חילול שבת עבור פיקוח נפש גשמי ורוחני ועוד

פורסם ב: דברי תורה | 0
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן של

סעיף א
יולדת היא כחולה שיש בו סכנה (א) א [א] ומחללין עליה השבת לכל מה שצריכה; קוראין לה חכמה (ב) ממקום למקום, ומילדין (אותה), * ומדליקין לה * (ג) נר ב <א> אפי’ היא (ד) סומא; ומ”מ בכל מה שיכולין לשנות (ה) ג משנין, כגון אם צריכים (ו) להביא לה כלי מביאו לה חברתה (ז) תלוי בשערה, וכן כל כיוצא בזה.

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן של סעיף א
(ג) נר – אם הוא לילה [ב] ואף על פי שחברותיה יודעות לעשות לה כל הדברים הנצרכים לה אעפ”כ קים להו לחכמים דלא מיתבא דעתא דיולדת כששרויה בחשך וכתבו בתוספות ישנים שלהי יומא דמשו”ה אפילו אינה אומרת כלום וגם החכמה אינה אומרת כלום נמי מדליקין ועיין בבה”ל:

(ד) סומא – אף על פי שבזה לא שייך טעמא הנ”ל דבלא”ה שרויה בחושך אעפ”כ מיתבא דעתה בנר דלוק [ג] דקאמרה אי צריכנא מידי חזיא חברותיה ועבדי לי ואף על פי דהדלקת הנר עיקרה אינה לרפואה אעפ”כ מחללין [ד] דקים להו לרבנן דיתובי דעתא דיולדת הוא מילתא דמסתכנא בה בלא”ה:


שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שו סעיף יד

<ה> מי ששלחו לו (נו) שהוציאו בתו מביתו בשבת להוציאה מכלל ישראל, כח [יט] מצוה לשום לדרך פעמיו להשתדל בהצלתה; ויוצא אפילו (נז) כט חוץ לשלש פרסאות ואי לא בעי, כייפינן ליה (נח) (וע”ל סי’ שכ”ח סעיף י’).

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שו סעיף יד
(נו) שהוציאו בתו – אורחא דמלתא [מד] נקט וה”ה אחר רשאי לחלל שבת כדי להצילה מהאיסור הגדול [מה] וכ”ז מיירי שהוציאוה א”י מביתו באונס וע”כ התירו לו לשום לדרך פעמיו להצילה דקי”ל אם אינו פושע חייב לעשות איסורא זוטא כדי שלא יעשה חבירו איסורא רבא אבל אם פשעה אין לו לאביה לחלל שבת עבורה דאין אומרים לו לאדם חטוא כדי שיזכה חברך [מו] ודוקא באיסור דאורייתא אבל באיסור [מז] דרבנן דעת הא”ר דיש להקל לעבור כדי להצילה:

(נז) חוץ לשלש פרסאות – היינו אף דיש בזה איסור דאורייתא לאיזה פוסקים [מח] וה”ה אם יצטרך לחלל שבת עי”ז באיזה מל”ט מלאכות ג”כ שפיר דמי דכאשר תמר את הדת לגמרי תחלל שבת ותעבוד עבודת גלולים כל ימיה ואם הוא יחלל שבת פ”א נקרא איסורא זוטא נגד זה. כתב המ”א צ”ע אם הבת קטנה ורוצים להוציאה מכלל ישראל אם יעשה הגדול חטא בשבילה דהא קי”ל דאין ב”ד מצווין להפרישה מאיסור או דילמא מידי דהוי אפקוח נפש שמחללין על הקטן דאומרים חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה ה”נ כן ובא”ר [מט] דעתו להקל דאם לא ישתדל להצילה תשאר כן גם בגדלותה:

(נח) וע”ל סימן שכ”ח ס”י – בהג”ה דאיתא שם דמי שרוצים לאנסו שיעבור עבירה גדולה אין מחללין עליו שבת כדי להצילו ואין סתירה לכאן דהתם מיירי שרוצים לאנסו שיעבור עבירה פ”א ולהכי [נ] אפילו אם היא עבירה גדולה כגון לעבוד ע”ג אין צריך לחלל שבת כדי להצילו דמחלל שבת ג”כ כעובד ע”ג משא”כ כאן שתשאר מומרת ותחלל שבת לעולם. כתב כנה”ג דללכת חוץ לתחום בשבת לנקום נקמת אביו מרוצחים מותר ותמה עליו המג”א וש”א דהא לא עדיף משאר צורך מצוה דאסור לילך חוץ לתחום עבורה:

חבר מביא חבר. המאמר בכתובת :
https://60ribo.org.il/mb/