה א, רמב”ם הלכות כלים פרק ג הלכה ב, והלכה ד)

ההסבר של המאירי למדה של 40 סאה לענין טומאה

בית הבחירה למאירי מסכת עירובין דף יד עמוד ב: כל כלי המחזיק ארבעים סאה אינו קרוי מיטלטל מלא וריקן ואינו מקבל טומאה והוא שאמרו שידה תיבה ומגדל וכוורת הקש וכוורת קנים ובור ספינה אלכסנדרית והוא כלי שעושין אותו כמין בור ליתן בו מים מתוקים כל שהן מחזיקים ארבעים סאה טהורי’ הא פחות מכן טמאין שמיטלטל מלא וריקן הוא שכך נראה ששערו בדורותיהם שהיו כתפים שלהם טוענין משקל שלשים ותשע סאין וכן כתבו גדולי המפרשים וארבעים סאה אלו פירושם בלח, עכ”ל.

ובפתיחה למסכת עירובין הבהיר המאירי “ ודע כי כל אמה הנזכרת בעירובין וסוכה וכלאים היא אמה בינונית ר”ל בת ששה טפחים”.

וגם על זה הרב אלקנה ליאור, השיב, ואינני מקבל את הסברו.

להמשך הדיון עיין בפוסט: חלוקת הארץ לעתיד לבוא בספר יחזקאל כראיה נגד כל אמה יותר מ51.7 ס”מ, ומסתבר פחות

הערה אחרונה מאת שלמה מ. שיינמן:

אני לא צריך להיות בטוח במאה אחוז ששער קיפונוס היה מול קשת וילסון. אני גם לא צריך לוודא שפרופסור בהט צודק לחלוטין שחלק גדול מן “הרמה” של הר הבית נבנה על ידי מוסלמים.
היות והמסורת שלנו דוחה אמה, שגדולה יותר ממידות האמה של רבי חיים נאה ומזהה את מקומה של כיפת הסלע כקודש קודשים, די בכך שאספק הוכחה סבירה ולא הוכחה מוחלטת.

[i] חוברת, :המקום אשר בחר ה'”

[i] https://www.idi.org.il/media/21259/the-temple-mount-paper-7.pdf