מיזוג אוויר חינם – שיטת הרב שמואל ברוך גנוט והגר”ח קניבסקי

פורסם ב: דברי תורה | 0

 

ציטוט מחוברת “טובה הארץ הלכות דיבת הארץ” על ידי יהודה טאוב – חשון תשפ”א

שקבלתי דרך ארגון “קדושת ציון”

פעם הגיע רבי יצחק זילברשטיין שליט”א לביתו של תלמיד חכם וראה על המזגן שלט “מזגנא דרבי אמי ורבי אסי”…?! סביר להניח שבחנויות לממכר מזגנים לא שמעו מעולם על ‘חברה’ שכזו…

לתמיהת הרב על השלט הסביר היהודי, שכוונתו הייתה לסיפור המובא בגמרא (כתובות קיב, ב), על הפסוק המלמד אותנו, שמצווה לאהוב את ארץ ישראל: “כי רצו עבדיך את אבניה” – רב אמי ורב אסי ישבו בארץ ישראל, בעיר טבריה. בקיץ ישבו הם בבוקר במקום מוצל, בהמשך היום כאשר השמש קפחה על ראשם והיה להם חם, עברו הם לשבת בצל, וכאשר היה להם קר בחורף, היו מתיישבים במקום חמים ונעים, כל זה למה? – כדי להנעים לעצמם את ישיבתם בארץ ישראל (ר”י מיגש), ובכדי שלא יוציאו לעז ח”ו על ישיבת ארץ ישראל (רש”י).

אותו תלמיד חכם הסביר לרב: אני סובל מהחום השורר בארצנו בימי הקיץ, וקניתי את המזגן במחשבה זו, שלא להוציא לעז על הארץ הקדושה, לכן כתבתי על חזית המזגן את הכיתוב הנ”ל (“עלינו לשבח”, בראשית, עמ’ תל).

הרב שמואל ברוך גנוט (מחבר הספר “שלהי דקייטא”) מוסיף: אם נדליק את המזגן לשם מצוה זו, יתכן ויחזיר לנו הקב”ה את הוצאות החשמל על הפעלת המזגן, כדעת הראשונים שהקב”ה מחזיר לאדם את ההוצאות הכספיות שהוציא עבור כל המצוות. הוא מספר, ששטח את הדברים לפני מרן הגר”ח קניבסקי שליט”א, שאמר שהם אכן מסתברים (ניתן להשיג אצלנו בחינם שלט המתאים לתליה על המזגן).

הערה: מפסק המשנה ברורה – סימן תיט ס”ק א – משמע קצת, לחלק מהמצוות אך לא כולן מחזיר ה’ את כספי ההוצאה בעולם הזה

(א) מצוה להרבות וכו’ – ואף על גב דמעיקר חיובא [א] אינו מחוייב לאכול דברים הטעונים בהמ”ז ויכול לצאת בשארי דברים וכדלעיל בסימן קפ”ח מ”מ המוציא על סעודת ר”ח ואוכל ושותה בו בטוב הרי זה משובח וכתבו הפוסקים בשם מדרש פסיקתא כל מזונותיו של אדם קצובין לו מר”ה עד ר”ה חוץ ממה שמוציא בשבתות ויו”ט ור”ח וחוה”מ ומה שהתינוקות מוליכין לבית רבן אם מוסיף מוסיפין לו ואם פוחת פוחתין לו וכתב הב”י דמה שאמר מה שהתינוקות מוליכין וכו’ קאי על שכר לימוד והב”ח פירש דקאי על ר”ח [ב] והכונה על מה שאנו נוהגין לשלוח ע”י התינוקות מעות של ר”ח לרבן ואין לבטל המנהג ע”כ:

ואולי אף לשיטת המשנה ברורה אפשר להוסיף לרשימה הנ”ל שהרי כתוב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות צדקה סימן רמז סעיף ב

ג] {ב} (ב’) לעולם אין אדם מעני מן הצדקה, ולא דבר רע ולא היזק מתגלגל על ידה, שנאמר: והיה מעשה הצדקה שלום. (ישעיה לב, יז).

והמחבר של המשנה ברורה כתב בחפץ חיים – אהבת חסד חלק ב פרק יח
והפרשת מעשר הוא ענין גדול כמ”ש בתענית דף ט’ על הפסוק עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר ובכל דבר אסור לנסות הקדוש ברוך הוא ובזה מותר מטעם שאמר הכתוב הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר ה’ צבאות אם לא אפתח לכם ארובות השמים והריקותי לכם ברכה עד בלי די וכן נפסק ביו”ד סימן רמ”ז דבמעשר מותר לנסות הש”י***) וגדר המעשר הוא דצריך להפריש מתחלה מעשר מן הקרן ואח”כ כשיזמין לו הש”י ריוח יתן מעשר מן הריוח.